ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
ככל שיותר מעמיקים במבנה המשכן ניתן לראות פנינים מעניינים על העולם, וגילויים בנפש האדם. על הפסוק: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". – כותב האלשיך (שמות כה, ח): ""בתוכו" לא נאמר, אלא "בתוכם" - מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל".
למה מסתירים את היופי?
כשמתבוננים על מבנה המשכן ניתן לראות נקודה מעניינת. בהבטה חיצונית על המשכן רואים יריעות עיזים שמחוברות בקרשים. במבט חיצוני המשכן נראה בהחלט יפה, אך ללא הרבה פאר והדר.
אך בהסתכלות פנימית יותר מתחיל להתגלות העושר והפאר שהיה קיים במשכן. כשנכנסים לחצר המשכן ורואים את הכיור שעשוי מנחשת ואת מזבח העולה שעשוי מנחשת. נחושת זה כבר מתכת יקרה ויפה, והיא בהחלט מרשימה.
אך אם מתבוננים קצת יותר לעומק, ניתן לראות גם אדני הכסף שנמצאים על העומדים שבתוך החצר. אדנים מכסף זה בהחלט מראה מרשים ומיוחד.
אותם כוהנים שהורשו להיכנס עוד קצת פנימה אל הקודש, זכו לראות את: השולחן, המנורה ומזבח הקטורת שהם כלים שהיו עשויים מזהב טהור.
ואותו אחד שזכה להיכנס עוד פנימה, מגיע אל קודש הקודשים. שם נמצא ארון הברית, שעליו יש כפורת מקשה אחת זהב טהור. משקל הכפורת היה עצום כולו זהב. אם היינו פותחים את ארון הברית, היינו רואים שגם מבפנים הוא מצופה בזהב טהור. רק כהן גדול פעם בשנה רשאי להיכנס אל קודש הקודשים. אך אפילו הוא אינו פותח את הארון.
ומיד השאלה הגדולה שעולה היא: "מדוע?" מדוע כל היופי והפאר של המשכן כמעט ולא ניתן לראותו? מדוע מסתירים את כלי הזהב מרוב האנשים? לשם מה צריך שדווקא בארון הברית יהיה כ"כ הרבה זהב, הרי רק כהן גדול רואה אותו? ומדוע צריך שתוך הארון יהיה גם מצופה זהב?
השקעה ביופי הפנימי
שמעתי פעם הסבר לשאלות הללו. יש כאן מסר מאוד חשוב אלינו. ה' מלמד אותנו איך אנו צריכים להיות בנויים. כדי ליצור משכן לשכינה, הנפש שלנו צריכה להיות בנויה באופן כזה, שעיקר המיוחדות שלנו היא דווקא בפנים.
את העוצמות הגדולות שלנו חשוב שיהיו צנועות ופנימיות. דווקא בדור של חלונות ראווה מושכים, תאוות יצריות שמסנוורות את העיניים בכל פינה, אתרי אינטרנט קורצים ומפתחים בכל לחיצת כפתור, כל כך חשוב שנזכה להיות כמו המשכן. לבנות את העוצמות הגדולות דווקא בפנים, בצניעות.
מיהו אדם גדול?
אמר לי מישהו, שההגדרה של אדם גדול היא: "אדם שככל שאתה מגלה אותו יותר - אתה מתפעל ממנו יותר". על אדם כזה נאמר בגמרא: "מגלה טפח ומכסה טפחיים", שאת עיקר האישיות שלו הוא מצניע ושומר. גדולי ישראל היו תמיד, כאלו שככל שהעמיקו באישיותם ראו עולם ומלואו.
חיצוניותו של שמואל הנביא
התנ"ך מספר על המפגש הראשוני בין שאול הנער (עוד לפני שהיה מלך) עם שמואל הנביא. שאול כלל לא זיהה את שמואל, וחשב שאדם רגיל עומד לפניו. שאול ניגש אליו ושאלו היכן נמצא ה"רואה". שמואל בצניעותו עונה (שמואל א, ט יז-כ): "וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה". כנראה שלא היה לשמואל פראק או כובע צילינדר רבני, לא היה לו רכב שרד או נער משמש ששומר עליו. שמואל עם כל גדלותו, שה' נגלה אליו מספר פעמים, והנהיג את כל עם ישראל. בצניעותו ידע להתנהג כלפי חוץ כאדם רגיל.
לסיום
המשכן היה בנוי באופן כזה שככל שנכנסו אליו יותר פנימה ראו יותר זהב, יותר פאר. ללמדך, שכך האדם צריך להיות בנוי, שישקיע קודם כל בפנימיות שלנו, ורק מתוך כך יוקרן החוצה כל הטוב שבו. כך צריך להיות מבנה הנפש של האדם.
שנזכה להשקיע בבניין האישיות הפנימית שלנו. ומתוך ההשקעה על הפנים שבתוכנו, יוקרן גם החוצה הטוב האמתי שהתעצם באישיותנו.
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשר קצר ולעניין!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
