ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
בית המדרש משפחה חברה ומדינה סדרי הדין והדיון

הגישור כתורת חיים

גישור אינו עוד הליך משפטי או פתרון ליישוב סכסוכים. גישור הוא תורת חיים של רדיפת שלום בדרך שאינה מנסה לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, אלא רק מסייעת לנהל את המשא ומתן על ידי בחינת הנושאים השנויים במחלוקת וזיהוי האינטרסים האמיתיים
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
מערכת המשפט הישראלית מעודדת כיום פנייה להליכי גישור. העומס הרב שמוטל על שכמה, כמו הרצון להימנע מהכרעה משפטית שמטבעה היא חד צדדית, גיליוטינית, הביאו גם את המחוקק לקבוע תקנות בעניין זה. לצד כל בית משפט יש מנ"ת – מערכת לניתוב תיקים, שבדרך כלל מנסה להפנות את הצדדים תחילה לגישור. בשנים האחרונות הוצעו גם כמה חוקים שתכליתם היא לחייב את הצדדים הניצים בפנייה להליך גישור, ולא רק להמליץ על כך בפניהם.
האומנם ההידברות הישירה בין הצדדים לפתרון הסכסוך בדרך של גישור עולה בקנה אחד עם המשפט העברי? כמו תמיד, המקורות מגלים בעניין זה תמונה מורכבת. מצד אחד, מקורות רבים מצביעים על ריבוי ההתדיינויות המשפטיות ועל ההליך השיפוטי כדרך המלך ליישוב סכסוכים. מצד שני, מקורות המשפט העברי מעלים על נס את הפשרה והבאת שלום בין אדם לחברו מחוץ לכותלי בית המשפט.
לא לחינם קבע המחוקק הישראלי - ודומה שאין לו אח ורע בעולם - את השלום כאחד הערכים המחייבים את בית המשפט בבואו להכריע את הדין. סעיף 2 לחוק יסודות המשפט התש"ם 1980 קובע שכשיש בחוק לקונה, משעולה לפני בית המשפט "שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". מה טיבו של "שלום" זה ומה מקומו ביחס ל"דין" ול"צדק"? האם ערך אחד עדיף ממשנהו? ואולי אלה שתי דרכים חלופיות ומקובלות? ושמא ניתן לעשות שלום דווקא על ידי ה"דין" - המערכת השיפוטית, כפי שנרמז במקרא: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח, טז)?

כל אחד בנפרד
מצוות הרדיפה אחר השלום ויישוב הסכסוך, שהיא חובת כל אדם ולא רק בית הדין, מובלטת ומודגשת בתפילה שנאמרת מדי יום ביומו בפתיחת תפילת שחרית: "אלו דברים שאין להם שיעור... אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים... והבאת שלום בין אדם לחברו (ובין איש לאשתו)".
בפירושו הקלאסי למשנה, 'תפארת ישראל', עמד ר' ישראל ליפשיץ על הביטוי המיוחד "הבאת שלום", לא "עשיית שלום", ופירשו: "הבאת שלום - אפילו אין שניהם רוצים, אפילו הכי יטריח את עצמו לפתותם לתווך השלום ביניהם. ומהאי טעמא, לא אמר התנא 'לעשות שלום', רק 'הבאת שלום'. דהיינו, להביא עצות מרחוק להכריחם בדבריו הרכים להביא שלום ביניהם".
סמל ל"הבאת שלום" הוא אהרן הכהן, שנאמר עליו במשנה שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א, יב). התלמוד משווה בין משה, אבי הדיינים, ובין אהרן, אשר משמש כסמל למגשרים המבקשים ליישב סכסוכים מחוץ לבית הדין: "משה היה אומר: ייקוב הדין את ההר (כלומר, יש למצות את הדין). אבל אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו, שנאמר: 'תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך איתי'" (סנהדרין ו, ב).
ופירש רש"י: "כיוון שהיה שומע מחלוקת ביניהם, קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן". היינו: אהרן היה נפגש עם הצדדים לפני הדיון המשפטי ומבקש למנוע מהם את הכאב והסבל המלווים את ההליך המשפטי. יתר על כן, אפשר שמשמעות ה"שלום" כאן רחבה מיישוב הסכסוך גרידא, וכמו בהליך הגישור, משמעה שסיימו הצדדים את הסכסוך ביניהם מתוך שלום הדדי, בניגוד לתוצאותיו האופייניות של ההליך המשפטי, שבדרך כלל מגביה את חומות האיבה שבין הצדדים.
המדרש המפורסם מתאר את אהרן, המגשר ורודף השלום, כמי שפנה לכל צד בנפרד וטען בפניו כי חברו מצטער על כך שאינו בשלום עמו וכך השיג את השלום ביניהם. כביכול נקט אהרן הכהן בטכניקה של קיום ישיבות נפרדות, שמטרתה לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך. לעיתים הסכסוך בין הצדדים קשה מאוד, והם אינם יכולים לתקשר איש עם רעהו. עקב חוסר האמון ביניהם, כל אחד מתייחס בחשדנות לעמיתו, והישיבה הנפרדת מאפשרת להם להתבטא באופן חופשי באוזני המגשר, ולהביע את רגשותיהם באווירה רגועה, נינוחה ובלתי מאיימת, בלי חשש שהדברים יגיעו לצד השני בלא הסכמתם או ידיעתם.
המגשר יכול לנהל את התקשורת בין הצדדים ולתרגם את המידע שקיבל בכל אחת מהפגישות הנפרדות שקיים לשפה נייטרלית, תוך הדגשת נקודות שעשויות להביא לסיום הסכסוך. במקרה המתואר באבות דרבי נתן, בחר אהרן להדגיש את הצער של האחר, כדי לפתוח פתח לשיכוך המתח ועידוד ההידברות בין הצדדים.
בהמשך התיאור מובא פן נוסף המאפיין את הליך הגישור: "מפני מה בכו ישראל את אהרן שלושים יום, אנשים ונשים? מפני שדן אהרן דין אמת לאמיתו. מימיו לא אמר לאיש 'סרחת', ולא אמר לאישה 'סרחת'. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום'".
בניגוד לשופט, המגשר אינו מביע עמדה במחלוקת שלפניו. עליו להימנע מחלוקת ציונים למתדיינים. אין זה תפקידו להעריך את אופיים או לשפוט את מעשיהם, אלא לסייע להם לנהל ביניהם משא ומתן ליישוב הסכסוך. השופט צריך להיות ניטרלי במהלך הדיון, ובסיומו להכריע במחלוקת ולומר לאחד הצדדים: סרחת, ואתה חייב בדין. לא כן המגשר, שצריך להיות ניטרלי גם בסוף ההליך.

גישור בקהילה
הגישור הוא הליך שמטרתו יישוב סכסוכים בהסכמה. המגשר, איש מקצוע ניטרלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן להשגת הסכמה ויישוב המחלוקת שביניהם. המגשר חסר סמכות להכריע בסכסוך. הליך הגישור הוא וולונטרי בכל שלביו, והוא מתקיים בהסכמת הצדדים. בהליך השיפוטי הכרעת השופט מבוססת על טיעונים משפטיים בדבר הזכויות של כל צד, והוא מחליט איזה מהם חזק יותר, בהנחה שרווח לצד אחד שווה להפסד לצד השני. הנחה זו אינה מביאה בחשבון את העובדה שלכל צד יש צרכים משלו, ושייתכנו כמה נושאים השנויים במחלוקת, שערכם וחשיבותם היחסיים בעיני הצדדים שונים.
לעומת זאת, אין למגשר סמכות לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, ותפקידו רק לסייע להם לנהל את המשא ומתן ביניהם על ידי בחינת הנושאים השנויים במחלוקת וזיהוי האינטרסים האמיתיים שלהם. מבנה ההליך, כולל פגישות משותפות ונפרדות עם הצדדים, מסייע לצדדים לתקשר זה עם זה, והם מגבשים את הפתרון המתאים להם. המשא ומתן עוסק בדרך כלל ביותר מנושא אחד. פתרון הסכסוך יכול להתבסס גם על התחשבות באינטרסים ובצרכים לאו דווקא כספיים - כמו הצורך בכבוד, בהכרה וכדומה - ויש בזה כדי להגדיל את העוגה העומדת לחלוקה ביניהם.
בגישור אין אפוא מנצחים ומפסידים. הגישור מנצל את ההבדלים בהשקפות הצדדים ובערכיהם להרחבת קשת הפתרונות האפשריים או להגדלת הרווח של צד אחד בלא לגרום הפסד לאחר. בדרך כלל, הסכם שהושג בשיתוף פעולה אמיתי ובהסכמה יהיה מקובל על הצדדים יותר מפתרון שנכפה עליהם על ידי בית המשפט, והם ייטו יותר לכבדו. לשם כך יש לחזק את שפת הגישור בקהילה, לא רק ביישוב סכסוכים שכבר החלו אלא גם במניעתם.
השבת, כחלק משבוע 'דיבור חדש – שבוע הגישור והדיאלוג בקהילה', אנחנו מציינים את פרשת משפטים כפרשת מגשרים. מטרת שבוע דיבור חדש, בהובלת עמותת מוזאיקה, היא לחשוף את הציבור לפעילות המבורכת של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה שפועלים ברשויות רבות.
מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה פועלים על פני כל השנה הן כדי לתת אלטרנטיבה גישורית ליישוב סכסוכים והן כדי להנחיל ברשויות ובקהילות את הגישור כשפה וכדרך חיים. פרט לצוות המרכז, בכל מרכז גישור ודיאלוג בקהילה מתנדבים כ-20 מגשרים ויותר, אשר נותנים מזמנם, ממרצם וממקצועיותם כדי להרבות את השלום בסביבת מגוריהם.
יש בטעמי הגישור, הפישור ויישוב הסכסוכים שהבאנו כאן ללמדנו פרק גדול בתורת המשפט העברי, שעדיין לא נידון כל צורכו. דומה שלא בכדי הוא שהמשפט העברי שיונק את מימיו מתורת חיים, ומציב בפנינו דרך חיים של גישור שיש בה אהבת שלום ורדיפת שלום, אהבת הבריות וקירובן לתורה כאחת.
***
פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' וראש המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו

מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא סדרי הדין והדיון
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il