ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
והנה, בבית הכנסת יש רק אדם אחד. קשה היה לאנשים לבוא בשלג. תמה אותו אדם על הרב הישיש, שבא בקור העז לבית הכנסת, אך הרב פרץ בבכי וסח לבן שיחו –
בילדותי, גדלתי ברוסיה הרחוקה. שם החורף היה קר בהרבה מצפת. כדי לחמם את הבתים, היו בונים תנור גדול מלבנים מיוחדות. אבי עבד כבונה תנורים, ועל כך הייתה פרנסתנו.
שנה אחת, לא הצליח אבי להשיג את הלבנים המיוחדות, ונותר מחוסר פרנסה. העניות בביתנו הלכה וגברה. להורי לא היה כסף לשלם למלמד שלי, עד שיום אחד הוא שלח אותי לביתי באמצע היום.
כשנכנסתי לביתי, קלט אבי מיד את המצב, וללא אומר ודברים, הוא נטל כלי עבודה והחל לפרק את התנור הגדול שחימם את ביתנו.
אבא, שאילתיו, למה אתה מפרק את התנור, הרי יהיה לנו קר מאוד?
בני, ענה לי אבי, מהלבנים של התנור שלנו אבנה תנור בבית של אנשים אחרים, ובכסף שאקבל תמורתו נשלם למלמד שלך, כדי שתוכל לשוב וללמוד תורה. אפשר לחיות כשקר או כשרעבים, אי אפשר לחיות ללא לימוד תורה. באותו החורף היה לכולנו קר מאוד, אך זכיתי ללמוד תורה...
ועל אב כזה, לא אבוא בקור לבית הכנסת להגיד קדיש? (לפי מעשיהם של צדיקים, דברים עמ' 91).
סיפור מדהים על אהבת תורה, שבכוחו להמריץ אותנו לתפילה ותורה בימי החורף הקרים, כפי שנאמר: 'בבית אלוקים נהלך ברגש', רג"ש – ראשי תיבות: רוח, גשם, שלג.
ובסיפור זה גנוז גם מסר נוסף המתחבר לפרשתנו. מסירותו האדירה של האב ללימוד התורה של הבן מטביעים אהבת תורה עמוקה בלב בנו. לימוד התורה הולך תדיר יד ביד עם הציווי ללמד תורה לדורות הבאים. הציווי ללמוד תורה נלמד מהפסוק "ושננתם לבניך", ללמדך שהחובה ללמוד צמודה לחובה ללמד. וכדברי הרמב"ם (ספר המצוות, עשה יא') "ציוונו ללמוד חכמת התורה וללמדה... והוא אומרו ושננתם לבניך... ולשון ספרי: לבניך אלו תלמידיך...".
לפיכך, פותח הרמב"ם את הלכות תלמוד תורה בחיוב ללמד את בניו תורה, ורק בהמשך הוא עוסק בחיוב של האדם ללמוד תורה בעצמו.
וכך גם בפרשתנו. לאחר מתן תורה, הרי פרשתנו מתחילה ומלמדת אותנו שורה ארוכה של מצוות ופרטי תורה. לפני שאנו נכנסים לכל הפרטים, מצטווה משה: "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ומפרש רש"י: "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר 'אשר תשים לפניהם', כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
ללמדנו, שיחד עם הציווי על כל פרטיה של התורה, אנו גם מצווים לבאר אותה לעומקה באוזני התלמידים והדורות הבאים. קבלת התורה ומסירתה הלאה כרוכים זה בזה.
ואף בסוף פרשתנו, כשמשה עולה להר סיני, כדי לקבל את התורה במשך ארבעים יום וארבעים לילה, מתלווה אליו יהושע תלמידו, שממתין לו בתחתית ההר. ללמדך שקבלת התורה כרוכה בהעברתה הלאה.
גם ללא אומר ודברים, ילדים קולטים היטב בחושיהם הפנימיים, מה חשוב ועיקר החיים בעיני הוריהם. ואף אנו נתעורר מכאן להקרין לילדינו ותלמידנו, שעיקר חיינו תורה ועבודת ה!
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשר קצר ולעניין!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
