ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
שאל הנתיבות את הקצות: ברוך ה' זכיתי שספרי התחבב על הלומדים, אך ספרך התקבל יותר, אולי תסביר לי מה הסיבה לכך.
השיב לו הקצות בשאלה – אמור לי, מה אתה עושה בבוקר בעת שאתה מתחיל ללמוד תורה?
ענה הנתיבות – שעות הבוקר הן השעות שבהם אפשר להתרכז ולעיין בצורה הטובה ביותר, ולכן בשעות אלו אני ממשיך וכותב את ספרי מהנקודה בה הפסקתי ביום הקודם.
אמר הקצות – אכן, גם אני יושב בשעות אלו וכותב את ספרי, אך בתחילת לימודי אני מעיין בדברים שכתבתי ביום הקודם, מגיה משנה ומתקן, ולכן ספרי בהיר יותר ומובן ללומדים, וזו הסיבה שב"ה ספרי התקבל יותר. (סיפור זה כתבו בעל 'ערוך השולחן', במקור ברוך ח"ג, עמ' תרכז – תרכח).
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המופיע בפרשתנו. הפרשה מתחילה בפרשיה אותה אנו אומרים כל יום בתפילה, פרשת התמיד, בה אנו מצטווים על קרבן התמיד. את קרבן התמיד מקריבים בכל יום בבוקר ובערב, וחז"ל דורשים מהפרשיה שכל הקרבנות בבית המקדש מוקרבים אך ורק בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים, נמצא שעבודת תמיד של שחר היא העבודה שפותחת את עבודת היום.
לפי זה, היינו מצפים שהפרשיה תפתח בעבודת תמיד של שחר, אולם בפועל קורה הפוך. הפסוק העוסק בתמיד של שחר מופיע כמעט בסוף הפרשיה, ואילו הפרשה מתחילה דווקא בעולת התמיד של היום הקודם, שנשרפת כל הלילה על המזבח, ועל הכהן מוטל בתחילת היום לקחת קצת מאפר העולה של היום הקודם ולהניחם בצד המזבח, ובכך 'מפריש תרומה' מדשן הקרבנות של אתמול. עבודה זו נקראת 'תרומת הדשן', והיא המתחילה את עבודת היום.
נמצאנו למדים, שעבודת ה' במקדש לא מתחילה מקרבנות היום החדש, כי אם מסיום עבודות היום הקודם. כך יש קשר בין כל הימים, ועבודת ה' הופכת לעבודה רציפה ותמידית, בה אנו הולכים ועולים נדבך אחרי נדבך.
ונקודה נוספת יש כאן בעבודת ה'. מי שאת עבודת יומו מתחיל ב'סגירת' היום הקודם, הרי הוא יהודי של 'חשבון נפש', שבוחן את עצמו תדיר, ותמיד מוסיף ומשתפר. בכל יום הוא מתקן ומשפר את עבודת היום הקודם.
ובהקשר של שבת זו, שאליה אנו נכנסים מתוך קדושת ימי הפורים, הרי שיש לנו ללמוד באופן ייחודי את שתי הנקודות הללו. 'פורים' 'כיפורים', ויש ביום זה גם מימד של חשבון נפש והתוודעות לעומק הפנימי שלנו.
ויותר מזה, כידוע, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'. רוב האנשים תופסים זאת באופן טבעי, כמצווה להרבות בשמחה מראש חודש אדר ועד פורים. אולם, רש"י מפרש גמרא זו – 'מרבים בשמחה', שהרי באים ימי גאולה, פורים ופסח. נמצא שרש"י הבין, שפורים אינו רגע השיא והסיום של השמחה, אלא מוקד של שמחה שממנו אנו ממשיכים ומטפסים לפסח.
וכך עלינו להמשיך את עבודת החג הקודם אל החג הבא. ויהי רצון שיהיו ימים אלו ימי גאולה, שבהם נגבר על אויבינו ונכה בהם מכה ניצחת, ונוסיף ונרבה בשמחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














