ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
היסוד החברתי שחורטים תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ
במערכת הבחירות הקרובה נשמע בוודאי על מסרים חברתיים. איך אנחנו צריכים להתייחס למסרים כאלה?
הנטייה הראשונית היא להרגיש הזדהות פנימית עם סיפורים אישיים של מחסור, עוני ורעב ולתת יד לכל מי שאומר שיפעל לתיקונם.
תלמידי הגר"א מלמדים אותנו היבט רוחני בנושא הזה, כשבעלותם לארץ חרטו על דגלם כמה יסודות לגאולת הארץ, וביניהם גידול אנשי אמנה בארץ. יסוד זה הוא על-פי הגמרא "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה" (שבת קיט). הדרך להגיע למעלת אנשי אמנה היא על-ידי תיקון המידות והשערים שנאמר: "אין בן דוד בא אלא עד שיהיו המידות והשערים שקולים".
כוונתם של תלמידי הגר"א היא שוויון מלא בין עניים לעשירים בכל מהלך החיים בארץ.
"כל זמן שיש אפליה אין תקווה לקיום אנשי אמנה, ע"י תיקון מידה זו ייתמו גורמי הקנאה והשנאה, המחלוקת והמפלגתיות וכל יתר המידות הרעות"
וכך זוכים לפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה" - החזקה ויישוב הארץ תהיינה מובטחות ובנות קיימא לעד בעז"ה (כך מתוך ספר "חזון ציון" המבוסס על "קול התור").
לא כל טענה חברתית מתקבלת
ממרים בת בילגה נלמד שלא כל טענה חברתית היא לגיטימית, וכך מביאה הגמרא במסכת סוכה (דף נו עמוד ב):
תנו רבנן, מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט (אחד ממלכי יוונים). כיוון שנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב, זאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק!
תגובת חכמי ישראל על כך היתה שהם סתמו את חלונה.
כאן הטענה היא חברתית אך יוצאת נגד דבר ה'. אותה מומרת יוצאת כנגד הקרבת קורבנות, בטענה של כילוי ממון ישראל, כדי לתת מוסריות לקלקול מעשיה, ומצאנו שחכמים לא נותנים כלל מקום לתפיסה כפירתית מעין זו, אלא הם מבערים אותה מן העולם.
מה קורח רצה באמת?
לאחר שראינו שלא כל טענה מתקבלת, ננסה להתבונן בטענת קורח על-פי מדרש תהילים.
קורח ממשיל משל כטענה נגד משה ואהרון, וכך מספר המדרש: "ובמושב לצים לא ישב" - זה קרח, שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה, כינס עליהם כל הקהל, שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה (במדבר טז, יט), התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות, ואמר אלמנה אחת יש בשכונתי, ועמה שני נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באתה לחרוש, אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו (דברים כב, י), [באת לזרוע, אמר לה שדך לא תזרע כלאים (ויקרא יט, יט)], באתה לקצור ולעשות ערימה, אמר לה לקט שכחה ופיאה, באתה לעשות גורן אמר לה תני לי תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשתה עניה, מכרה את השדה, וקנתה שתי כבשות, כדי ללבוש מגזותיהן, וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות, שכך אמר לו הקב"ה, כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך וגו' (דברים טו, יט), הצדיקה עליה את הדין, ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן, בא אהרן ואמר לה תני לי ראשית הגז, אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה, הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטתן, בא אהרן ואמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקבה, אמרה אחר ששחטתי אותן לא נוצלתי מידך, הרי הם חרם עלי, אמר לה אם חרם הן כולן שלי, דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח, יד), ונטלן והלך לו, והניחה בוכה עם שתי בנותיה, אריך כדין הא בזתה עלובתא, כלהן עושין ותולין בהקב"ה.
גם טיעונו של קורח נובע מקשיי הפרט, אך אם נשים לב למגמתו, נראה שעניינו לתקוף את משה ואהרון ועל-ידי זה להעלות את עצמו לגדולה, ובמסכת אבות כבר נאמר על מחלוקת זו שהיא אינה לשם שמים. דבר זה יכולים לראות בביטוי "אלמנה אחת יש בשכונתי" שיכול להתפרש: אני, לא כמשה ואהרון, לא מורם מעם. אני נמצא בשטח, בשווקים ובשכונות, ורואה את הקשיים ואת סבל אחיי, בני ישראל. ואולם אנו מכירים את הביטוי "עשיר כקורח", שמעיד על כך שבאמת הוא רחוק מלהיות בשווקים, ובכל זאת הוא משתמש בטענה הזאת על-מנת לקבל שררה.
אנו פוגשים אפוא במסר החברתי ככלי לשררה ושלטון.
"תכבד עליהם העבודה" מדוע?
מרים בת בילגה וקורח טענו טענות חברתיות לטובת עצמם. פרעה, לעומתם, טען טענות אנטי חברתיות.
כשפרעה רצה לדכא את רוח עם ישראל הוא ציווה עליהם:
"לא תוסיפון לתת לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום וכו' נרפים הם על כן הם צועקים לאמר נלכה נזבחה לא-לוהינו תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר".
רש"י במקום מסביר:
"ואל ישעו בדברי שקר: ואל יהגו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה".
פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
רש במחשבותיו. כך העיסוק המוקצן בצרכים אישיים מחליש את הרוח הלאומית.פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
שעבוד יכול להיעשות גם על-ידי לחץ חברתי. חברה המעוניינת ליצור שוויון אמיתי חותרת לשימוש מושכל בכסף ומכבדת את האדם הנהנה מיגיע כפיו ומסייע לזולתו, לעומת חברה העוסקת בעיקר בצרכי היום-יום על-ידי עידוד אנשים להמר בפיס, לשנות מלתחת בגדים מדי עונה או להתעדכן במלה האחרונה בעולם המכוניות.
לסיכום
למדנו להיזהר מאהדת מוסרי מסרים חברתיים והזדהות מיידית עמם. למדנו שיש לבחון ולבקר מה המניע לנאומיהם. טענה חברתית שוויונית יכולה לבא מתוך "אמנה", רצון להשלמת המציאות כולה, אך גם מתוך רצון להתבוננות פרטית העוסקת בהנאות ולא ברוח כללית; ממקום שמקנה כוח ולא מתוך רצון לתיקון, דבר שיביא לדיכוי החברה ולא להעלאת מעופה ורצונותיה.
כבר אמר קהלת (בפרק ח) "אין אדם שליט ברוח לכלא את הרוח". כלומר, הרוח אינה נעצרת על-ידי מגבלות טכניות כעוני, אבטלה וכדו', ובכוחה לפרוץ את כל המחסומים והשעבודים.
מי ייתן ובעז"ה רוח האמונה של שוויון אמיתי וגאווה לאומית תובילנו להמשיך ולהתעורר לקראת הגאולה האמיתית ולקראת משיח צדקנו במהרה בימינו.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
