ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
באותם ימים, רק מיעוט מהעם עלה לארץ (כ – 42 אלף), שאר העם העדיף לשבת על סיר הבשר, ולהשתקע בבבל, בשושן הבירה, ובשאר מדינות המלך אחשוורוש. סיפור מגילת אסתר, המתפרש על פני כ – 10 שנים, מתרחשת במהלך ה – 18 שנים הנ"ל.
וכאן עולה קושיא ידועה – מדוע מרדכי היהודי, הצדיק הגדול, נותר בשושן, ולא עולה לארצנו הקדושה לקומם את ירושלים והמקדש? יתר על כן – בספר עזרא (ב, ב) מופיע במפורש מרדכי כאחד מראשי העולים, כך שלמעשה הוא עלה לארץ, והתמיהה גוברת – מפני מה שב לשושן?
יש מגדולי הדורות (לפי ילקוט שמעוני, רלב"ג) שתירצו סתירה זו וקושיות נוספות בכך שהמן מזרע העמלקי, יושבי הארץ, נשלח למעשה על ידי הגויים שישבו בארץ ישראל, לשכנע את המלך הפרסי לעצור את בניית המקדש. ומולו, מרדכי היהודי, היה שליחם של יהודי ארץ ישראל לשכנע את המלך להתיר את הבנייה. וכך מתחת לפני המגילה, גזירת המן וישועת ישראל, מתרחש מאבק סמוי על הקמת המקדש.
וכאן נולדת תובנה חשובה נוספת. למעשה, באותה תקופה היו בעם ישראל שתי קבוצות. קבוצת המיעוט שעלתה לארץ במסירות גדולה לבנות את בית המקדש, ולעומתה רוב העם שנשאר בחוץ לארץ. מרדכי היהודי נשלח לשושן, מבחינתו, כדי לשכנע את המלך הגוי להתיר את בניית המקדש. אלא, שבשושן הוא מגלה דבר חדש.
המלך אחשוורוש עורך סעודה גדולה, שבה אוכלים בכלי המקדש, המלך לובש בגדי כהן גדול, ולמעשה חוגגים את מחשבת של הגויים, שנבואת ירמיהו על כך שהמקדש יבנה 70 שנה אחרי החורבן, לא תתקיים, והמקדש לא ייבנה לנצח, ועם ישראל לא יגאל (מגילה יא, ב). זו כמובן טעות גמורה, אבל הבעיה הגדולה היא שבסעודה זו משתתפים יהודי שושן, וחוגגים כביכול את המשך חורבן המקדש. הם עשו זאת אמנם מאונס, אך עדיין הדבר ממחיש עד כמה הם רחוקים מאחיהם העולים לארץ, ומנוכרים לבית המקדש.
וכאן מתחיל מרדכי בשליחות חדשה. לפני שעליו לשכנע את המלך הפרסי, עליו להקדים ולחבר את העם כולו לכיסופים לבניית המקדש, כדי שכשהמקדש ייבנה זה לא יהיה רק עניינם של העולים לארץ, אלא בשם העם כולו.
ולאחר מסע של קרוב ל – 10 שנים, הוא מצליח במשימתו. אומרים חז"ל, שבעת שבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מוצא את מרדכי מלמד את ילדי שושן הבירה את הלכות קמיצת העומר. כלומר, הם יושבים ולומדים את הלכות עבודת המקדש. ובאותו היום, התהפך הכל, המן נתלה, ובהמשך היהודים ניצלו, ולאחר כמה שנים נבנה בית המקדש.
ללמדנו, שאין אדם יודע את שליחותו, אלא ה' מזמן לנו שליחויות. וללמדנו, שגם בדורנו, עלינו לחבר את העם כולו, לתורה, לקדושה ולכיסופים לבניין בית המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
