ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לאחר זמן, שכח המלווה שההלוואה נפרעה, והוא תבע את הרב שלמה זלמן בבית הדין. רבי שלמה זלמן טען שההלוואה נפרעה, אך הסכים לשלם מכיסו את כל הכסף, ובלבד שלא יצטרך להישבע על האמת. אולם הרב שמואל סלנט ראש בית הדין הכריח את הרב שלמה זלמן להישבע, כדי שלא יצא לעז על רבי שלמה זלמן וגבאי הצדקה של ירושלים, כאילו ניסה בהתחלה לגזול כספו של אחר.
מחוסר ברירה, נשבע רבי שלמה זלמן כשהוא עטוי בתכריכיו, אך הוא סירב ליהנות מהכסף שנפטר מלשלם. הוא מכר את ביתו, והקדיש את סכום הכסף לבניית בית הכנסת בית יעקב בשכונת בית ישראל בירושלים.
סיפור זה מעיד על הזהירות המופלגת שנהגו גדולי ישראל בציווי שהצטווינו בפרשתינו בעשרת הדברות "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא". ואף על פי שהציווי נאמר על שבועת שווא, בכל זאת נהגו ישראל קדושים להשתדל להימנע גם משבועת אמת.
על דברה זו נאמרו דברים ייחודיים, שלא נאמרו על אף אחת ממצוות התורה, וכך מובא במסכת שבועות (לח – לט) שהבא לישבע אומרים לו: "הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני, לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא. וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה, וכאן נאמר לא ינקה... וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו...". ומבארת הגמרא שם בהמשך, שכל עבירות שבתורה מנקה לשבים ולא לשאינם שבים, ובשבועה גם לשבים לא מנקה.
נמצאנו למדים, שנאמרו כאן שלושה עניינים יחודיים - על עבירה זו רעדה האדמה, העוון נשאר גם אחרי התשובה, וכל העולם נענש מחמתו.
ונשאלת השאלה – מדוע דווקא על עבירה זו נאמרו דברים חמורים אלו? ומה משמעותם?
נראה שהדברים באים לבטא ששבועת שווא מזעזעת את יסוד העולם. כשפוגעים ביסודות, הכל מזדעזע. כשחוטאים בעניין יסודי, אי אפשר לשוב בתשובה ולמחוק את העוון בלי תיקון יסודי, שהרי עבירה רגילה דומה ללכלוך חיצוני שנדבק לכלי טוב, והתשובה דומה לרחיצת הכלי, אולם אם הלכלוך והקלקול חדר לעצמותו של הדבר, הרי נדרש תהליך תיקון יסודי ומשמעותי. כשחוטאים ביסוד העולם, הרי הרע חלחל לכל העולם, וחלילה כל העולם יכול להיענש.
הסיבה שחטא זה נוגע ליסודות העולם, כי נפגעים כאן שני דברים יסודיים. וכאן ראוי להרחיב ולציין שלמעשה, איסור שבועת שווא מקפל בחובו שני פנים של איסור, שהרי המילה 'שווא' מופיעה בפסוק פעמיים.
את הפעם הראשונה מתרגם אונקלוס 'למגנא', כלומר – סתם, וכאן נצטווינו שלא להישבע בשם ה' לחינם, ואפילו אם נשבע באמת. בציווי זה מדובר, למשל, על מי שנשבע על עמוד של עץ שהוא של עץ. זו כמובן שבועה אמיתית אך היא שבועה להבל ולריק. הבעיה של אותו אדם שהוא השתמש בשם ה' המפורש להבל ולריק, ובכך ביזה את שם ה'.
וכאן מופיע היסוד הראשון שנפגע בשבועת שווא - ה' הוא מי שברא את העולם, ומי שמבזה אותו, הרי הוא פוגע ביסוד העולם. (ואולי, אפשר לצרף כאן את דברי הרמב"ם הלכות תשובה פ"א, ד שמי שמחלל את ה' הרי גם אם שב בתשובה לא יתכפר לו העוון עד מיתתו. אם כן, מתאים הדבר לדברי הגמרא שהנשבע לשקר לא מתנקה ממנו העוון גם אם שב בתשובה, וכפי שכתבנו שבשבועת שווא יש מימד של חילול ובזיון ה'. ועיין ברש"י על הגמרא שם, שהעוון לא מתנקה עד הפירעון, לא עלינו).
היסוד השני הוא הפגיעה במידת האמת, ואכן את הפעם השניה שמופיעה המילה 'לשווא', מתרגם אונקלוס 'לשקרא', ובה נצטווינו על שבועת שקר. מצאנו בגמרא (שבת נה, א) "אמר רבי חנינא: חותמו של הקב"ה אמת". ה' מופיע לעולם במידת האמת, וממילא מי שעושה בדיוק הפוך ונשבע בשם ה' לשקר, הרי הוא פוגע ביסוד העולם.
והרי גם בפועל, כל העולם בנוי על אמת ואמינות. למרות כל השקרים שבעולם, עדיין עסקים וקשרים בין אנשים, בנויים על אמינות מסויימת, ובלי מידה זו העולם לא יכול להתקיים. לכן, מידה זו היא יסוד העולם.
ברוך ה', כולנו משתדלים להיזהר לקיים דברה יסודית זו, ולא להישבע לשווא ולשקר. ובכל זאת, יש לנו להתעורר ולהתחזק בענפיה של מצווה חשובה זו. רבים טועים ומשתמשים בקלות בביטויים כמו 'בחיי', 'בנדר', 'באלוקים', לשונות אלו רומזות לשבועה, ויש להיזהר מהם מאד מאד גם במקרה שמדברים אמת, שמא יהיה בכך שבועת שווא, ואף מחשש שבועת אמת ראוי להיזהר.
שנזכה לכבד את שם ה', ולעובדו באמת ובלבב שלם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

















