ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מבוא - קירוב לבבות וקירוב רחוקים ;">

בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה הפצת יהדות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

מבוא - קירוב לבבות וקירוב רחוקים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

במדור זה יובאו מגוון שיעורים והרצאות בנושא קירוב לבבות וקירוב רחוקים, מהמשימות הבוערות בדורינו. השיעורים בעיקרם עוסקים בגישות עקרוניות ובכלים מעשיים, אך לא בתכנים עצמם אותם כמובן יש ללמוד בצורה רצינית ומעמיקה כדי להעבירם לאחרים. בסדרת השיעורים כלולים שיעורים מפי רבנים ומרצים שונים העוסקים בתחום, בגוונים שונים. נציין כי קיים מכנה משותף גדול לעקרונות שאמרו הדוברים כולם, אך קיימים גם עניינים בהם ישנם הבדלים ביניהם. למרות שהצדדים השונים עשויים לבלבל את מי שמבקש קו ברור ואחיד, אנו רואים חשיבות בעצם העלאת הצדדים השונים של התמונה, וזאת משתי סיבות. הסיבה המרכזית היא שבכל הדעות כולן, שנאמרות על ידי תלמידי חכמים בעלי ניסיון בתחום, יש אמת; וסיבה נוספת היא שהתמודדות עם דעות שונות הינה 'לחם חוקם' של העוסקים בקשר עם ציבור הרחוק מעולמה של תורה. מי שמעוניין להתמודד עם דעות המנוגדות לעיקריה של תורה, חייב להיות מסוגל 'להכיל' גם הבדלים בין עמדות תורניות שונות.

כהקדמה, ברצוננו להתייחס להבדל העקרוני ביותר בין העוסקים בתחום, שבא לידי ביטוי גם בסדרת השיעורים – האם העמדה הנפשית הנכונה בדורנו היא זו של 'מקרב הלבבות', או זו של 'מקרב הרחוקים'? לא באנו כמובן לקבוע עמדה בשאלה זו, אלא לסכם את עיקרי הדברים שנאמרו ביחס אליה, וכך להיווכח שאין סתירה מהותית בין הדרכים השונות, וכל אחת מדגישה צד אחד של התמונה, ומזככת את הצד השני מסיגיו האפשריים (סיגים שאינם קיימים כמובן אצל תלמידי החכמים מובילי הדרכים).

מקרב הרחוקים יוצא מנקודת הנחה שמי שלמד תורה ומחובר אליה בא בשם התורה, ולא בשם האישיות הפרטית שלו; וודאי שיש למי שלמד תורה במה למלא ולהרוות את צימאונם של אלו שלא למדו. על כן, יש להיזהר מהתעטפות בענווה פסולה ובהתבטלות עצמית. כלשונו של הרב יהושע שפירא – במקום להיות 'יצרני תרבות' הפכנו ל'צרכני תרבות', ועלינו לשוב ולהעמיד את הדברים במקומם הנכון, ולהימלא ב'עזות דקדושה' כפי שמרחיב הרב שמואל אליהו בשיעורו המובא כאן. בא מקרב הלבבות וחושש, שכתוצאה מעמדה זו עלול המקרב לבוא לידי התנשאות אישית כלפי המתקרב, בעוד שלאמיתו של דבר יתכן שהמקורב נמצא במעלה רוחנית גבוהה הרבה יותר, שהרי 'גדולים בעלי תשובה'. כמו כן, עמדת מקרב הרחוקים עלולה להוביל את המחזיק בה לזהות את עצמו עם התורה בהתגלמותה, וכך לא להקשיב באמת לבר-שיחו, שהרי כל מטרתו היא להשמיע את תורתו, בעוד שבאמת האדם שמולו מעלה שאלות אמיתיות ונוקבות, שסיסמאות וידיעות לא יבטלו.

המקרב הוא רק אחד הכלים להופעתה של התורה, וגם חברו נולד ככלי להופעתה (גם אם בנתיים כלי ריק), עם הייחודיות שלו. לא תמיד נכון למהר לשלוף ידע, כי אם להקשיב באמת לעמדה הנפשית והשכלית של השומע, שבסופו של דבר משכללת את הופעת דבר ה' בעולם, וידועים הם דברי הרב קוק שמטרת הכפירה בדורנו היא להסיר את סיגי האמונה, שקיימים מן הסתם אצל כל אחד מאיתנו. ההקשבה האמיתית לבר השיח היא חיונית, כי לעולם אי אפשר להסיר את הקליפות ללא נטילת התוך הפנימי המחייה אותם לעולם הקדושה. לכן כלל חיוני הוא "למד לשונך לומר איני יודע". לפעמים, קירוב הלבבות הוא גם השלב שלפני קיום התורה והמצוות בפועל, כדבריו המפורסמים של הרב קוק על ארבעת שלבי ההתקרבות לה'.

אולם, מקרב הלבבות עלול לחטוא בהתבטלות עצמית, או בהשלמה עם עובדת היותו של רעהו מרוחק וטובע בימה של הכפירה, תחת לינוק מים חיים ממעיין האמונה, ובכך הופך מקרב הלבבות את מצב ה'דיעבד' ל'לכתחילה'. כנגד סיגים אלו יוצא מקרב הרחוקים , ואומר בצורה ברורה את המובא בשמו בתחילת הדברים. ויהי רצון ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'.

הערה : חלק מן השיעורים מתפרסמים ברשות 'המרכז הישראלי', והם לקוחים מהדיסק 'סיכום קורס להכשרת מרצים' שבהוצאתו. קורס זה ממשיך להיפתח מידי כמה חודשים, בהשתתפות בכירי העוסקים בתחום.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il