ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- מאמר הדור
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רחל
כיצד צריך לפנות אל הדור
האיומים בעונש, בעולם הזה או בעולם הבא, אינם משפיעים על הדור. "הוא לא יוכל, גם אם ירצה, להיות כפוף ושחוח... הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (עמ' קיא).
צריך לדבר אליו דברים גדולים. "הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אף על פי שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו" (עמ' קיב).
"לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעוצמה שרכש לו, כי אם נרבה עליהם, נזריח עליהם, באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית. ובנינו יביטו אליו וינהרו" (עמ' קט).
"להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים... של אוצר החיים לתורת חיים". "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו, לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים והרעננים, המסתערים ומתרוממים. כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (עמ' קטו).
האם מאמר הדור שייך לימינו
רבים מלומדי מאמר הדור סוברים שכל עיסוקו הוא בחלוצים שעלו לארץ במסירות נפש, ייבשו את ביצותיה, הפריחו את שממותיה בהקמת יישובים, לחמו על הקמת מדינה עברית, וגידלו דור צעיר של חלוצים ולוחמים. נשאלת השאלה, האם קרוב למאה ועשרים שנה אחר כתיבת מאמר הדור, ניתוחיו ומסקנותיו של מרן הרב עדיין תקפים?
גישות שונות נאמרו בסוגיה זו, וננסה לסכמן בקיצור.
גם בדורנו ישנה חלוציות, אלא שנחבאה קמעא
יש אומרים: דבריו של מרן הרב זצ"ל שרירים וקיימים. גם היום ישנם רבים שאוהבים את הארץ ומוכנים למסור את נפשם עליה בהתיישבות ובצבא. עדיין ישנם קיבוצים ויישובים, וגם אם נחלש מעמדם, בפועל הם מיישבים את הארץ, ויש להם ממשיכים בדמות המתנחלים. וגם אם נראה כלפי חוץ שרוב הציבור אינו מתעניין כיום בארץ ובבניינה, בפנים כולם קשורים במסירות נפש לעם ולארץ. כמו כן, חיילי הצבא שעושים לילות כימים ומחרפים נפשם למען ביטחון המדינה, מייצגים במידה רבה את רוחו של הדור שעליו דיבר הרב.
דורנו קטן ותאוותן וזקוק למוסר
לעומת זאת יש אומרים: הציבור כיום איננו קשור לשום אידיאלים. הארץ והעם אינם מעניינים אותו. הם חילונים כי הם בורים. נוח להם להמשיך בדרכם, והם גם חושבים שכך יוכלו לספק את תאוותיהם. כדי לקרבם צריך לחשוף בפניהם את העולם שבו הם חיים במערומיו. להראות להם כיצד הרדיפה אחר כסף ומותרות אינה מביאה לאושר אמיתי. לבקר בחריפות את המתירנות המינית, את המשפחות המתפרקות, את השחיתות הציבורית והאישית. לתאר את עונשם של הרשעים בעולם הזה ובעולם הבא. במקביל לכך, להראות להם את היופי שביהדות: שולחן השבת הרגוע, הילדים המחונכים שמכבדים את הוריהם, הנרות היפים שהאישה הנאמנה מדליקה, הבעל שקובע עיתים לתורה. לשם חיזוק דעתם הם מביאים כהוכחה את בעלי התשובה הרבים שאוהבים לשמוע מוסר פשוט ואינם קשורים לרעיונות כלל־ישראליים.
דורנו מחפש את טעם החיים (ניו אייג')
יש אומרים: אנשים כיום כבר לא מאמינים באידיאלים כלליים. ההתיישבות לא מעניינת אותם. גם שאלות כלכליות וחברתיות לא מעסיקות אותם. החיים כל כך מסובכים, מורכבים ומכבידים, שאנשים מסתפקים בחיפוש משמעות לחייהם האישיים. הם מחפשים טעם לחיים. דרך להתמודד עם כל השפע המכביד והמבלבל. תורת החסידות שמתעמקת בנפש הפרטית ומעוררת את הרגש - יכולה לדבר אליהם. גם הרעיונות הפרטיים שבדברי מרן הרב קוק נוגעים לליבם, אבל לא הרעיונות הכלליים.
הפוסט מודרניים
יש אומרים: היום כבר לא מאמינים בעקרונות מוחלטים. כבר אין אידיאליסטים שמוכנים למסור את נפשם על עקרונות. הדור התבגר ואימץ תפיסת עולם מורכבת, שלפיה האמת אינה שייכת לחוג אחד או לתורה אחת. אם נציג לפניו את החזון של תיקון העולם שבתורה, לא יתרשם ויתקרב, אלא להפך, יסלוד מהביטחון המופרז של המאמינים. הוא חושש מתנועות אידיאליסטיות מדי. גם תלמידי הרב קוק, עם ה"משיחיות" שלהם, מפחידים אותו. להט זה היה שייך אולי לתקופת העליות וייבוש הביצות, אך כיום הוא לא רלוונטי. אנשים כיום מחפשים חיים סבירים, הגונים ונוחים.
כדי לקרב את הדור צריך לשלב בין יסודות התורה וההלכה לחיים המודרניים. צריך להפחית ככל האפשר את המתח שבין היהדות לבין הדמוקרטיה הליברלית, בין התביעה לאמת המוחלטת שבתורה לבין הפלורליזם.
מאמר הדור עוסק בכלל האומה
אף שיש אמת מסוימת בכל אחת מהגישות שהוזכרו, את מלוא היקפו של מאמר הדור לא הבינו כראוי. הרב אינו עוסק רק בחלוצים שעלו לארץ, אלא בכלל הדור. המאמר התפרסם בשנת תרס"ו, שנתיים אחרי שעלה מרן הרב לארץ. באותן השנים התגוררו בארץ פחות ממאה אלף יהודים, ואילו בחוץ לארץ התגוררו כשנים־עשר מיליון יהודים, יותר מעשרה מיליון מהם באירופה ובאמריקה. את כל הציבור העצום הזה ראה הרב קוק לנגד עיניו כשכתב את מאמר הדור.
בתוך החברה היהודית הגדולה הזו התחוללה תסיסה אדירה. רבים השקיעו את כישרונם ומרצם בפיתוח המדעים והאומנויות לסוגיהם ובקידום רעיונות חברתיים, וכל זאת מתוך אמונה שבכך יתקנו את העולם. עליהם כותב הרב קוק, שחושך ואור משמשים אצלם בערבוביה. יש להם שאיפות גדולות, אבל בלא תורה לא יזכו לתיקון אמיתי.
הדור הוא התקופה המודרנית
'הדור' הוא התקופה המודרנית, שבה האדם החל להאמין שבכוח המחשבה, היצירה, המחקר, התכנון והיוזמה - יוכל לפתור את כל הבעיות ולשנות את העולם לטובה. המודרנה התחילה לפני כמאתיים וחמישים שנה במערב אירופה, התפשטה אחר כך למזרח אירופה ולערי הבירה שבארצות ערב, ומתקיימת עד ימינו אלה. הרב פונה אל הכוחות 'הצעירים', אף שבפועל חלקם כבר היו מבוגרים, אלא שבמבט היסטורי הם ביטאו את הזרם החדש, הצעיר.
למרות שרבים מראשוני ההוגים והחוקרים האמינו בה', התפיסה שהלכה והתגבשה, שלפיה האדם יכול לקבל אחריות על גורלו ועתידו, גרמה לרבים להתרחק מהדת, שהדגישה את קטנות האדם ותלותיותו. רבים אף טענו שהדת מזיקה ובולמת את פיתוח האנושות, ובמקום לציית לחוקי הדת, יש להשקיע מאמץ בשינויים חברתיים, במחקר מדעי ובפיתוח טכנולוגי, ובכך לגאול את האדם מעוני ומקיפוח, ולאפשר לו לבטא את מלא כוחותיו.
על כל היהודים המוכשרים שפעלו בכל התנועות השונות למען האנושות, דיבר מרן הרב במאמר הדור. חלקם הובילו מהפכות חברתיות למען סוציאליזם או ליברליזם, ורבים אחרים הובילו את פיתוח המדע והאומנות. אחת התנועות שהשתייכו לתקופה המודרנית הייתה התנועה הציונית. לצערנו, מבחינה כמותית השתתפו בה פחות יהודים, וגם מבחינה איכותית, פעיליה היו בדרך כלל פחות מוכשרים. המוחות הגאוניים במדע, בכלכלה ובחברה נתנו את חילם לזרים.
מאמר הדור לדורנו
אומנם נכון שיש כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות. הפיתוח המדעי והתרבותי בגרמניה לא מנע את השואה. המהפכה הקומוניסטית לא היטיבה לאנושות. גם הערכים הדמוקרטיים והליברליים, שהיטיבו לאנושות, רחוקים מלהגשים את הציפיות הגדולות שתלו בהם.
למרות כל זאת, רובו הגדול של הציבור מאמין שבכוח המחשבה והתכנון אפשר לשפר ולתקן את העולם. זוהי "התנועה המחשבית הכוללת" (עמ' קי). אל מול תנועה כזו, שהיא המובילה עד היום, צריך להציב חזון.
אומנם נכון שאנשים רבים אינם עסוקים ברעיונות כלליים על תיקון העולם וגאולתו בדרך ריאלית, אלא עוסקים בשאלות פרטיות הנוגעות לחייהם ולחיי קהילתם בלבד. גם אם יהיו בעלי כישרונות גאוניים, הם אינם מובילים את התהליכים החברתיים בעולם. הם נגררים. וכשהם עוסקים בתורה, הם מסתפקים בהקמת גטו דתי בשולי החברה, וטוענים שהדור קטן ותאוותן, או מחפש רגשות דתיים, או פשרות נוחות, ולכך הם מנסים לתת מענה.
אולם הקובעים את רוח הדור הם החושבים על תיקון העולם כולו. לשם כך הם עוסקים בפילוסופיה, במשפט, במוסר, במדע, בחברה, בכלכלה, בפסיכולוגיה, בספרות ובאומנות. ההמונים הולכים בסופו של דבר אחריהם, וגם אלה שבגטו מושפעים מהם בעל כורחם.
החידוש הגדול שבדברי מרן הרב קוק הוא שלמרות הצללים המאפילים, ראה את נקודת האמת והטוב שבהם, וקבע שהיא העיקר. הוא לימד אותנו להעריך את כל התנועות הללו, וקרא לנו להתעמק בתורה בגדלות, כדי לשאוב ממנה הארה לכל הכוחות שהתעוררו בדור, כדי להדריכם ולרוממם למען תיקון העולם וגאולתו.
מתוך העיתון בשבע
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
