ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
כזה הוא הסיפור המפורסם, שרגילים לספרו על כמה מגדולי ישראל, וביניהם מסופר על רבי ישראל סלנטר, שבשנה אחת כשהלך לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי', שמע בדרך קול בכי ילד מאחד הבתים. אימו של הילד הלכה להתפלל, והשאירה ילדה קטנה לשמור על הילד, אך הילדה נרדמה והתינוק בכה.
ניסה רבי ישראל להרגיע את התינוק ולהרדימו, אך הילד המשיך לבכות. לקח רבי ישראל את הילד על זרועותיו, והגיע לבית הכנסת, תוך שהוא מאחר לתפילת כל נדרי... (לפי סיני, נא, עמ' קמד).
למעשה, סיפור זה אפשר לספר בכל השנים על רבות מנשות ישראל הצדיקות, שמוותרות על תפילת 'כל נדרי', ושומרות על תינוקותיהן...
באמת, ראוי שנתפעל כל שנה ממעלתן של נשות ישראל. הסיבה שאיננו מתפעלים, כי נדמה לנו שמעלתן פחותה, שהרי אלו התינוקות שלהן, והן כביכול מחוייבות לשמור עליהם, בשונה מרבי ישראל שהמשימה לא הייתה מוטלת על שכמו.
אולם, האמת היא, ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (קידושין לא.), ולכן מעלתם של כל הנשים גדולה מאוד, שהרי למען החיים 'השגרתיים', וגידול הדור הבא של עם ישראל, הן מקריבות את תחושת השגב הרוחני של תפילות הימים הנוראים.
השנה, אפשר לצרף למעלה זו, גם את כל החולים ומטפליהם. וכך מספרים על מי שהיה שליח הציבור הקבוע בתפילת השחרית אצל הרבי מבעלז, שפעם אחת איחר לתפילה ביום הכיפורים, כי באכסניה שלו היה חולה מסוכן, והשתהה החזן להכין לחולה כוס חמין להשיב נפשו.
כשהגיע החזן לבית המדרש כבר סיימו פסוקי דזמרה, והיה חייב מיד לגשת להתפלל ולפתוח ב'המלך היושב על כסא רם ונשא'. בשעה שניגש להתפלל, נזכר בגמרא שאומרת: 'אם מלך אני, למה לא באת עד עכשיו' (גיטין נו – בתרגום חופשי).
כשסיים תפילת שחרית, שאלו הרבי מבעלז: מה היה לך היום עם תפילתך?
חשב החזן, שהרבי מתכוון להוכיח אותו על האיחור, והחל להתנצל ולהסביר את הסיבה, אבל הרבי הפסיקו ואמר: "הרגשתי שאיזה דבר גדול בא לידך היום, כי המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היטבת עשות! תפילתך התקבלה ושכרך גדול מאוד! (לפי הרב א"י בלומברג, מגדולי החסידות, בית בעלז עמ' מג).
ומכאן נעבור לנקודה הלכתית חשובה, הנוגעת לאיש או אישה, שנמנע מהם להשתתף בתפילות יום הכיפורים. מעבר לחיוב הצום ביום כיפור, ישנה מצווה נוספת מדאורייתא, שלא כולם מודעים אליה, והיא מצוות ווידוי ביום כיפור ובערב יום כיפור.
תמצית הפסיקה ההלכתית המובאת כאן היא על דעתו של הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, שהתיר לי לפרסם בשמו. (הניסוח והנימוקים הם שלי ולעניות דעתי):
א. ביום כיפור יש מצווה מדאורייתא להתוודות לפחות פעם אחת. גם נשים מחוייבות במצווה זו.
לכן גם מי שלא יכול/ה ללכת לבית הכנסת ואפילו אם שוכב במיטה בגלל הצום חייב/ת במצווה זו.
הטוב ביותר להתפלל לפחות פעם אחת תפילה של יום כיפור שיש בה ווידוי. אם קשה - שיתוודה פעם אחת. אם גם זה קשה - ברגע שאמר את המילה - "חטאתי", יצא ידי חובה.
ב. כחלק מאותה מצווה, חכמים תיקנו להתוודות קודם סעודה המפסקת. לכן גם נשים צריכות להתוודות בערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת.
הרצוי ביותר שיתפללו מנחה של ערב יום כיפור, הכוללת וידוי. אם קשה - שלפחות יאמר את המילה - "חטאתי".
(נימוקים לעניות דעתי בקצרה -
א. ביום כיפור חייבים להתוודות מהתורה כחלק ממצווה כללית, שמי ששב בתשובה צריך להתוודות, ויום כיפור הוא זמן תשובה ומחילה לכל - רמב"ם תשובה ב, ז. החינוך מצווה שסד.
ב. גם נשים חייבות במצוות ווידוי - מנחת חינוך שסד. (ובפשטות החיוב כולל את יום כיפור, ואין זו מצוות עשה שהזמן גרמא, כי זה חלק ממצוות וידוי הכללית בכל השנה)
ג. כיוון שאמר 'חטאתי' יצא ידי חובה - משנה ברורה תרז, סק"ה.
ד. עיקר מצוות וידוי בערב יום כיפור לפני חשיכה, גמרא יומא פז, ע"ב. והעיקר לפני יום כיפור, כי עיקר המצווה נלמדה מקרבן חטאת שמתוודים לפני השחיטה, כלומר מתוודים לפני הכפרה, מרומי שדה יומא פז, ע"ב. חכמים תקנו והקדימו הווידוי של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - גמרא שם, ונפסק שמתוודים במנחה של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - שולחן ערוך תרז, א).
ויהי רצון, שנשוב כולנו בתשובה שלימה, ובזכות זאת יצילנו ה' ממגיפה וכל פגע רע, ונכתב ונחתם אנו וכל ישראל לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!

האם מותר לאכול לפני התקיעות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לאן שבים ולמה מתוודים?

למה באנו לעולם הזה?

איך ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך ללמוד אמונה?

רמב"ם וכוזרי

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה הייעוד של תורת הבנים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















