ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" (דברים כו, ג)
רש"י : "אשר יהיה בימים ההם" - אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא.
רמב"ן : "וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" - אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו. ורש"י כתב אין לך אלא כהן שיהיה בימיך כמות שהוא. ולא הבינותי זה, כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (לעיל יז ט) אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אבל בהקרבת הבכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו, וכן ראיתי בספרי (תבוא ג) וכו' ע"ש.
הרא"ם : מצטט את דברי רש"י ואת תמיהת הרמב"ן על רש"י ומתרץ בזה"ל; ואני שמעתי ולא אבין, כי מה הפרש יש, בין השופט בדינין, ובין הכהן בהקרבת הבכורים, [כי] כמו שיש לו למי שמביא דינו לפני השופט, לומר: אחר שאין השופט הזה גדול וחכם, כשופטים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, איני רוצה להביא דיני לפניו, וכל שכן לפני השופטים האחרים, אשר הם למטה ממנו. ואין לטעון: אבל למי יביאם, אלא לשופט שבימיו. ככה יש למי שמביא בכוריו לפני הכהן, לומר: אחר שאין הכהן הזה צדיק וחסיד, כמו הכהנים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, איני רוצה להביא בכורי לפניו, שאינו אלא כדי להדרו, או כדי לקבל ברכתו, וכל שכן לשאר כהנים שהם למטה ממנו. ואין לטעון: אבל למי יביאם, אלא לכהן שבימיו.
הכלי יקר : מתרץ אף הוא את דברי רש"י; ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. לפי שארז"ל (כתובות קה, ב) וכי אלישע אוכל ביכורים היה אלא ללמדך שכל המביא דורון לת"ח כאילו מקריב ביכורים, ומדתלה דורון של ת"ח בבכורים סד"א שלא יתנו הביכורים כ"א לכהן ת"ח שיהיה באותו משמר ואם אין בו ת"ח סד"א שימתין עד שיבא משמר של איזו כהן ת"ח, ת"ל אשר יהיה בימים ההם. ובזה נסתלקו דברי הרמב"ן שכתב ולא הבינותי זה כו'.
ספורנו : "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" - אע''פ שלא יהיה גדול בחכמה לא תחדל מלדבר עמו בכבוד באמרך ה' אלהיך אע''פ שזה לא יאמר זולתי לאנשי השם כמו למלכים ולנביאים מכל מקום בהיותך מביא אליו את הבכורים כמביא דורון לאל יתעלה שהוא בעל הקרקע ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד:
והנה לכשנתבונן בדברים נראה, שמפרשי התורה נחלקו רק בדבר בו יתלה האדם על מנת להמנע מלתת את הביכורים לכהן אשר יהיה בימים ההם, אם זה משום שלדעתו הכהן אינו גדול או חכם או צדיק או חסיד כמו הכהנים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, או משום שהוא חפץ לתת את הביכורים לכהן שהוא שכנו או קרובו ולא לכהנים אנשי המשמר, אבל ביסוד הדבר מסכימים כולם שהתורה הקדושה ירדה לסוף דעתו של אדם, והוא שאדם מוכן לתת מהונו ולהקדיש לשמים בלי כל חשבונות כל זמן שזה לא הולך לאדם אחר, אבל ברגע שהנתינה היא לאדם אחר או אז מתחילים כל החשבונות, מדוע אינו ראוי לזה... אם משום שהכהנים הראשונים אשר היו לפניו היום גדולים, חכמים, צדיקים וחסידים ממנו או משום שאולי יוכל לתת לשכנו או קרובו ויקבל מזה טובת הנאה, על כן באה התורה ואמרה "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך", תתן את הביכורים ל"כהן אשר יהיה בימים ההם" בלי חשבונות ובלי נגיעות, כאילו אתה מקדיש "לה' אלוקיך" ולא לאדם אחר.
"ושבח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר המה חיים עדנה" (קהלת ד, ב)
האבן עזרא: מבאר את דברי הפסוק בקהלת; "עדן" חסר ה"א, והוא עד הנה, וזה הענין שאמר שהמתים יותר משובחים מן החיים, היא כנגד העשוקים, שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים, ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו, ויבחר מות מחיים:
רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "יערות דבש": (חלק ראשון דרוש ה) ממחיש ומסביר עניין זה וז"ל - אם יבוא אדם לשאול לחכם מאן דהוא שקרה לו טריפות בביתו או חימוץ בפסח, והוא יורה לו להשליכו לנהר, אף שהוא הפסד מרובה לא יצפצף פה לנגדו כלל, ואילו ידין בין איש לרעהו וידין ליתן לחבירו יו"ד זהובים, הלא ילך בפלילים ויתריס נגד הדיין וישמור לו איבה, והטעם הוא כי זהו שהולך לאיבוד וטמיון אינו מקפיד כלל ומברך למי שנתן תורה, אבל בזה שמגיע הדבר לחבירו בזו קנאתו גדולה עד שקשה לו לשמוע בקול הדיין.
איך מגדירים כללי מלחמה?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שופר
איך נהנים כשעובדים קשה?
החשיבות של לימוד אמונה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה אכפת לך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
