בקור חולים

א. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם לְבַקֵּר חוֹלִים... וּלְסַעֲדָם בְּכָל צָרְכֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, אע"פ שֶׁכָּל מִצְוֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם הֲרֵי הֵן בִּכְלַל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לְךָ אֲחֵרִים, עֲשֵׂה אַתָּה אוֹתָן לְאָחִיךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת. (רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה א)

ב. כְּשֶׁחָלָה הָאָדָם, מִצְוָה עַל כָּל אֶחָד לְבַקְּרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבִּקֵּר אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ.

ג. עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לִרְאוֹת אִם אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, וְאִם כָּל עִנְיָנָיו מְסֻדָּרִים. כְּגוֹן שֶׁהוּא בְּבֵית חוֹלִים, יֵשׁ לִרְאוֹת אִם יֵשׁ צֹרֶךְ לַעֲזֹר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ מַחֲשָׁבוֹת פַּרְנָסָה וְכַד'. וְיִרְאֶה אִם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁקַע הַחוֹלֶה בְּעַצְבוּת. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ מְבַקְּרִים רַבִּים אוֹ כְּשֶׁהַחוֹלֶה חַלָּשׁ הַבִּקּוּר מַזִּיק לַחוֹלֶה, וְיֵשׁ בְּמַצָּב זֶה לְבַקֵּר בִּקּוּר קָצָר כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

ד. חוֹלֶה שֶׁקָּרָה לוֹ אָסוֹן וּכְגוֹן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְכַד' - אֵין מוֹדִיעִין לוֹ, שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ מֵרֹב צַעַר. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לוֹ - אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִקְרֹעַ, שֶׁמָּא תִּגְדַּל דַּאֲגָתוֹ. וְאֵין בּוֹכִין וְאֵין מַסְפִּידִין בְּפָנָיו בֵּין עַל מֵתוֹ בֵּין עַל מֵת אַחֵר אַף עַל פִּי שֶּׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, פֶּן יְפַחֵד שֶׁגַּם הוּא יָמוּת. וּמַשְׁתִּיקִין אֶת הַמְנַחֲמִים בְּפָנָיו.

בַּקָּשַׁת רַחֲמִים
ה. אִם בִּקֵּר חוֹלֶה וְלֹא בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים - לֹא קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה. וְלָכֵן לֹא יֹאמַר לַחוֹלֶה סְתָם: "תִּהְיֶה בָּרִיא" אֶלָּא "הַקָּבָּ"ה יִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה" (אחרונים).

ו. כְּשֶׁמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים על הַחוֹלֶה, אִם מְבַקֵּשׁ בְּפָנָיו - יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁהֲרֵי מְבַקֵּשׁ כִּבְיָכוֹל לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אֵצֶל הַחוֹלֶה. אֲבָל כְּשֶׁמְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו - יְבַקֵּשׁ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כֵּיוָן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַעֲלִים אֶת תְּפִלָּתוֹ וְאֵין הֵם מַכִּירִים אֶלָּא אֶת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

ז. כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חוֹלֶה יְבַקֵּשׁ עָלָיו בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁכּוֹלְלוֹ עִם הָאֲחֵרִים תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת יוֹתֵר בִּזְכוּתָן שֶׁל רַבִּים. וְיֹאמַר: "הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל".

ח. בְשַׁבָּת יֹאמַר: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא" (עיין שו"ע או"ח רפז וכה"ח שם, ויו"ד שלה סע' ו).

הַנְהַגַת הַמְּבַקְּרִים
ט. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁרְגִילִים לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ תָּמִיד, הֵמָּה הוֹלְכִים לְבַקְּרוֹ מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא חוֹלֶה, אֲבָל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵינָם רְגִילִים בְּבֵיתוֹ, לֹא יִכָּנְסוּ עַד לְאַחַר ג' יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחֹלִי, גַּם הָרְחוֹקִים נִכְנָסִים מִיָּד.

י. אֵין מְבַקְּרִין בְּג' שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאָז קַלָּה הַמַּחֲלָה עַל החוֹלֶה וְהַמְבַקֵּר יִטְעֶה לַחֲשֹׁב שֶׁהַמַּצָּב טוֹב וְלֹא יְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. כְּמוֹ כֵן לֹא יְבַקֵּר בְּג' שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד הַחֹלִי וְעָלוּל הַמְבַקֵּר לְהִתְיָאֵשׁ מֵהַחוֹלֶה וְלֹא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.

יא. אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל יֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם. וְכָל הַמּוֹסִיף הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְטֹרַח עַל הַחוֹלֶה.

יב. כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, לֹא יֵשֵׁב הַמְבַקֵּר עַל גַּבֵּי כִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי". אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב בְּמִטָּה - מֻתָּר לַמְבַקֵּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל.

יג. הַחוֹלֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא, וְאִם רוֹצֶה לַעֲמֹד, אֵין אוֹמְרִים לוֹ "שֵׁב!".

יד. אֵין מְבַקְּרִין חוֹלֵי מֵעַיִם וְכַד' שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁין כְּשֶׁבָּאִים לְבַקֵּר אוֹתָם. וּמִכָּאן יִלְמַד אָדָם לָחֳלָאִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא לִגְרֹם בּוּשָׁה לַחוֹלֶה בְּבִקּוּרוֹ.

טו. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְבַקֵּר שׂוֹנֵא שֶׁחוֹלֶה, רַק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִזֶּה מַחֲלֹקֶת. (עיין שו"ע שלד סע' ד).

טז. בְּכָל מִקְרֶה שֶׁאֵין מְבַקְּרִים חוֹלֶה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בַּתְּפִלָּה וְיֵשׁ לִשְׁאֹל לִבְנֵי בֵיתוֹ אִם אֶפְשָׁר לְסַיֵּעַ וְלַעֲזֹר לַחוֹלֶה אוֹ לִבְנֵי הַבַּיִת.

יז. כְּשֶׁמְּבַקְּרִים חוֹלֶה יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ חוֹלֶה נָכְרִי לְיָדוֹ - מִתְעַכְּבִים לְיָדוֹ וּמְאַחֲלִים גַּם לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.