ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצווה לשכנע אנשים להצביע בעד מפלגות שפועלות למען יהדותה של המדינה, ולמען יישוב הארץ בכל מרחביה.
יש מי שנדמה להם כי רק במצוות שבין אדם למקום, כמו שבת כשרות ומזוזה, יש קדושה, אולם במצוות הקשורות לחיי המעשה אין כל כך קדושה. לכן הוצרכו גדולי ישראל לעודד את הציבור לשים לב למצוות שבין אדם לחברו, שלא לפגוע בזולת, ולעשות משפט וליתן צדקה, שאף כי מצוות אלה קשורות לחיי המעשה, קדושתן אינה פחותה מקדושת המצוות שבין אדם למקום.
כך גם ביחס לבחירות: נדמה לאנשים שהעיסוק בפוליטיקה נמוך, ואינו קשור לעבודת ה'. אולם האמת כי התורה מדריכה אותנו לתקן את העולם הזה, ולכן צריך לפעול כמידת האפשר כדי שהכוחות החיוביים יותר יצליחו בבחירות. ככל שיהיו בכנסת יותר נציגים שתומכים בחינוך יהודי, בשמירת השבת, ביישוב הארץ, בתיקון המשפט, כך נגשים יותר את מצוות התורה.
וזו מצווה עוברת, שאם לא נשתדל בה עתה, אח"כ יהיה מאוחר. ועל כן אפילו תורה נכון לבטל כדי לקיימה. קל וחומר שאדם שאינו עוסק בתורה, ראוי לו להתנדב למען הצלחה בבחירות.
אמנם נכון כי העיסוק הפוליטי מסובך, ומרבית האנשים הטובים, האיכותיים, מדירים לעת עתה את רגליהם ממנו. ואע"פ כן מצווה לפעול למען הטובים יותר.
אפשר לשכנע
מפתיע להיווכח עד כמה מרובים האנשים שנמצאים במבוכה. רבים מאוד היו שמחים ליישב את הארץ, לחזק את היישובים, לא להיכנע לאויבים, להגביר את החינוך היהודי במדינה, אבל התשקורת שוטפת את מוחם, והם סבורים שאין לכך סיכוי. לאחר משפטים ספורים, שנוטעים בהם מעט תקווה, הם מוכנים לשנות את דעתם, ומבטיחים להצביע בעד העם והארץ.
בתי ספר
הרבה מאוד לקחים צריך ללמוד מזה. החשוב שבהם - שצריך להתאמץ לקרב לחינוך יהודי את ילדי ישראל. הורים רבים מוכנים לכך. לו היו מציעים להם בית ספר שיחזק את אמונתם באמצעות לימוד התורה והכרת ייעודו של עם ישראל, ויחד עם זה יצטיין בלימודי החול ויפתח בפני ילדיהם אפשרות לעסוק בכל תחום, הם היו שולחים לשם את ילדיהם בשמחה.
כדי להגשים זאת מוכרחים לפתוח את שערי בתי הספר הדתיים, להוזיל את העלויות, לעודד את הטובים לעסוק בחינוך, ולהושיע את ישראל.
הכנות לפסח
שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (פסחים ו, א). שכידוע הלכות הפסח מרובות - הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר, ועל כן צריך כל יהודי לקבוע לעצמו לימוד מסוים בהלכות הפסח בימים אלו (שו"ע ומ"ב תכט, א).
הלוואי ונזכה בימים אלה לבער את החמץ ולאפות מצות כשרות, ואותם שהרסו את היישובים בגוש קטיף וגירשו את תושביהם, ייפלו בביזיון, ולעומתם אלה שתומכים ביישוב הארץ יתעלו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

למה ללמוד גמרא?

מה הייעוד של תורת הבנים?

לאן שבים ולמה מתוודים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















