ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
כמה דקות אחר כך עצר לידו רכב מיושן בחריקת בלמים. דניאל שמח כל כך על המציאה ומיהר להודות לנהג ונכנס בחפזה לרכב. רק לאחר שנכנס הסתכל דניאל על הנהג ונבהל לרגע כשראה מי היושב לידו. קשה היה לו לזהות בדיוק את חלקי גופו שכן הנהג היה מקועקע כולו מכף רגל ועד ראש. בעוד דניאל מביט בחרדה באיש המקועקע והשרירי לפתע הבחין בדבר מה שהקפיא את עצמותיו. ליד הנהג היתה מונחת סכין גדולה, מנצנצת וחדה! צמרמורת חלפה בגופו, והנשימה כמעט ונעתקה מפיו. ליבו של דניאל החל הולם בפראות וידו נשלחה במהירות לדלת. השניות חלפו ודניאל חיפש את המקום המתאים בכדי לעשות מעשה ולקפוץ מהרכב הנוסע.
רגע לפני שקפץ הביט בנהג. הנהג היה נראה רגוע ביותר ובלי לחשוב פנה דניאל לנהג ושאל: לשם מה לך הסכין הגדולה שמונחת כאן? "אהה, זהה.." הפטיר הנהג "את זה אני לוקח איתי לכל מקום. זה סיפור מיוחד. במלחמת יום הכיפורים נלחמתי בחזית מול המצרים. יום אחד מצאתי את עצמי לפתע עומד פנים מול פנים עם חייל סורי. ידעתי שזה או אני או הוא, וכך, בקרב צמוד ביותר, הצלחתי לירות את הכדור הראשון ולהפילו. אחרת, היה הוא הורג אותי קודם... כשהסורי נפל לאדמה, ראיתי את החרב שלו והחלטתי ליטול אותו לעצמי כדי להזכיר לי את הניסים הרבים שנעשו עימי בזמן המלחמה."
דניאל שמע את הדברים, נרגע והמשיך בשיחה נעימה עם הנהג עד שהביאו למחוז חפצו. (גילוי נאות- דניאל שבסיפור זה כותב השורות האלו)
יש לשאול - האם הנהג מקיים מצווה של 'פרסום הנס' בכך שמסתובב עם הסכין הסורי לכל מקום שהולך? האם יש לזה תקדים במקורותינו?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
לאחר שדוד הרג את גלית הפלשתי הוא לקח את חרבו. לאחר מכן החרב ניתן במשכן לזכר הנס (שמואל א, כא, י).
בנוסף מסופר בספר שמואל א (א, יז) שדוד כאשר רעה את צאנו הגיעו דב ואריה לטרוף את הצאן. דוד הצליח בנס להכות אותם. כדי לזכור את הנס דוד הכין מעור השה שהציל בגד על מנת לזכור את הנס (ראה דברי אליהו עמ' נג).
לכן יש בזה ערך ודבר טוב לזכור ולפרסם את הנס.
אולם יש לציין שאף שלפי התורה מותר לקחת שלל האוייב, לפי הפקודות של צה"ל אסור לקחת רכוש של האויב. לכן יש להציע לו, שיבקש רשות מהגורמים הרלוונטיים בצה"ל וכיוון שעבר הרבה זמן יש להניח שיתנו לו רשות להשאיר אצלו.
כמובן שעליו להיזהר לא להפחיד אנשים עם הסכין.
לסיכום:אם הוא מקבל רשות מצה"ל להשאיר אצלו יש בזה דבר יפה לזכור את הנסים של מלמת יום כיפור, ויזהר שלא להפחיד אנשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
