ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- חוני המעגל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אמו"ר רחל ב"ר בנימין בונים
"אמר ר' יודן גיריא, אותו חוני המעגל - בן בנו של חוני המעגל היה. סמוך לחורבן בית המקדש יצא להר - אצל הפועלים; עד שהוא שם, ירד מטר. נכנס לו למערה, ישב נם וישן לו, והיה שקוע בשנתו שבעים שנה; עד שחרב בית המקדש ונבנה פעם שניה. לסוף שבעים שנה נעור משנתו. יצא לו מן המערה וראה שהעולם השתנה. קרקע שהיתה כרמים הפכה למטע זיתים, וקרקע שהיתה זיתים הפכה לשדה זרעים. שאל את בני המדינה ואמר להם: מה נשמע בעולם? אמרו לו: ואין אתה יודע מה נשמע בעולם?! אמר להם: לא. אמרו לו: מי אתה? אמר להם: חוני המעגל. אמרו לו: שמענו שהיה נכנס לעֲזָרָה והיא מאירה. נכנס לעֲזָרָה והאירה, וקרא על עצמו: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
מעשה זה תמוה מאד. במשנה עצמה מבואר שחוני המעגל היה בימי שמעון בן שטח, כלומר כשלוש מאות וחמישים שנה בערך אחר חורבן בית ראשון. וכיצד מסופר שבית המקדש חרב ונבנה בימיו של חוני (או של סבו)?!
לבד מכך קשה, כיצד יתכן שאדם ישן במשך שבעים שנה ואינו מת? והאפשרות שהתרחש נס נראית דחויה, שהרי אין הקב"ה עושה נס אלא לצורך גדול.
קושי זה מצטרף אל הקשיים הנוספים שיש בספורים על חוני, שהערנו עליהם במאמרים הקודמים. וזו דרך של חז"ל לרמוז לקורא כי עליו להתבונן בדברים במבט מעמיק יותר, בהתבוננות המאפשרת העפלה אל עולם גבוה יותר, עולם רוחני.
חורבן המקדש והשינה
במאמר ה"מעגל של חוני" התבאר שהמשנה במסכת תענית עוסקת למעשה בנבואת ירמיה על גאולת ישראל (לא, כ-כה). חוני הוא דמות המגלמת את סמלי נבואת ירמיה שלפיה ה' יברא חידוש, ואת הגאולה העתידית יביאו האיכרים. ומתוך עמלם במלאכות, שסמלו הוא סבוב המעגל, יגיע הגשם המרווה, שהוא הגאולה. אך המשנה הותירה אותנו לוטים בערפל לגבי סיום הנבואה המדבר על שינה עריבה ויקיצה ממנה "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי" (שם). המעשה שמספר ר' יודן גיריא בירושלמי על השינה וחורבן המקדש ובניינו בא לבאר כיצד קורות חייו של חוני קשורים לשינה שבנבואת ירמיה.
להרחבת הסמלים של חורבן המקדש והשינה נביא שתי אימרות של התנא ר' שמעון בן אלעזר.
"רבי שמעון בן רבי אלעזר אומר: אם יאמרו לך ילדים בנה בית המקדש אל תשמע להן, ואם יאמרו לך זקנים סתור בית המקדש שמע להן. מפני שבנין ילדים סתירה, וסתירת זקנים בנין". (מגילה דף לא, ב)
"אמר רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד" - והנה טובה שינה, וכי שינה טובה מאד? אתמהא! לא כן תנינן (שנינו): "יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם"? אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה." (בראשית רבה וילנא, ט, ו)
"אמר רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד" - והנה טובה שינה, וכי שינה טובה מאד? אתמהא! לא כן תנינן (שנינו): "יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם"? אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה." (בראשית רבה וילנא, ט, ו)
סתירת בית המקדש פשוטו כמשמעו היא איסור חמור מן התורה, אלא שאין מדובר כאן בבית המקדש אלא בדבר שנמשל לבית המקדש. לדעת רבי שמעון בן אלעזר כדי לזרז את הגאולה יש "לסתור" את "המקדש", כלומר צריך לצאת מבית המדרש כדי להרבות בעסק. וכשם שאדם מבטל מתורתו והולך לישון בכדי לקום רענן לעמל התורה, כך צריכים ישראל לצאת מבית המדרש ולעמול במלאכות. "שינה" זו מהתורה ו"סתירת" ה"מקדש" היא שתביא לעושר הגדול עליו דברו הנביאים, ואז נוכל לעמול בתורה בלא שום טורח. ולשינה זו מכוון הכתוב בירמיה "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי".
חיבור בין דורות
אמרתו של ר' שמעון בן אלעזר המשבחת את ה"שינה" מוקפת במדרש בבראשית רבה (וילנא, ט, ה-ז) בשני מדרשים של ר' שמואל בר נחמן שבהם הוא משתמש באופן מודגש בתיאור של חבור בין דורות. במדרש אחד הוא משתמש בתיאור של ילד (נכד) הרכוב על גבי זקנו (סבו), ושומע דרשה בשם ר' שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד - והנה טוב מות". במדרש נוסף, בנו של ר' שמואל בר נחמן דורש בשם אביו: "והנה טוב מאד - זה יצר רע" שבונה ומקיים את העולם, כאשר מודגש שהבן קרוי על שם הסב, אביו של ר' שמואל בר נחמן.
חזרה סמוכה זו על השימוש בחיבור שבין נכד לסב רוצה לגלות לנו על הפן הנוסף הגלום במדרש של רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד - והנה טובה שינה". לדעת ר' שמעון בן אלעזר ה"שינה" מן התורה יכולה להימשך כל ימיו של הפועל, והיקיצה שלו תתרחש כאשר יתגלגל בתוך גוף של צאצא, ובסמלים שבאותם מדרשים מדובר בנכד 1 .
המעשה שבירושלמי נפתח בתיאור שולי לכאורה, שחוני המעגל הוא נכדו של חוני המעגל, אולם תיאור זה, וכן חוסר הבהירות האם המקדש נחרב בימי הסבא או הנכד (ואולי אצל שניהם?) הם הבסיס של העלילה!! וסיום המעשה שבו נאמר שחוני נכנס לעזרה והיא האירה כבתחילה, משלים את תחילת הספור שחוני הוא נכדו של חוני.
התיאור של השתלשלות הדורות ושל העזרה שהאירה שולחים אותנו אל הכתוב באיוב (לג, כט-ל): "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ-ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים:". כתוב זה ניתן להתפרש כמדבר על תהליך ה"גלגול"; כלומר, שהאדם חוזר לעולם כמה פעמים כדי שבסופו של דבר יאיר באור החיים.
חוני בונה את חייו על אמונה זו, הוא שומע ל"עצת הזקנים" של ר' שמעון בן אלעזר והוא סותר את המקדש האישי שלו, את בית המדרש, ויוצא אל הפועלים. יציאתו אל הפועלים מביאה את הגשם המרווה שמשמש בנבואת ירמיה כסמל לגאולה.
במעשה שבירושלמי היציאה אל הפועלים כרוכה ביציאה אל ההר, מפני שבמשנה משמשת היציאה להר הבית כסמל ליציאה אל הפועלים; והמעשה בא להרחיב את המסופר במשנה אודות המעגל של חוני. השנויים שחלים בעולם מתוארים בסיפור כחלופי תפקיד בלבד. קרקע שהיתה כרמים הפכה למטע זיתים, וקרקע שהיתה זיתים הפכה לשדה זרעים. לפי עקרון זה, פעם אתה מופיע בעולם ככורם, ופעם אתה מופיע בו כמוסק, ופעם אתה מופיע בו כאיכר; ובאחת הפעמים תופיע בעולם כלומד בבית המדרש.
המעשה שבירושלמי מאשר את שיטת ר' שמעון בן אלעזר. למרות שחוני "יָשֵׁן" מדברי תורה את שבעים שנות חייו, ונראה כקבור בחייו בתוך "מערה" 2 אטומה, לבסוף נבנה המקדש האישי, וחוני "מקיץ" ומתגלגל בנכדו ונכנס לבית המדרש 3 ל"עֲזָרָה", - ותורתו מאירה שם ב"אוֹר הַחַיִּים". וכשהוא מביט לאחור על מעשיו בגלגוליו הקודמים מתקיימת בו נבואת ירמיה: "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי".
ר' יהודה בן גרים וחורבן הקבר
שמו של בעל המעשה ר' יודן גיריא מופיע פעם נוספת בבראשית רבה כמי שבא ללמוד תורה מר' שמעון בר יוחאי. במהדורת וילנא (לה, ג) הוא נקרא "ר' יודן גיורי" שפירושו בעברית ר' יהודה הגר, ובמהדורת תיאודור-אלבק (לה, טז) הוא נקרא בשם "ר' יודן בר גיורי" שפירושו בעברית ר' יהודה בן גרים.
בתלמוד הבבלי במסכת מועד קטן (דף ט, א-ב) מסופר שר' יהודה בן גרים דן בהתמודדות הקיימת בין ה"מעגל" לבין ה"פלס" שהוא הקו הישר 4 . הכתוב "פַּלֵס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (משלי ד, כו) מדבר בשבח הפלס, (ומבואר במדרש שם שהשעות שהאדם הולך בהן לבית המדרש הן השעות של הפלס). אך הכתוב "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע" (משלי ה, ו) מדבר בשבח המעגל שהוא עמל המלאכות, ומזהיר לכאורה שלא לפלס אותו.
ר' יהודה בן גרים דורש שם, שבמצוה שאדם חש שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, יניח את עיסוקו בתורה, ויעסוק לשם שמים ב"מעגל" באותו "אורח חיים". דרשה זו משלימה את המעשה שמספר ר' יהודה בן גרים על חוני המעגל בירושלמי. והיא מסבירה שחוני עזב את בית המדרש לשם שמים, הוא חש שמצוות הבאת הגאולה אינה יכולה להיעשות על ידי אחרים ולכן הצטרף לפועלים, אבל הוא עוד יחזור! ואם לא בגופו עצמו אזי בגוף נכדו.
באותו מעשה, רבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו אל ר' יהודה בן גרים כדי שזה יברכנו. ר' יהודה בן גרים מברכו אולם אינו כולל בברכותיו ברכה של ריבוי בתורה, אלא רק ברכות ארציות. ניסוחן של הברכות נאמר באופן סמלי, ובכללן נמצאת ברכה תמוהה: "יהי רצון שיחרב ביתך, ויתיישב בית ההארחה שלך".
ר' אלעזר בנו של רשב"י תמה על ברכה זו, אולם רשב"י מבאר לבנו, שכוונת ר' יהודה בן גרים הייתה לברכה. מפני שהעולם-הזה הוא המקום שבו אתה מתארח, ואלו הקבר והעולם-הבא הוא הבית, שהרי כתוב: "קרבם בתימו לעולם" (תהלים מט, יב) ואל תקרא "קרבם" אלא "קברם".
הסבר זה עדיין עמום. שהרי הטובה שטמונה בברכת ישוב העולם-הזה היא גלויה, אך מה הטובה הטמונה בחורבן הקבר? ומדוע לא ינוחו המתים על משכבותם?! והרי ידוע שיש צער למת כשמחטטים את קברו?!
אלא שלר' יהודה בן גרים חורבן הקבר פירושו חזרה ב"גלגול". ודבר זה מרומז בהמשך הכתוב שמובא שם באגדה: "קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת". כלומר, כאשר קוראים לנכד על שם הסב, הרי שהקבר נחרב והמת חוזר עלי אדמות לעולם הזה.
ר' יהודה בן גרים מדריך את בנו של רשב"י, שכאשר יצטרך להחליט, האם להישאר בבית המדרש ולהאיר בתורה, או שמא לצאת אל הפועלים ולעסוק עימם במצוות הבאת הגאולה; הוא יכול לצאת אליהם ולעסוק בישוב העולם הזה ובהבאת הגאולה. שהרי האדם אינו מציאות בת חלוף אלא הוא "גלגל" המתגלגל וישנו בעולם, ובאחת הפעמים שיחרב קברו ויחזור ב"גלגול" ויראה שהעולם מושלם לגמרי יכנס ל"עֲזָרָה" - לבית המדרש, והכל יאיר כבתחילה.
גל של עצמות
כבר נאמר לעיל, שהבאת הסיפור על חוני שסובב עצמו במעגל והביא להורדת גשמים במשנה במסכת תענית, נועדה ללמד זכות על הממעטים בעמל התורה ומרבים בעמל המלאכות. שמעון בן שטח סבור שהגאולה תגיע דרך עמל התורה בלבד, ואלו חוני סבור שעמל המלאכות הוא שלב מקדים והכרחי. ר' יהודה בן גרים סבור שחוני אינו מתכוון ליציאה לפרק זמן קצר, ולדעתו חוני מקריב את כל חייו הרוחניים האישיים כדי להביא את הגאולה. וכאשר שמעון בן שטח אומר במשנה, שהקב"ה הסכים בדיעבד עם דרכו של חוני, הוא מתכוון גם לקיצוניות שכזו.
לימוד זכות זה הוא אופן מיוחד של שילוב תפילה תוך כדי לימוד התורה; שבו חז"ל מלמדים זכות גם על מי שהם שוללים את דרכם.
אמנם, חז"ל מלמדים זכות גם על העמלים בתורה שחולקים על הדרכות אלו. אחד מאותם המעשים הוא המעשה בחרוב של חוני כפי שהוא מסופר באגדה המקבילה בבבלי בתענית (דף כג, א), ובו נעסוק במאמר מיוחד. ואחד מאותם המעשים הוא מעשה המערה והחרוב של רשב"י ובנו שבבבלי בשבת (דף לד, א) שגם בו נעסוק בהמשך, אולם כבר כעת נעיר שבסיומו כאשר רשב"י יוצא לבסוף מן המערה שבה נטמן בעקבות דבוריו (שיטתו) של ר' יהודה בן גרים הוא פוגש בו ואומר: "עדיין יש לזה בעולם? נתן בו עיניו, ועשהו גל של עצמות".
הביטוי "גל של עצמות" מופיע באגדות נוספות ונדון בו במאמר מיוחד, אולם יתכן שבאגדה זו יש לו גם משמעות פרטית ומכוונת ביותר. שכן, אם נדייק בדברי הכתוב: "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים:" (איוב לג, כט-ל), יתכן שנסיק שמספר הגלגולים שבהם הבורא פועל עם האדם ונותן ונותן לו הזדמנות נוספת להאיר בְּאוֹר הַחַיִּים הוא מוגבל. אולם אנשים רבים קבלו את השקפת העולם של ר' יהודה בן גרים, בלא לחשוש לסיכונים הכרוכים בה, והיו דוחים את שובם לבית המדרש לגלגול הבא מתוך הנחה שגלגול זה מובטח להם. כאשר רשב"י עושה מיהודה בן גרים "גל של עצמות" הוא מפרסם, שהקיצוניות שנוספה על ידי יהודה בן גרים לדמותו של חוני הצדיק, ולפיה חוני אינו מוציא את ראשו מהמערה ומכניסו לבית המדרש אפילו לשעה קלה - היא מסוכנת. אסור לאדם לבטוח שהוא "גלגל" שישנו לעד "בעולם"; ויתכן מאד שזו הפעם האחרונה שנשמתו מתגלגלת ומה שיוותר ממנו בעולם הוא "גל" של "עצמות". "ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" (משנה אבות ב, ד). ובאותו המעשה רשב"י מלמד זכות על עמלי התורה.
במאמר זה התבאר שהמושגים "מערה","שינה" ו"מעגל" ו"חורבן המקדש" משמעותם גאולה דרך עמל המלאכות, ואלו המושגים "עזרה" ו"פלס" משמעותם גאולה דרך עמל התורה. ולפי מה שהתבאר כאן ניתן להבין אגדות נוספות שבהן הם מוזכרים.
בטיולנו באגדות אלו ראינו כי "על פני המים" של דברי חכמינו ז"ל מרחפת רוח של לימוד זכות על קהילות ועל דמויות פרטיות מישראל. ובעת שאנו הוגים בפינו את אותן האגדות אנו מתפללים אל הקב"ה שאותן דמויות תמצאנה חן לפניו וימלא את משאלותיהם לטובה, שהרי כל אותן דמויות פועלות לקרוב הגאולה.
^ 1 ובעניין הגלגול ראה בדברי הרמב"ן בתורת האדם (שער הגמול) על "סוד העיבור" כהסבר לייסורי איוב, ובדבריו על הייבום בפרושו לבראשית (לח, ח). יש להוסיף שגם בבבלי ה"נכד" מופיע בתור הממשיך של חוני.
^ 2 המערה מסמלת ירידה והתחברות אל הארציות, וראה גם בבית עולמים לרי"א חבר (דף קלד, א)
^ 3 וכן מתבאר גם באגדה המקבילה בבבלי בתענית (דף כג א) ששם מוזכר בית המדרש במפורש.
^ 4 וראה גם בקל"ח פתחי חכמה פתח יג
^ 2 המערה מסמלת ירידה והתחברות אל הארציות, וראה גם בבית עולמים לרי"א חבר (דף קלד, א)
^ 3 וכן מתבאר גם באגדה המקבילה בבבלי בתענית (דף כג א) ששם מוזכר בית המדרש במפורש.
^ 4 וראה גם בקל"ח פתחי חכמה פתח יג

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

משמעות המילים והדיבור שלנו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.







