ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
כהקדמה, ברצוננו להתייחס להבדל העקרוני ביותר בין העוסקים בתחום, שבא לידי ביטוי גם בסדרת השיעורים – האם העמדה הנפשית הנכונה בדורנו היא זו של 'מקרב הלבבות', או זו של 'מקרב הרחוקים'? לא באנו כמובן לקבוע עמדה בשאלה זו, אלא לסכם את עיקרי הדברים שנאמרו ביחס אליה, וכך להיווכח שאין סתירה מהותית בין הדרכים השונות, וכל אחת מדגישה צד אחד של התמונה, ומזככת את הצד השני מסיגיו האפשריים (סיגים שאינם קיימים כמובן אצל תלמידי החכמים מובילי הדרכים).
מקרב הרחוקים יוצא מנקודת הנחה שמי שלמד תורה ומחובר אליה בא בשם התורה, ולא בשם האישיות הפרטית שלו; וודאי שיש למי שלמד תורה במה למלא ולהרוות את צימאונם של אלו שלא למדו. על כן, יש להיזהר מהתעטפות בענווה פסולה ובהתבטלות עצמית. כלשונו של הרב יהושע שפירא – במקום להיות 'יצרני תרבות' הפכנו ל'צרכני תרבות', ועלינו לשוב ולהעמיד את הדברים במקומם הנכון, ולהימלא ב'עזות דקדושה' כפי שמרחיב הרב שמואל אליהו בשיעורו המובא כאן. בא מקרב הלבבות וחושש, שכתוצאה מעמדה זו עלול המקרב לבוא לידי התנשאות אישית כלפי המתקרב, בעוד שלאמיתו של דבר יתכן שהמקורב נמצא במעלה רוחנית גבוהה הרבה יותר, שהרי 'גדולים בעלי תשובה'. כמו כן, עמדת מקרב הרחוקים עלולה להוביל את המחזיק בה לזהות את עצמו עם התורה בהתגלמותה, וכך לא להקשיב באמת לבר-שיחו, שהרי כל מטרתו היא להשמיע את תורתו, בעוד שבאמת האדם שמולו מעלה שאלות אמיתיות ונוקבות, שסיסמאות וידיעות לא יבטלו.
המקרב הוא רק אחד הכלים להופעתה של התורה, וגם חברו נולד ככלי להופעתה (גם אם בנתיים כלי ריק), עם הייחודיות שלו. לא תמיד נכון למהר לשלוף ידע, כי אם להקשיב באמת לעמדה הנפשית והשכלית של השומע, שבסופו של דבר משכללת את הופעת דבר ה' בעולם, וידועים הם דברי הרב קוק שמטרת הכפירה בדורנו היא להסיר את סיגי האמונה, שקיימים מן הסתם אצל כל אחד מאיתנו. ההקשבה האמיתית לבר השיח היא חיונית, כי לעולם אי אפשר להסיר את הקליפות ללא נטילת התוך הפנימי המחייה אותם לעולם הקדושה. לכן כלל חיוני הוא "למד לשונך לומר איני יודע". לפעמים, קירוב הלבבות הוא גם השלב שלפני קיום התורה והמצוות בפועל, כדבריו המפורסמים של הרב קוק על ארבעת שלבי ההתקרבות לה'.
אולם, מקרב הלבבות עלול לחטוא בהתבטלות עצמית, או בהשלמה עם עובדת היותו של רעהו מרוחק וטובע בימה של הכפירה, תחת לינוק מים חיים ממעיין האמונה, ובכך הופך מקרב הלבבות את מצב ה'דיעבד' ל'לכתחילה'. כנגד סיגים אלו יוצא מקרב הרחוקים , ואומר בצורה ברורה את המובא בשמו בתחילת הדברים. ויהי רצון ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'.
הערה : חלק מן השיעורים מתפרסמים ברשות 'המרכז הישראלי', והם לקוחים מהדיסק 'סיכום קורס להכשרת מרצים' שבהוצאתו. קורס זה ממשיך להיפתח מידי כמה חודשים, בהשתתפות בכירי העוסקים בתחום.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מתנות בחינם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
