ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מדוע בוחרת התורה להתחיל את משפטי התורה דווקא בהלכות עבד עברי? התורה היתה יכולה להתחיל מ"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) שכדברי רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה (ספרא, וברש"י שם), והיסוד הגדול שעליו עומדת כל התורה (שבת לא.). אתמהה!
מסביר רבינו בחיי, "כי תקנה עבד עברי", כוונה תורה להתחיל הדין הראשון בעבד עברי מפני שיש בו זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים שהיו ישראל עבדים להם, והקב"ה הוציאם מתוכם להיות עבדים לו לבדו, והוא שכתוב (ויקרא כה) "כי לי בני ישראל עבדים" עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, והזכיר בדינים דין עבד עברי ראשון כשם שהזכיר בדברות אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים דבור ראשון, זכר למעשה בראשית, כי כשם שהשבת הוא זכר למעשה בראשית, שהשם יתברך ברא עולמו בששת ימים ויום השביעי הוא יום מנוחה, כן הדין הזה זכר למעשה בראשית, כי השנה השביעית לעבד זמן המנוחה ממלאכת האדון כמו יום השביעי, כי השביעיות נבחרות לעולם, בימים, ובשנים, ובשבועי השנים, בימים יום השביעי שהוא שבת, ובשנים השנה השביעית שהוא שמטה ג"כ נקראת שבת, ובשבועי השנים שמיטה שביעית והיא מצות יובל, וכל זה עיקר אחד נובע ממקור אחד והוא סוד ימות העולם הנזכר בפרשת בראשית עד ויכלו.
בפשטות נראה שרבינו בחיי מסביר שהתורה בחרה להתחיל את משפטי התורה בהלכות עבד עברי שיוצא לחופשי בשנה השביעית כי זה מזכיר לנו את יסודות האמונה בה', כדברי הטור במצוות סוכה (אורח חיים ראש סימן תרכה), "בסוכות תשבו שבעת ימים" וגו' "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם" וגו'. תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים, וכן הרבה מצוות, לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו, והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו והוא אשר לו הכוח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה, כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים. וכדברי ספר החינוך (מצוה כו) על מצות קידוש שבת בדברים, שנקבעה זכר למעשה בראשית, משרשי מצוה זו, כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבבנו אמונת חידוש העולם (שמות כ, יא) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי..".
אבל באמת יש כאן רובד נוסף, עמוק יותר, עבד עברי הרי הוא האדם שנמצא בתחתית החברה האנושית, אדם שהגיע לעוני כה מחפיר, שגרם לו לוותר על חירותו ועל כבודו הבסיסי כבן אנוש בכך שהלך ומכר את עצמו לעבד, או גרוע מכך אדם שמצוקת העוני העבירה אותו לחלוטין על דעתו והוא הלך ונהיה גנב, הוא נתפס, אין לו ממה להחזיר את הגניבה, ובית הדין מוכרים אותו לעבד, כדי להשיב את הגניבה. באה התורה ומתחילה את כל משפטי התורה דווקא מעבד עברי כדי שנזכור שגם אנחנו היינו שם, עבדים במצרים, כדי שנזדהה עם כאבם של אנשים אלו הנמצאים בתחתית החברה האנושית, כדי שנרחם עליהם, ונעשה הכל כדי לשקם אותם במשך ששת שני העבדות, נכבד אותם במהלך תקופה קשה זו, כדברי חז"ל "כי טוב לו עמך" (דברים טו, טז), עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן, מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו (קידושין כ. כב.). והאמת היא שרעיון זה הרי הוא מקרא מפורש בעניין מצוות "העניק תעניק" שיש לשלוח את העבד לחופשי עם מתנות לרוב, "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך ה' אלוקיך, על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום" (דברים טו, טו). ובשנה השביעית יצא העבד לחפשי, ויחזור להיות עבד לה' לבדו, זכר למעשה בראשית, זכר לבריאת העולם שנברא במדת הרחמים, כדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א, א), "ברא אלוקים" – ולא אמר "ברא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למידת הדין. והיינו דכתיב (בראשית ב, ד): "ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים".
התורה הקדושה התחילה את משפטי התורה דווקא בהלכות עבד עברי, כדי ללמד אותנו את היסוד לכל משפטי התורה, שלעולם אסור לנו לשכוח את הלב, עלינו תמיד לשתף את מדת הרחמים עם מדת הדין, ובכך ליצור עולם מתוקן יותר, זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שבועות מעין עולם הבא!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
