ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
במבט קצת יותר עמוק מתברר שהאיסור 'לא תנאף' הוא ציווי מקיף הרבה יותר מאשר רק הפרת קשר-הברית בין בני זוג. התפיסה האמונית הישראלית הינה תפיסה אחדותית. היינו, הבנה כי כוחות המציאות כולם, למרות שנדמים במבט ראשון כסותרים זה את זה – שורשם במקור אחד; באלוהים! "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". להבנה זו ישנן נגזרות נפשיות: כשם שישנו קו אחדותי שחורז את המציאות כולה בקו אחד, כך אני אמור לאגד את כל כוחות הנפש שלי באחדות אחת; "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב, משנה יב). ממילא – אקטיביות, שליטה, נמרצות – הם לב ליבה של עבודת ה' (בשפתם של הרבה ראשונים מכונות לעיתים התכונות הללו בשם "שמחה"). גם ריכוז בתפילה, שמירת הלשון והברית – כולם שייכים לאותו רעיון של שליטה ומיקוד כוחות הנפש .
התפיסה המערבית, ששורשה בתרבות האלילית-יוונית, היא השקפת עולם שבבסיסה מצוי חוסר האמונה באלוהים. במילים אחרות – אין הרמוניה כוללת שמאחדת את כלל הכוחות. המציאות נתפסת כאוסף של כוחות העומדים בפני עצמם ('אלילים'), הנלחמים זה בזה. ממילא – פרטיות, פסיביות, שאיפה של כל כוח להתכנס בעצמו (=אגוצנטריות) – עומדים במוקד התרבות. תופעות כדוגמת קשיים בניהול חיי משפחה, עצבות, ספקנות כרונית, בדידות – מאפיינות את החברה המערבית. צרכנות מוגזמת של מדיה חזותית פסיבית (סרטים), עודף גירויים, בריחה לעולמות וירטואליים – כל הללו הם תוצרי מדיניות חיים של פיזור כוחות הנפש . הגמרא במסכת סנהדרין (צט, ב), דורשת על הפסוק 'נואף אשה חסר לב' (משלי ו, לב) – כי זהו 'הלומד תורה לפרקים'. קרי, לימוד תורה באופן חסר ריכוז ('מפורק') – ובעומק העניין חוסר יכולת ריכוז בכל תחום בחיים – נמשל לניאוף. כדוגמת ניאוף שהוא ביטוי לאי-יכולתו של האדם למצוא משמעות, סיפוק ואושר במסגרת הנישואין בה הוא מצוי, ולכן בורח לאשליה שאם ישבור אותה ויפזול למסגרת נישואין אחרת – שם ימצא את האושר; כך אדם חסר ריכוז אינו מסוגל למצוא את שמחתו בעיסוק הנוכחי ובורח כל העת לגירויים חיצוניים.
באופן טבעי, תרבות 'נואפת' תייצר עם הזמן גם טכנולוגיה שתענה על הצורך בגירוי וחוסר ריכוז מתמיד. האיפון עומד, לעת עתה (!), בראש החץ של המהלך התרבותי הזה. על דרך המליצה ניתן לומר ש'איפון' הוא אותיות 'ניאוף' (לגבי אנדרואיד נצטרך למצוא משחק מילים אחר...). אבל לא רק איפון; כל בריחה לעולמות שאינם שלנו היא נצוץ מאיסור הניאוף. רבנו בחיי ב'חובות הלבבות' מדבר בשער ביטחון על כך שאדם מאמין לעולם אינו רוצה להיות במקום שונה מהיכן שהוא נמצא עכשיו. אין הכוונה שאדם מאמין לא רוצה להתקדם או אסור שתהיה לו ביקורת על המקום בו הוא נמצא. הכוונה היא שאדם מאמין צריך לחיות בתחושה שאם הוא עושה כמיטב יכולתו – אזי גם במידה והוא מוצא עצמו במקום שונה ממה שתכנן – סימן שאלוהים אוחז בידו ומוביל אותו בדיוק במסלול שמתאים לו. הדמיונות של 'אילו הייתי נולד במקום אחר'; 'אם רק היו לי כישורים כמו שיש לה'; 'אם רק היינו יודעים לפני חמש שנים את מה שאנחנו יודעים היום' – כל המחשבות הללו הן בחזקת 'ניאוף' – ניסיון 'לבגוד' בחיים שלנו ולקחת חיים של אחרים.
הדברים התנסחו בידי הרב קוק במוסר אביך (ב, ב): על הפסוק "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו) שעליו מתבטאים חכמים (ברכות סג, א) ש"זוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה" – כותב הרב: "צריך לבקש את הקדוש ברוך הוא בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפלה אז יבקש את הקדוש ברוך הוא בהבנת עניני תפלתו וכונה רצויה באמונת הלב באותם העניינים של תפלתו. ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו הקדוש ברוך הוא כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר. וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקדוש ברוך הוא בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בריו ולזכור ולשנן היטיב, ובזה הוא יודע אותו יתברך בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו. וכן בהיותו עסוק בגמילות חסדים להיטיב לחברו, אז יבקש את הקדוש ברוך הוא רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת. וכן בכל הדברים שעושה הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך, על כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצוותיו ורצונו, ויבקש בהם את שמו יתברך, כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות , ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים... כשאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
