ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
כיוון שהמטע התייבש בחלקו, רצו אנשי המושב לנטוע עצים חדשים במקום העצים היבשים, והתעוררה השאלה - האם פיסטוק ואלה שונים מהותית זה מזה, והעצים הם כלאיים, ואסור לנטוע חדשים. הזמינו אנשי המושב את הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל (ההילולא שלו ב- כה סיוון) לפסוק בשאלה זו.
נסע הרב בעצמו למטע, פשט את מעילו, זחל מתחת לעץ ומצא עלים שצמחו מעץ האלה התחתון, והשווה אותם לעלים שצמחו מעץ הפיסטוק העליון. טעם הרב את העלים של שני העצים, ופסק שטעמם שונה, והם כלאיים, ואסור לנטוע עצים חדשים. (לפי 'קול צופייך', שיעור הרב שמואל אליהו).
יש כאן דרך פסיקה ייחודית המאפיינת את הרב מרדכי אליהו. הרבה מגדולי הפוסקים התאפיינו בשילוב בין גדלות בתורה ליכולת ללמוד לעומק את המציאות המעשית. אולם, דומה, שלרב אליהו הייתה יכולת מיוחדת ללמוד תורה ולפגוש את ה' מתוך ה"חומר" כפשוטו. הרב התפרסם כמומחה גדול בבדיקת אתרוגים, מומחה גדול בבחינת עידי בדיקה (וספרו הנפוץ ביותר "דרכי טהרה" עוסק בהלכות טהרת המשפחה), מומחה בהלכות סת"ם, ואולי היחידי בדור שפסק בהלכות כלאיים על פי טעמם של עלי העצים. המשותף לדברים שמניתי - תורה העוסקת ב"חומר" - חומר שאפשר למשש בידיים.
פעם, השתתפתי בכנס רבנים בעניין ארץ ישראל, ורוב הרבנים שנאמו בכנס דיברו על החיוב ההלכתי והחשיבות התורנית שארץ ישראל תהיה בידי עם ישראל. אולם הרב מרדכי אליהו, שדיבר אף הוא על שלמות הארץ, בחר לספר על טעמם הטוב והייחודי של פירות הארץ. מתאים הדבר לדרכו, ללמוד את התורה מתוך החומריות ממש.
ובאמת, מתאימה דרך תורנית זו לארצנו הקדושה, אשר בה דבר ה' מופיע מבין אבניה ופירותיה. ועניין זה הוא ציר יסודי בפרשת שלח. וכאן נשאל שתי שאלות בפרשה:
א. משה מבקש מהמרגלים לבדוק שורת נקודות בארץ, ורק בסיומם מציין שיביאו מפירות הארץ. "ויאמר אליהם... וראיתם את הארץ מה היא... ומה הארץ השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין, והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ..." (במדבר יג). אך בפועל כשהמרגלים שבים ממשימתם, הם מקדימים את התשובה על הפירות לתחילת הרשימה, "וישיבו אותם דבר ואת כל העדה, ויראום את פרי הארץ, ויספרו לו...". ונשאלת השאלה – מדוע הם נוהגים כגולם שהופך את הסדר ועונה על אחרון ראשון?
ב. מדוע התורה מציינת שהמרגלים יצאו לדרך בימי 'ביכורי ענבים'? במה פרט זה מוסיף להבנת הסיפור?
ודומה שהתירוץ לשאלות אלו נעוץ בשורש הרוחני לחטא המרגלים. אדמו"ר הזקן מבאר בליקוטי תורה (תחילת שלח), שהמרגלים אנשים גדולים ורוחניים היו, ולכן העדיפו להישאר במדבר, כי המדבר הוא מקום שקיבלנו בו תורה, המתאים ללימוד התורה, המפגישה אותנו עם ה' ברובד הגבוה של הדיבור. לעומת זאת, ארץ ישראל היא המקום שבו אנו פוגשים את ה' בענייני המצוות המעשיות, שהרי הרבה מהמצוות המעשיות ובפרט ענייני זרעים וקודשים תלויים בארץ ישראל. והמרגלים העדיפו להישאר ברובד הרוחני של המדבר ולימוד התורה הקדושה, וטעו בכך שלא הבינו שעיקר כוונתו של ה' היא "שיהיה דירה בתחתונים... ושיהיה נגלה לעין כל בשר ושיהיה הגילוי למטה כמו למעלה", וזה אפשר רק על ידי המצוות המעשיות שבשבילן צריך להיכנס לארץ ישראל.
ובמילים אחרות, המרגלים העדיפו להישאר במדבר ולאכול מן במקום את פירות הארץ. הם טעו וחשבו שעדיף לחם רוחני מהשמיים, מפני ש"לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", אך האמת היא שפירות הארץ, המלבישים את הרוחניות בלבוש מעשי, מעלתם גבוהה יותר.
כדי למנוע טעות זו, ביקש מהם משה שיטלו את הפירות רק לאחר שישלימו את כל משימות המסע, יתבוננו לעומק במעלת הארץ, ורק בסיום ההתבוננות יגיעו לפירות ואז יחושו במעלתם. אולם, המרגלים נהגו אחרת. הם יצאו בימי 'ביכורי ענבים', 'ביכורים' מלשון 'ראשונים', כלומר הם הפכו את הסדר ונטלו מהפירות מיד בהתחלה לפני שהשלימו את כל משימותיהם. נמצא שבשעה שפגשו המרגלים את הפירות, הם עדיין לא התבוננו והפנימו את הרוחניות הבוקעת מהפירות, וזו הסיבה שהוחמצה השעה ובאה תקלה תחת ידם.
ואף על פי שהמרגלים חטאו, בכל זאת נזרעו שם גם זרעי התשובה. כדברי הספורנו (א-ב) "המרגלים ששלח משה אף על פי שהרשיעו להניא לב העם... מכל מקום הכירו וספרו טובת הארץ, באמרם וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה... אלא שאמרו שהיה נמנע לכבשה. וכאשר הכירו ישראל חטאתם... שבו בתשובה ואמרו אנחנו נעלה ונלחמנו, והתפללו... אלא שלא קיבל האל יתברך תפילתם, מפני חילול ה' שעשו, שאינו מתכפר אלא במיתה..".
וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים, ובעזרת ה' בימינו נזכה לשוב וללמוד את התורה מתוך החומריות ממש, בבחינת "ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי", ובזה ייגלה דבר ה' ונגאל!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
