ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
ענה להם הרב: איחרתם! מלאכת החינוך של ילדכם, הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שנים רבות... היא מתחילה בחינוך שעל ההורים לחנך את עצמם...
בפרשתנו אנו קוראים על המבודדים הראשונים בהיסטוריה, הלא הם משפחתו של נח, שבמשך שנה תמימה (!) נאלצו להיכנס לבידוד בתיבה, כשסביבם רק מים מלא העין.
בימים אלה, כשכולנו מתמודדים עם האתגר המיוחד של חינוך הילדים והנוער בתוך המשפחה פנימה, במציאות של בידוד/ סגר/ חינוך בבית במקום במוסדות החינוך, ננסה ללמוד משהו ממשנתו החינוכית של נח, אבי המשפחה המבודדת הראשונה בהיסטוריה.
הפרשה פותחת – "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים...את האלוקים התהלך נח. ויולד נח שלושה בנים...שם את חם ואת יפת". המילה 'תולדות' מופיעה מספר פעמים בתורה, בקשר לשורת אישים, והשאלה – מה כוונתה?
וכאן אפשר להסביר שני פירושים. (א) הרמב"ן מבאר שהכוונה לצאצאי האדם שנולדו לו, וכמו שמופיע בהמשך הפרשה (י, א) "אלה תולדות בני נח", ומיד מפורטים שם צאצאיהם של בני נח, כך גם כאן המילה 'תולדות' באה כהקמה לפירוט בני נח – שם חם ויפת.
לעומתו (ב) האבן עזרא והרד"ק מבארים 'תולדות' הכוונה 'הקורות' אותו, וכמו הפסוק "מה ילד יום", וכך גם כאן מילה זו נכתבה כהקדמה לפרשה המפרטת את המבול וקורותיו של נח. (וכך גם בימינו, כשמבקשים מאדם לכתוב או לספר את תולדותיו, מתכוונים לסיפור קורות חייו).
למעשה, כל אחד מהמפרשים יכול להביא סיוע לשיטתו, הרמב"ן מסתייע בכך שכתובים כאן בהתחלה צאצאיו של נח, ואילו האבן עזרא והרד"ק שמים את הדגש על המשך הפרשה כולה, המפרטת את קורות חייו של נח.
אולם, רש"י במילותיו הספורות, צועד בעקבות המדרש ומעמיק עוד יותר את העניין. רש"י מפנה זרקור לכך, שעוד לפני שהתורה מספרת על צאצאי בני נח, היא מקדימה ומתארת את נח כאיש צדיק תמים. אם נלך בדרכו של הרמב"ן (ובאמת, ספר הזכרון מבאר שרש"י כרמב"ן) שתולדות הכוונה לצאצאי נח, אם כך למה הקדימה התורה ותיארה את דמותו של נח?
עונה רש"י (בפירושו השני) "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים". בכך צועד רש"י בעקבות דברי המדרש (בראשית רבה ל, ו) "אלה תולדות נח... (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק, מצות ומעשים טובים".
ובמילים אחרות, לכל השיטות, 'תולדות' זה מפעל החיים של האדם. יש השמים דגש על המשפחה שהוא הקים, יש השמים דגש על קורות חייו של האדם. בא רש"י ואומר, דע לך, לפני הכל, מפעל החיים המרכזי של האדם הוא מעשיו הטובים.
ועומק נוסף יש בדבר, דווקא אם אנו רוצים להעמיד צאצאים שימשיכו בעזרת ה' את דרכנו, עלינו לעשות קודם כל מעשים טובים ולהתהלך לפני האלוקים. כלומר, כשאנו באים לחנך את ילדינו, עלינו להתחיל מעצמנו, להראות דוגמא אישית, ושמרכז חיינו יהיה עבודת האלוקים והמעשים הטובים.
כידוע, התורה הטילה על ההורים את מצוות חינוך ילדיהם. אולם בימים כתקונם, נוהגים אנו לצאת ידי חובת מצווה זו, כשאנו ממנים את צוותי מוסדות החינוך כשלוחינו, וכיוון "ששלוחו של אדם כמותו", המצווה מתקיימת.
כעת, משיב ה' לידינו את קיום מצוות החינוך ולימוד התורה לילדינו, בעצמנו וללא שליחים. דווקא בתקופה זו, עלינו ללכת בדרכו של נח, ולשים במרכז את עבודת האלוקים והמעשים הטובים. במסגרת ההגבלות הבריאותיות, חשוב שנדגיש הן בסדר היום והן בשיח מול הילדים את העובדה שעבודת ה' היא מרכז החיים – תפילה, קביעת עיתים לתורה, חסד ועוד.
כך תתבשל כל המשפחה 'במיץ החיובי של התיבה', וכשישמע הקול המיוחל "צא מן התיבה, אתה ואשתך ובניך...", נצא כולנו 'חיוביים' במובן החיובי של העניין!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
