ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
חיבור הט' אל ה- י'
האבילות על חורבן בית המקדש בט' באב, היא אבילות מתמשכת וארוכה. והיא נצרכת בשביל להופיע גאולה שלמה ומקיפה.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
נקודת המוצא של האבלות על החורבן בתשעה באב היא מאוד פלאית. כיצד ניתן להתאבל על חורבן 2000 שנה?
מסופר על נפוליאון שנכנס לבית כנסת יהודי, וראה את כולם יושבים על הרצפה ובוכים. והסבירו לו שזה משום שנחרב בית מקדשם של היהודים. התפלא נפוליאון על הדבר, ושאל מי עשה זאת בממלכתו, בלא ידיעתו? וכשאמרו לו שהדבר ארע לפני כ-2,000 שנה, התפלא על האומה המיוחדת המסוגלת לזכור אבלות לאורך זמן רב כל כך.
מציאות של אבילות אינה קיימת לאחר שנה. גזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר שנה. אבל את חורבן בית המקדש אנו זוכרים ובוכים לאורך אלפי שנים. חורבן בית המקדש זהו חורבן תמידי, בלתי פוסק. זוהי מ ציאות שחסרה ושלא תושלם עד שיבנה. האבילות היא לא רק על המצב הקשה בעם ישראל, או על הרדיפות, ועל הקושי הפיזי לחיות בגלות. האבילות היא על המצב הרוחני של עם ישראל. הגמרא אומרת שבהעדר בית מקדש ישנה בכיה לא רק בבתים החיצוניים, בבתי בראי, אלא אף בבתי גואי, בבתים הפנימיים, בנשמתיות.
בחסרון בית המקדש האומה כולה אינה נמצאת במקומה. "משנחרב בית המקדש לא נראה הרקיע בטהרתו". מסביר הרב קוק זצ"ל, שהשמימיות, הרוחניות, היא רוחניות מדומה משנחרב המקדש. רוחניות אמיתית, כשהתורה מתחברת עם המציאות באמת, אינה קיימת כשבית המקדש חרב. עיקר החורבן הוא חורבן התורה. וחורבן של תורה בעם ישראל, זהי מציאות של חורבן מקיף, מתמשך, שאין לו הפסקה לאחר שנה. את האבילות הזו מתאר הגר"א בהרחבה כ"רקב עצמות", וכמציאות של מיתה גמורה וביטול חיים.
חיוב גלות מוחלטת לצורך גאולה שלמה
אבל מתוככי הגלות הזו נתבעת הגאולה היותר מקפת והיותר גדולה. ט' זה 9, שהוא שיא הפרטיות. המספר הכי גדול שעומד לעצמו בלי חיבור לספרה אחרת. זהו פיזור של האומה כפשוטו, ופיזור של ההרמוניה הרוחנית. ר' יוחנן אומר שאם היה באותו הדור שקבעו בו את הצום על החורבן, היה מתקן אותו בי' באב. י' זה שיא הכלליות והשלמות, שיא הקדושה, ודוקא בו נשרף בית המקדש בשיאו, כיצד?
המהר"ל מסביר שזה דוקא מה שגרם לריסוק. ביום שנחרב המקדש נולד גם מושיען של ישראל. הגאולה השלמה הזו של י', היא מכריחה את הט', היא מכריחה את החורבן המוחלט שלפניה. אבל זה תרתי דסתרי, ונקבע הצום לט'.
נחמתם של ישראל
מוסריות של ציבור מתקנים על ידי תוכחות. אבל, אומר הרב קוק ב"נחמת ישראל" (מאמרי הראי"ה), שבימינו הגיע הזמן לנחם את ישראל.
מה הסיבה לחורבן?
המשבר שבתוככי האומה. העבירות שגרמו לגלות אלו עבירות שמנפצות את האחדות. שנאת חינם, ושלא שמרו שמיטין. שנאת חינם היא הפירוד שבתוך האומה, ושמירת השמיטה היא הופעת החיים הבריאים ואורגניות האומה בעבודת הקרקע שלה מתוך קודש. שני הצדדים הינם הופעה של חיי קודש שלמים ובריאים בתוך האומה.
בדורנו, שעם ישראל חוזר ובונה את עצמו, ונאחז בנחלת ה' המיועדת לו, ובונה אותה ומתישב בתוכה, אנו יכולים להיות בטוחים שהחורבן והגלות מגיעים לסיומם. ואכן הט' והי', החורבן והגאולה, מחוברים הם, וקרוי הט' 'מועד' - "קרא עלי מועד".
המהר"ל בנצח ישראל אומר שזמני החורבן, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב הם זמנים לא מאוזנים. יש בזמנים הללו תגבורת של חום או קור. זהו מצב לא מאוזן. אבל מצד שני זה זמן עם עוצמות, זמן עם זינוק מדרגה. יש בו כח לתת לעולם לעלות ממדרגתו. זהו מימד הזמן שמחבר את הט', של הפירוד הפיזור והחורבן, כהקדמה אל הי', המאחד מחבר ובונה. זהו מימד זמן מיוחד, גורלי לעם ישראלי, והזמן הזה תובע מעם ישראל תביעה חסונה שלא תהיה גאולה חלקית, אלא גאולה שלמה, להפוך את הימים הללו "לששון ולשמחה". וזה מכח החורבן המביא את הגאולה, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











