ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הממציא, שלא היה משופע בכסף, הצליח לאחר מאמצים רבים לקבל תקציב צנוע מאחת המדינות, שקיוותה שהכלי החדש ישמש אותה למלחמותיה. בתקציב זה, הצליח הממציא לבנות דגם ראשון קטן, וכשערך בו ניסוי מוצלח, הוענק לו תקציב נוסף לצורך בניית דגם גדול ומשופר יותר.
כשניגש לבניית הדגם השני, ניסה הממציא לבנות את הצוללת לפי תקני בטיחות מחמירים, וביקש לשים כמויות ברזל גדולות בדפנות ועוד. אולם, צוות עוזריו לחץ עליו להפחית את כמויות הברזל, בטענה שאין תקציב וגם כמות קטנה יותר אמורה להספיק.
בלב כבד נעתר הממציא לבקשותיהם, והפחית את הכמויות. והנה קרה אסון. בניסויים הראשוניים, הצוללת פעלה היטב, אך כשירדה לעומק המים, היא החלה להימעך במהירות. בעקבות זאת, הפיתוח נעצר, והמדינה החליטה להפסיק את מימון הפרוייקט...
סיפור זה מדגים יסוד חשוב בעבודת ה' העולה מפרשתינו. זהו כלל שקיים הן בעולם המעשי והן בעולם הרוחני. פעמים רבות, הכל הולך טוב כל זמן שאין בעיות מיוחדות, אך כשצצות הבעיות, אז מתגלים כל הפגמים היסודיים. לדוגמא – מקום שיזלזל בכללי הבטיחות, לא תהיה לו בעיה, עד ליום שיקרה חלילה משהו חריג, ואז...
בתחילת הפרשה נאמר – "ויירא יעקב מאד ויצר לו... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת...". רש"י מתקשה בשאלה - מדוע חשש יעקב, והלא עוד לפני צאתו מהארץ, הבטיח לו ה' שישוב לארץ ישראל ויהיה לו טוב, ואם כן אין לו לחשוש שעשיו יהרגהו?
ועל כך עונה רש"י, שיעקב חשש שמא בשנים הרבות שעברו מאז ההבטחה, התמעטו זכויותיו (קטונתי) בעקבות כל החסדים שה' עשה עימו בחייו, ועוד שיתכן והוא התלכלך בחטא, ולכן עתיד הוא להימסר בידי עשיו.
ולמה יעקב חשש מכך דווקא בשעה זו?
נראה שהעניין קשור לגמרא (שבת לב) שמבארת שבשעת סכנה, אדם צריך זכויות גדולות יותר, כי אז בודקים אותו יותר, ולכן "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והיפטר". וזו הסיבה, חלילה, ש"נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר". כי כל זמן שהכל מתנהל בדרך הרגילה, לא בודקים את האדם, אולם אם חלילה יש אתגר מיוחד, מתגלים לפתע כל הפגמים.
וזו הסיבה שיעקב חשש דווקא כעת, בשעת הסכנה, שמא יגרום החטא.
מעבר לכך שעלינו ללמוד מכאן לשוב תדיר על כל חטאינו, ביכולתנו ללמוד מנושא זה לקחים משמעותיים הן בפן המעשי והן בפן הרוחני. בפן המעשי, עלינו ללמוד מכאן לקחת מקדמי בטיחות, כיוון שזה דרוש לנו בשעת הסכנה.
ובפן הרוחני, עולה מכאן שבעיתות סכנה יש גם סכנות רוחניות, ועלינו להישמר מהם יותר מימים רגילים. למשל, הגמרא שם מביאה את הדרכים והגשרים כמקומות סכנה, נקודה שמלמדת שכל שינוי מהסדר הקודם, יש בו מימד מסויים של סכנה רוחנית. לכן לפני שעושים שינויים, עלינו לבחון היטב אם אנו איתנים מספיק מבחינה רוחנית, כי יתכן שהעוז הרוחני שהספיק לנו בסדר הקודם, לא יספיק לנו במציאות החדשה, ועלינו לעמוד על המשמר.
ואף יעקב אבינו, נפגע בסוף בהיותו בדרך, עת נאבק עם שרו של עשיו, ותקע כף ירך יעקב במאבק זה.
ויהי רצון, שכשם שיעקב התרפא עם זריחת השמש מצלעתו, ויבוא יעקב שלם בתורתו, גופו וממונו, אף אנו נצא מכל המשברים שלמים, עת תזרח עלינו שמש הגאולה בקרוב בימינו!
מה כבד לך?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
