ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
"לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים... לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם (דברים כג, ד-ה-ז)
עד כדי כך??? עמוני ומואבי לא יבא בקהל ה' עד עולם, ולא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם, כי לא קדמו אותנו בלחם ובמים? זה כל כך נורא? ולעומת זאת, "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'" (דברים ח, ט), התורה מזהירה אותנו לא לתעב אדומי כי אחיך הוא? אח שיצא נגדנו בחרב נחשב טוב יותר מבן דוד שלא קידם אותנו בלחם ומים? מצרי שהשליך את ילדינו ליאור, טבח בנו ורדה בנו במשך מאות שנים נחשב טוב יותר מעמים שלא קדמו אותנו בלחם ומים??
רש"י כפי הנראה חש בקושיות אלו ולכן מסביר על פי דברי הספרי, "על דבר", על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם. "בנים אשר יולדו להם דור שלישי", ושאר אומות מותרין מיד, הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב, וכן מצרים שטיבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו.
הדברים אכן מובנים עכשיו היטב על פי מדרש ספרי בביאורו של רש"י הקדוש, אולם "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", ואם התורה מדגישה בחומרה כה רבה את העובדה שהעמוני והמואבי לא יבוא בקהל ה' לעולם, ומזהירה אותנו "לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם", עלינו לנסות להבין על פי הפשט מדוע רואה התורה הקדושה בחומרה כה רבה את העובדה שלא עשו לנו טובה ולא קידמו אותנו בלחם ומים, לעומת אותם עמים שרדו בנו, נלחמו, וטבחו בנו.
על דבר אשר לא קדמו. פירוש למה הרחיקם? בשביל שלא קדמו. הלא אין יחיד יכול לקדם, רק כל העם ביחד, ואם כן כל אחד יוכל להצטדק, הלא אין בי האשם, לזה אמר "על דבר", שנתיעצו כל העם, וכולם כאיש אחד הסכימו שלא לקדם. וזה שאמר בספרי "על דבר, על העצה". ומה שמביא ראיה מפסוק "עמי זכר נא מה יעץ", אף שהוא לענין "אשר שכר את בלעם לקללך", אבל לימד משם, שענין בני מואב נגד ישראל היה הכל בעצה, לא במקרה. וכמו ששכרו את בלעם היה בעצה, כך שלא להקדים, היה על פי עצה (מלבי"ם).
מעשיהם של האדומים והמצרים בודאי היו חמורים יותר מאשר לא לקדם את עם ישראל בלחם ומים, והמעשים בהחלט מראים גם על אופיים של אותם עמים ולכן מרחיקה אותם התורה עד דור שלישי, לעומתם העמונים והמואבים, "רק" שכחו את הצלתו של אביהם לוט במסירות נפש על ידי אברהם אבינו, הם שכחו את כל אותה הכנסת אורחים לה זכה לוט בביתו של אברהם אבינו, שהכניסו לביתו כבן בית ממש. וזו לא היתה החלטת המלכות או הצבא לא לקדם אותם בלחם ומים, זו היתה החלטה מודעת של כל העם, כולם החליטו יחד בעצה אחת, לשכוח את כל מה שעשה אברהם אביהם של בני ישראל עבור לוט אביהם, ולא לקדם אותם בלחם ומים כאשר הם נמצאים בשעת מצוקה "בדרך בצאתכם ממצרים", כזאת שחיתות, כזאת כפיות טובה, של עם שלם ללא כל יוצא מן הכלל, זה מראה על פגם נוראי במידות של כל העם, פגם שאין לו תקנה, ולכן מצוה אותנו התורה להתרחק מהם עד עולם. ולא לדרוש שלומם וטובתם לעולם.
"ויקרבו ימי דוד למות, ויצו את שלמה בנו לאמר... ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באוכלי שולחנך, כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך" (מלכים - א. ב, א, ז).
דוד המלך מצוה את שלמה בנו לעשות חסד עצום עם בני ברזילי, ולהושיבם סביב שולחנו, ומדוע? "כי קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך". איזו טובה עשו בני ברזילי הגלעדי עם דוד, ומהי ה'קרבה' ש'קרבו אליו'? שבשעה שברח מפני אבשלום הביאו לו לחם ומים.
ותמה החפץ חיים, וכי לא היה די אם היה דוד המלך מצוה לשלמה לתת לבני ברזילי מתנות מכובדות כיד המלך עבור הטובה שגמלוהו בלחם ומים? מדוע עבור טובה שכזו, זכו לקרבה כה גדולה עם משפחת המלוכה, עד שהיו מאוכלי שולחן המלך בכל עת?
ברם , אם נדייק נמצא שכתוב בפסוק, "כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך", ולכאורה היה צריך לומר, "כי כן קרבו אותי אליהם", שהרי הם נתנו לדוד המלך לחם ומים, ונמצא שהם קרבו אותו אליהם , ולא ההיפך.
אלא , מבאר החפץ חיים, שאילו בני ברזילי היו מרגישים שדוד המלך הוא העזוב והנדכא, והם אלו החזקים והעשירים שתומכים בו ומקרבים אותו אליהם, אמנם היה מגיע להם איזשהו שכר, אך במתנות נכבדות מבית המלך היה די בכדי להשיב להם כגמולם.
אך מפני שהרגשתם של בני ברזילי כלפי דוד המלך היתה הרגשה של "קרבו אלי", שהם מתקרבים אליו ולא שהוא מתקרב אליהם, והיינו שגם בדלותו הרגישו שהוא המלך והם עבדיו, והתייחסו אל צרתו כאל צרה חולפת ותו לא, משום כך זכו ל"והיו מאוכלי שולחנך".
מעלתם של בני ברזילי היתה, שכשנתנו לדוד לחם ומים הם לא הרגישו שהם מטיבים ועושים עמו חסד, אלא הם נתנו לו מתוך תחושה שהם מתקרבים אליו, הם הרגישו שזכות היא להם לעזור למלך בצרתו, ולא רק במחשבה לבד, אלא שדוד המלך אכן הרגיש שהם נותנים לו כמו שנותנים עבדים למלך, ולא כבעלי בתים שנותנים נדבה לעובר אורח עזוב.
ולכן , על מעשה טוב כזה עם הכרה כה עמוקה ביקרת המלכות, לא די במתנות מבית המלך, על זה מגיע תשלום של "והיו מאוכלי שולחנך".
("הוא היה אומר" מאוצרו של רבי שלום שבדרון על פרקי אבות עמ' 35).
מעשה פעוט של חסד יכול לגלות את מידותיו האמיתיות של האדם, ולגזור את גורל עתידו. עמון ומואב גילו את גודל שחיתות מידותיהם בכך שהיו כפויי טובה והחליטו בעצה אחת לא לקדם את בני ישראל בלחם ומים, ולכן "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'... עד עולם. ולא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם". לעומתם, בני ברזילי הגלעדי גילו את גדלות מידותיהם הטובות, באופן בו התייחסו וכיבדו את המלך בעת צרתו ולכן זכו להיות מאוכלי שולחן המלך.
זמן הדלקת נרות חנוכה
מה אכפת לך?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
