ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
ככל שיותר מעמיקים במבנה המשכן ניתן לראות פנינים מעניינים על העולם, וגילויים בנפש האדם. על הפסוק: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". – כותב האלשיך (שמות כה, ח): ""בתוכו" לא נאמר, אלא "בתוכם" - מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל".
למה מסתירים את היופי?
כשמתבוננים על מבנה המשכן ניתן לראות נקודה מעניינת. בהבטה חיצונית על המשכן רואים יריעות עיזים שמחוברות בקרשים. במבט חיצוני המשכן נראה בהחלט יפה, אך ללא הרבה פאר והדר.
אך בהסתכלות פנימית יותר מתחיל להתגלות העושר והפאר שהיה קיים במשכן. כשנכנסים לחצר המשכן ורואים את הכיור שעשוי מנחשת ואת מזבח העולה שעשוי מנחשת. נחושת זה כבר מתכת יקרה ויפה, והיא בהחלט מרשימה.
אך אם מתבוננים קצת יותר לעומק, ניתן לראות גם אדני הכסף שנמצאים על העומדים שבתוך החצר. אדנים מכסף זה בהחלט מראה מרשים ומיוחד.
אותם כוהנים שהורשו להיכנס עוד קצת פנימה אל הקודש, זכו לראות את: השולחן, המנורה ומזבח הקטורת שהם כלים שהיו עשויים מזהב טהור.
ואותו אחד שזכה להיכנס עוד פנימה, מגיע אל קודש הקודשים. שם נמצא ארון הברית, שעליו יש כפורת מקשה אחת זהב טהור. משקל הכפורת היה עצום כולו זהב. אם היינו פותחים את ארון הברית, היינו רואים שגם מבפנים הוא מצופה בזהב טהור. רק כהן גדול פעם בשנה רשאי להיכנס אל קודש הקודשים. אך אפילו הוא אינו פותח את הארון.
ומיד השאלה הגדולה שעולה היא: "מדוע?" מדוע כל היופי והפאר של המשכן כמעט ולא ניתן לראותו? מדוע מסתירים את כלי הזהב מרוב האנשים? לשם מה צריך שדווקא בארון הברית יהיה כ"כ הרבה זהב, הרי רק כהן גדול רואה אותו? ומדוע צריך שתוך הארון יהיה גם מצופה זהב?
השקעה ביופי הפנימי
שמעתי פעם הסבר לשאלות הללו. יש כאן מסר מאוד חשוב אלינו. ה' מלמד אותנו איך אנו צריכים להיות בנויים. כדי ליצור משכן לשכינה, הנפש שלנו צריכה להיות בנויה באופן כזה, שעיקר המיוחדות שלנו היא דווקא בפנים.
את העוצמות הגדולות שלנו חשוב שיהיו צנועות ופנימיות. דווקא בדור של חלונות ראווה מושכים, תאוות יצריות שמסנוורות את העיניים בכל פינה, אתרי אינטרנט קורצים ומפתחים בכל לחיצת כפתור, כל כך חשוב שנזכה להיות כמו המשכן. לבנות את העוצמות הגדולות דווקא בפנים, בצניעות.
מיהו אדם גדול?
אמר לי מישהו, שההגדרה של אדם גדול היא: "אדם שככל שאתה מגלה אותו יותר - אתה מתפעל ממנו יותר". על אדם כזה נאמר בגמרא: "מגלה טפח ומכסה טפחיים", שאת עיקר האישיות שלו הוא מצניע ושומר. גדולי ישראל היו תמיד, כאלו שככל שהעמיקו באישיותם ראו עולם ומלואו.
חיצוניותו של שמואל הנביא
התנ"ך מספר על המפגש הראשוני בין שאול הנער (עוד לפני שהיה מלך) עם שמואל הנביא. שאול כלל לא זיהה את שמואל, וחשב שאדם רגיל עומד לפניו. שאול ניגש אליו ושאלו היכן נמצא ה"רואה". שמואל בצניעותו עונה (שמואל א, ט יז-כ): "וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה". כנראה שלא היה לשמואל פראק או כובע צילינדר רבני, לא היה לו רכב שרד או נער משמש ששומר עליו. שמואל עם כל גדלותו, שה' נגלה אליו מספר פעמים, והנהיג את כל עם ישראל. בצניעותו ידע להתנהג כלפי חוץ כאדם רגיל.
לסיום
המשכן היה בנוי באופן כזה שככל שנכנסו אליו יותר פנימה ראו יותר זהב, יותר פאר. ללמדך, שכך האדם צריך להיות בנוי, שישקיע קודם כל בפנימיות שלנו, ורק מתוך כך יוקרן החוצה כל הטוב שבו. כך צריך להיות מבנה הנפש של האדם.
שנזכה להשקיע בבניין האישיות הפנימית שלנו. ומתוך ההשקעה על הפנים שבתוכנו, יוקרן גם החוצה הטוב האמתי שהתעצם באישיותנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















