ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
כותב בעל ספר' הלקח והלבוב', הטעם שביקש משה רבנו למתנם חנם ולא לפי מעשיו הטובים, כי הוא רצה לחזק לבות נשברים בימי אחרית הימים, דור עקבתא דמשיחא, שלא יתייאשו מלהתפלל על הגאולה.
יהודי עלול לומר לעצמו מי אני שאבקש ואתפלל לפני ה' הטוב, הלא אין לי זכויות ומעשיי אינם עולים יפה לפני המלך, ואיך אגש לבקש ולהתחנן לישועה, הרי אני מרגיש עני וריק ממעשים טובים וממצוות.
משה רבנו ראה את הדורות העתידים, דורות של 'בעת הַהִוא'- הסתר בתוך הסתר, שיבואו לידי ייאוש חס ושלום, ויתייאשו מלהתפלל כיון שאינם כדאיים להתפלל לפניו יתברך. לכן מסר להם משה רבנו את זכויותיו הרבים, כדי שיעמוד זכותו הגדול בעת צרה, ויפנו אליו יתברך בתפלה.
כותב המדרש "תכתב זאת לדור אחרון" כי משה רבנו הניח תפילותיו לדור האחרון, דור עקבתא דמשיחא, שאז בעת הצרות הגדולות יהיה להם בכוחו לבקש ולחלות פני קונם. ולכן משה ביקש דווקא למתנת חנם, ללמדנו, כי אפשר לזכות על ידי תפלה לישועה במתנת חנם גם אם אין זכויות כלל.
אנו יוצאים מימים שבהם התאבלנו על חורבן בית המקדש, כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה י', שבית המקדש הוא בחינת 'הר שדה בית'.
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם רבי מנחם מנדל משקלוב זיע"א, כי 'השבת' ראשי תיבות ה'ר ש'דה ב'ית ת'פלה, בארבעתן יש קשר לקדושת בית המקדש ולשבת קודש.
בגלות יש הסתר פנים, על תפלה נאמר מה שקראנו השבוע במגילת איכה 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי'.
אבל בבואה של השבת שאז יש הארה מעין בית המקדש, ומאיר הזכות של תפלות משה רבנו כפי שדרשו חז"ל על המילה 'לאמר' הכוונה 'לדורות', אז עלינו לבקש ולהתפלל יותר, להפציר על הגאולה העתידה.
ולכן לא בחנם קראו לשבת זו על שם ההפטרה 'שבת נחמו', כי עצם מציאות השבת היא נחמה, מפני שיש בה מעין הארת בית המקדש.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: "כי באמת אם האדם מלא אהבת ה', אז אהבה לה' יתברך והשמחה שיש לו מכסה על כל הייסורים". ומוסיף, שלכן בשבת זו אנו קוראים בתורה פרשת ואתחנן, מפני שמוזכר בה עניין קריאת שמע ועשרת הדיברות.
אנו אומרים בכל יום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" כדי לייחד אלוקותו יתברך, אבל מלמד אותנו השפת אמת שיש נקודה יותר עמוקה.
האדם צריך לשמוע את הרובד הפנימי בקריאת שמע, כשאומר 'אלוקינו' צריך לכוון על עצמו, כמו שנאמר לכל יהודי במתן תורה 'אנכי ה' אלוקיך', ואמרו חז"ל 'עליך ייחדתי שמי ביותר'.
'שמע ישראל', זהו הקול של 'אנכי ה' אלוקיך', על האדם לחדד את חוש השמיעה, לחיות בהקשבה פנימית, שבעת קריאת 'שמע ישראל' ישמע את הקול הגדול ולא יסף האומר לו 'אנכי ה' אלוקיך- שעליך ייחדתי את שמי ביותר'.
הקב"ה אשר כבודו מלא עולם, שהוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מינה, שמלאכים, שרפים ואופני הקודש זוחלים ורועדים מפניו, ועם כל זאת, הקב"ה מכריז 'עלייך ייחדתי את שמי'.
וזו השמחה האמתית והנצחית של היהודי כשזוכר את מעלתו, שזכה ששם ה' חל עליו, שהוא 'חלק אלוק ממעל', שהוא מואר באור יקרות, ידיעה זו מביאה אותו לידי שמחה ואהבת ה' שמבטלת את כל הייסורים והצער.
נאמר בתהלים "ואני קרבת אלוקים לי טוב", וידוע ששם 'אלוקים' מסמל מידת הדין. ובספר 'נשמת צבי' פירש שלמרות ששולט עליי מידת הדין אף על פי כן 'לי טוב' כי 'ואני קרבת אלוקים'.
בשבת קודש זוכה האדם לקרבת אלוקים, 'קרבת' עולה בגימטריה 'שבת'. בשבת זוכה היהודי לבוא לידי נחמה בקרבת אלוקים ולהרגיש מתיקות ה'לי טוב'.
ובפרט בשבת זו שבת נחמו, "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם" עצם זה שהוא 'אלוקיכם'- הרי שזו מציאות של נחמה שמבטלת את כל הייסורים של האדם וממלאת אותו בשמחה.
בספר 'בני יששכר' מביא בשם הרב הקדוש מזידיטשוב זיע"א 'אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאוד' עולה אותה הגימטריה כמניין 'שבת'. כי מתוך אותה אהבה הגדולה שלנו לאבינו שבשמיים ושלו אלינו, מרגישים אנו נחמה ושמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
