ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
כבר עסקנו בשתי המידות הראשונות: הזהירות והזריזות.
הזהירות עניינה בחינת המעשים וההרגלים השונים, לראות איזה מהם טובים ואיזה מהם גרועים. זהו השלב הראשון: הכרת המצב, הכרת מצב התנהגותו, מה בסדר, ומה לא בסדר וצריך לתקן. וכמובן, חשוב שידע אדם גם את מעלותיו ולא רק את חסרונותיו. ביקורת עצמית מופרזת, היא מסוכנת לא פחות מאשר חוסר ביקורת, כי ביקורת עצמית מופרזת גורמת ליאוש, ולחוסר אמונה ביכולת לשנות את המצב. ועל זה אמרו: "הווי דן את כל האדם לכף זכות" - את כל האדם, הכוונה: גם את עצמך הווי דן לכף זכות. אל תפריז בביקורת עצמית. גם את עצמך תדון לכף זכות.
במבט ראשון, ביקורת עצמית חריפה זה נראה דבר חיובי, יושר אישי, כנות, ענווה. אך באמת - הביקורת העצמית המופרזת היא אם כל חטאת, והיא מונעת מהאדם את היכולת להתקדם ולהשתפר, הוא מאבד את האמון בעצמו.
ובכן, לאחר שאדם בוחן את עצמו ומכיר את מעלותיו ושמח בהן, ומכיר את חסרונותיו ורוצה לתקן אותם, בא השלב השני של מידת הזהירות והוא פיתוח כוח השליטה על עצמו ויכולת התגברות על נטיותיו. "איזהו גיבור הכובש את יצרו". - כל הצלחה בכיבוש היצר, נותנת כוחות נוספים, והאדם במקום להיות עבד לנטיותיו הרעות, שולט בהן ונעשה מלך על עצמו.
מידת הזהירות היא המידה הראשונה במסילת הישרים, ראשית כל: "סור מרע".
אחריה באה המידה השניה, מידת הזריזות - "עשה טוב". גם כאן, ראשית אדם צריך לזהות את נקודות התורפה שלו, את נקודות החולשה המונעות אותו מלעשות טוב. אם זו העצלות בטרם התחלת המעשים, אם זו חולשה ביכולת לסיים ולהתמיד במעשים הטובים. ולאחר הכרת החולשות, וגם כאן - אל יפרז בביקורת עצמית, אלא יראה תמיד גם את המעלות שלו ויתעודד על ידן להמשיך ולהתקדם.
אם כן, לאחר איתור מוקדי החולשה, העצלות והפחדים, והמעצורים המונעים אותו מלעשות טוב, עליו לפתח את תכונת הזריזות על ידי תרגול קבוע לעשות את מעשיו בזריזות, במרץ, במהירות. לא לתת לכל חולשה להתפתח. וכל הצלחה גוררת הצלחה נוספת, "מצווה גוררת מצווה". אדם מקיים מצווה במרץ, בזריזות, נפשו מתלהבת והוא מתמלא מרץ לעשות עוד מעשים טובים בזריזות ובשלמות.
אלו שתי המידות הראשונות בברייתא של ר' פנחס בן יאיר שעל פיה בנוי ספר "מסילת-ישרים".
לאחר שתי המידות הללו באה המידה השלישית, לאחר הזהירות והזריזות באה מידת הנקיות. זהו שלב חדש בהתקדמות בבניין הנפש. לאחר התיקון הראשוני הבסיסי, בא השלב של התיקון היסודי, נקיון יסודי של תכונות הנפש מכל אבק של לכלוך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











