ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
כיוון שהמטע התייבש בחלקו, רצו אנשי המושב לנטוע עצים חדשים במקום העצים היבשים, והתעוררה השאלה - האם פיסטוק ואלה שונים מהותית זה מזה, והעצים הם כלאיים, ואסור לנטוע חדשים. הזמינו אנשי המושב את הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל (ההילולא שלו ב- כה סיוון) לפסוק בשאלה זו.
נסע הרב בעצמו למטע, פשט את מעילו, זחל מתחת לעץ ומצא עלים שצמחו מעץ האלה התחתון, והשווה אותם לעלים שצמחו מעץ הפיסטוק העליון. טעם הרב את העלים של שני העצים, ופסק שטעמם שונה, והם כלאיים, ואסור לנטוע עצים חדשים. (לפי 'קול צופייך', שיעור הרב שמואל אליהו).
יש כאן דרך פסיקה ייחודית המאפיינת את הרב מרדכי אליהו. הרבה מגדולי הפוסקים התאפיינו בשילוב בין גדלות בתורה ליכולת ללמוד לעומק את המציאות המעשית. אולם, דומה, שלרב אליהו הייתה יכולת מיוחדת ללמוד תורה ולפגוש את ה' מתוך ה"חומר" כפשוטו. הרב התפרסם כמומחה גדול בבדיקת אתרוגים, מומחה גדול בבחינת עידי בדיקה (וספרו הנפוץ ביותר "דרכי טהרה" עוסק בהלכות טהרת המשפחה), מומחה בהלכות סת"ם, ואולי היחידי בדור שפסק בהלכות כלאיים על פי טעמם של עלי העצים. המשותף לדברים שמניתי - תורה העוסקת ב"חומר" - חומר שאפשר למשש בידיים.
פעם, השתתפתי בכנס רבנים בעניין ארץ ישראל, ורוב הרבנים שנאמו בכנס דיברו על החיוב ההלכתי והחשיבות התורנית שארץ ישראל תהיה בידי עם ישראל. אולם הרב מרדכי אליהו, שדיבר אף הוא על שלמות הארץ, בחר לספר על טעמם הטוב והייחודי של פירות הארץ. מתאים הדבר לדרכו, ללמוד את התורה מתוך החומריות ממש.
ובאמת, מתאימה דרך תורנית זו לארצנו הקדושה, אשר בה דבר ה' מופיע מבין אבניה ופירותיה. ועניין זה הוא ציר יסודי בפרשת שלח. וכאן נשאל שתי שאלות בפרשה:
א. משה מבקש מהמרגלים לבדוק שורת נקודות בארץ, ורק בסיומם מציין שיביאו מפירות הארץ. "ויאמר אליהם... וראיתם את הארץ מה היא... ומה הארץ השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין, והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ..." (במדבר יג). אך בפועל כשהמרגלים שבים ממשימתם, הם מקדימים את התשובה על הפירות לתחילת הרשימה, "וישיבו אותם דבר ואת כל העדה, ויראום את פרי הארץ, ויספרו לו...". ונשאלת השאלה – מדוע הם נוהגים כגולם שהופך את הסדר ועונה על אחרון ראשון?
ב. מדוע התורה מציינת שהמרגלים יצאו לדרך בימי 'ביכורי ענבים'? במה פרט זה מוסיף להבנת הסיפור?
ודומה שהתירוץ לשאלות אלו נעוץ בשורש הרוחני לחטא המרגלים. אדמו"ר הזקן מבאר בליקוטי תורה (תחילת שלח), שהמרגלים אנשים גדולים ורוחניים היו, ולכן העדיפו להישאר במדבר, כי המדבר הוא מקום שקיבלנו בו תורה, המתאים ללימוד התורה, המפגישה אותנו עם ה' ברובד הגבוה של הדיבור. לעומת זאת, ארץ ישראל היא המקום שבו אנו פוגשים את ה' בענייני המצוות המעשיות, שהרי הרבה מהמצוות המעשיות ובפרט ענייני זרעים וקודשים תלויים בארץ ישראל. והמרגלים העדיפו להישאר ברובד הרוחני של המדבר ולימוד התורה הקדושה, וטעו בכך שלא הבינו שעיקר כוונתו של ה' היא "שיהיה דירה בתחתונים... ושיהיה נגלה לעין כל בשר ושיהיה הגילוי למטה כמו למעלה", וזה אפשר רק על ידי המצוות המעשיות שבשבילן צריך להיכנס לארץ ישראל.
ובמילים אחרות, המרגלים העדיפו להישאר במדבר ולאכול מן במקום את פירות הארץ. הם טעו וחשבו שעדיף לחם רוחני מהשמיים, מפני ש"לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", אך האמת היא שפירות הארץ, המלבישים את הרוחניות בלבוש מעשי, מעלתם גבוהה יותר.
כדי למנוע טעות זו, ביקש מהם משה שיטלו את הפירות רק לאחר שישלימו את כל משימות המסע, יתבוננו לעומק במעלת הארץ, ורק בסיום ההתבוננות יגיעו לפירות ואז יחושו במעלתם. אולם, המרגלים נהגו אחרת. הם יצאו בימי 'ביכורי ענבים', 'ביכורים' מלשון 'ראשונים', כלומר הם הפכו את הסדר ונטלו מהפירות מיד בהתחלה לפני שהשלימו את כל משימותיהם. נמצא שבשעה שפגשו המרגלים את הפירות, הם עדיין לא התבוננו והפנימו את הרוחניות הבוקעת מהפירות, וזו הסיבה שהוחמצה השעה ובאה תקלה תחת ידם.
ואף על פי שהמרגלים חטאו, בכל זאת נזרעו שם גם זרעי התשובה. כדברי הספורנו (א-ב) "המרגלים ששלח משה אף על פי שהרשיעו להניא לב העם... מכל מקום הכירו וספרו טובת הארץ, באמרם וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה... אלא שאמרו שהיה נמנע לכבשה. וכאשר הכירו ישראל חטאתם... שבו בתשובה ואמרו אנחנו נעלה ונלחמנו, והתפללו... אלא שלא קיבל האל יתברך תפילתם, מפני חילול ה' שעשו, שאינו מתכפר אלא במיתה..".
וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים, ובעזרת ה' בימינו נזכה לשוב וללמוד את התורה מתוך החומריות ממש, בבחינת "ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי", ובזה ייגלה דבר ה' ונגאל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
