ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מהלכות הלואה ;">

בית מדרש מידות ובין אדם לחברו צדקה והלואה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תש"ס

מהלכות הלואה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי
א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַלְווֹת כֶּסֶף לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ וְגוֹ'". וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב "אִם", קִבְּלוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּ"אִם" זֶה אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה. הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל מִי שֶׁהוּא נִמְנָע מִלְּהַלְווֹת לֶעָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךְ הָאֶבְיוֹן וְגוֹ'". וְהַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה".

ב. עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ קוֹדֵם לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת. וּגְדוֹלָה מִצְוַת הַלְוָאָה לְעָנִי יוֹתֵר מִמִּצְוַת צְדָקָה לֶעָנִי הַשּׁוֹאֵל, שֶׁזֶּה כְּבָר נִצְרָךְ לִשְׁאֹל וְזֶה עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ.

ג. מִצְוָה לְהַלְווֹת אֲפִלּוּ לְעָשִׁיר אִם צָרִיךְ לָזֶה וּלְיַעֲצוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ.

הַלְוָאָה רַק בְּעֵדִים אוֹ בִּשְׁטָר
ד. אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא עֵדִים וַאֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם, אֶלָּא אִם כֵּן מַלְוֵהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וְהַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר מְשֻׁבָּח יוֹתֵר. אָמְנָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁהוּא שְׁעַת דְּחַק יָכוֹל לְהַלְווֹת בִּשְׁטָר 1בִּכְתִיבַת יַד הַלֹּוֹוֶה אֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדִים. אִם זֶה סְכוּם מוּעָט שֶׁדֶּרֶךְ אָדָם לִמְחֹל - יָכוֹל לְהַלְווֹת לְלֹא עֵדִים (אחרונים, ועיין שו"ע חו"מ ע סע' א).

ה. אָסוּר לְהַשְׁהוֹת שְׁטָר פָּרוּע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה".

לֹא תִנְגֹשׁ
ו. אָסוּר לִתְבֹּעַ מֵהַלֹּווֶה כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶּׁאֵין לוֹ כֶּסֶף. וְאָסוּר אֲפִלּוּ לַעֲבוֹר לְפָנָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְלָם כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַמַּלְוֶה וְלֹא יָכוֹל לְשַׁלֵּם. עַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה". אָמְנָם אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לַלֹּוֹוֶה כֶּסֶף וְלֹא פוֹרֵעַ לוֹ - יָכוֹל לְהַזְכִּירוֹ וְלוֹמַר לוֹ וְאַף לְתָבְעוֹ בְּבֵית דִּין וְכַד' (עיין שו"ע חו"מ צז סע' סב).

מָה עוֹשִׂים בְּכֶסֶף הַהַלְוָאָה?

ז. צִוּוּ חֲכָמִים "יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ". וְלָכֵן אָסוּר לַלֹּווֶה לִקַּח אֶת הַהַלְוָאָה וּלְהוֹצִיאָהּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ עַד שֶׁתּוּכַל לְהֵאָבֵד וְלֹא יִמְצָא הַמַּלְוֶה מִמַּה לִגְבּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּלְוֶה הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל. וְאִם עָשָׂה כֵּן - נִקְרָא רָשָׁע.

ח. אִם הַמַּלְוֶה בָּא לִתְבֹּעַ אֶת מָמוֹנוֹ וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא אֶלָּא שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן. וַאֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן אֶלָּא שֶׁהַלֹּוֹוֶה אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹתֵר לַכֶּסֶף - יַחֲזִיר מִיָּד אֶת הַכֶּסֶף לַמַּלְוֶה. וְאָסוּר לַלּוֹוֶה לִכְבֹּשׁ אֶת מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ "לֵךְ וָשׁוֹב" כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ.

ט. כְשֶׁהַמַּלְוֶה מַכִּיר אֶת הַלֹווֶה שֶׁהוּא לֹא מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן אֲחֵרִים, מוּטָב שֶׁלֹּא לְהַלְווֹת לוֹ מִמַּה שֶׁיַלְוֵּהוּ וְיִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר אַחַר כָּךְ עַל "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il