ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
נקודת המוצא של האבלות על החורבן בתשעה באב היא מאוד פלאית. כיצד ניתן להתאבל על חורבן 2000 שנה?
מסופר על נפוליאון שנכנס לבית כנסת יהודי, וראה את כולם יושבים על הרצפה ובוכים. והסבירו לו שזה משום שנחרב בית מקדשם של היהודים. התפלא נפוליאון על הדבר, ושאל מי עשה זאת בממלכתו, בלא ידיעתו? וכשאמרו לו שהדבר ארע לפני כ-2,000 שנה, התפלא על האומה המיוחדת המסוגלת לזכור אבלות לאורך זמן רב כל כך.
מציאות של אבילות אינה קיימת לאחר שנה. גזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר שנה. אבל את חורבן בית המקדש אנו זוכרים ובוכים לאורך אלפי שנים. חורבן בית המקדש זהו חורבן תמידי, בלתי פוסק. זוהי מ ציאות שחסרה ושלא תושלם עד שיבנה. האבילות היא לא רק על המצב הקשה בעם ישראל, או על הרדיפות, ועל הקושי הפיזי לחיות בגלות. האבילות היא על המצב הרוחני של עם ישראל. הגמרא אומרת שבהעדר בית מקדש ישנה בכיה לא רק בבתים החיצוניים, בבתי בראי, אלא אף בבתי גואי, בבתים הפנימיים, בנשמתיות.
בחסרון בית המקדש האומה כולה אינה נמצאת במקומה. "משנחרב בית המקדש לא נראה הרקיע בטהרתו". מסביר הרב קוק זצ"ל, שהשמימיות, הרוחניות, היא רוחניות מדומה משנחרב המקדש. רוחניות אמיתית, כשהתורה מתחברת עם המציאות באמת, אינה קיימת כשבית המקדש חרב. עיקר החורבן הוא חורבן התורה. וחורבן של תורה בעם ישראל, זהי מציאות של חורבן מקיף, מתמשך, שאין לו הפסקה לאחר שנה. את האבילות הזו מתאר הגר"א בהרחבה כ"רקב עצמות", וכמציאות של מיתה גמורה וביטול חיים.
חיוב גלות מוחלטת לצורך גאולה שלמה
אבל מתוככי הגלות הזו נתבעת הגאולה היותר מקפת והיותר גדולה. ט' זה 9, שהוא שיא הפרטיות. המספר הכי גדול שעומד לעצמו בלי חיבור לספרה אחרת. זהו פיזור של האומה כפשוטו, ופיזור של ההרמוניה הרוחנית. ר' יוחנן אומר שאם היה באותו הדור שקבעו בו את הצום על החורבן, היה מתקן אותו בי' באב. י' זה שיא הכלליות והשלמות, שיא הקדושה, ודוקא בו נשרף בית המקדש בשיאו, כיצד?
המהר"ל מסביר שזה דוקא מה שגרם לריסוק. ביום שנחרב המקדש נולד גם מושיען של ישראל. הגאולה השלמה הזו של י', היא מכריחה את הט', היא מכריחה את החורבן המוחלט שלפניה. אבל זה תרתי דסתרי, ונקבע הצום לט'.
נחמתם של ישראל
מוסריות של ציבור מתקנים על ידי תוכחות. אבל, אומר הרב קוק ב"נחמת ישראל" (מאמרי הראי"ה), שבימינו הגיע הזמן לנחם את ישראל.
מה הסיבה לחורבן?
המשבר שבתוככי האומה. העבירות שגרמו לגלות אלו עבירות שמנפצות את האחדות. שנאת חינם, ושלא שמרו שמיטין. שנאת חינם היא הפירוד שבתוך האומה, ושמירת השמיטה היא הופעת החיים הבריאים ואורגניות האומה בעבודת הקרקע שלה מתוך קודש. שני הצדדים הינם הופעה של חיי קודש שלמים ובריאים בתוך האומה.
בדורנו, שעם ישראל חוזר ובונה את עצמו, ונאחז בנחלת ה' המיועדת לו, ובונה אותה ומתישב בתוכה, אנו יכולים להיות בטוחים שהחורבן והגלות מגיעים לסיומם. ואכן הט' והי', החורבן והגאולה, מחוברים הם, וקרוי הט' 'מועד' - "קרא עלי מועד".
המהר"ל בנצח ישראל אומר שזמני החורבן, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב הם זמנים לא מאוזנים. יש בזמנים הללו תגבורת של חום או קור. זהו מצב לא מאוזן. אבל מצד שני זה זמן עם עוצמות, זמן עם זינוק מדרגה. יש בו כח לתת לעולם לעלות ממדרגתו. זהו מימד הזמן שמחבר את הט', של הפירוד הפיזור והחורבן, כהקדמה אל הי', המאחד מחבר ובונה. זהו מימד זמן מיוחד, גורלי לעם ישראלי, והזמן הזה תובע מעם ישראל תביעה חסונה שלא תהיה גאולה חלקית, אלא גאולה שלמה, להפוך את הימים הללו "לששון ולשמחה". וזה מכח החורבן המביא את הגאולה, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.



















