ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אנו קוראים בהגדה של פסח "וירעו אותנו המצרים". נשאלת השאלה, מה הלשון 'אותנו'? היה מן הנכון לכתוב 'וירעו לנו', כאומר שמצרים עשו לנו רע.
עונה האלשיך הקדוש (במדבר כ, טו) "הכוונה שעשו אותנו לאנשים רעים, ואמרו עלינו שיש לנו מחשבות רעות לעשות דברים רעים".
פרעה הרשע שמסמל את היצר הרע בעולם, ידע היטב שכדי שעם ישראל יתרחקו מאביהם שבשמיים עליו להחליש את רוחם כדי שיאבדו תקווה, ואז יהיה ביכולתו לנצח אותם ולהעבירם מחיק היהדות.
לכן רצה פרעה להכניס בהם ייאוש שלא יאמינו בעצמם על ידי שיחשבו שהם ביסודם אנשים רעים, וממילא כבר אין להם סיכוי להשתנות. כי גם אם הם עושים איזה מעשה טוב זה בדרך מקרה, והרי שוב יחזרו לטעותם. וזו הכוונה 'וירעו אותנו', היינו, שעשו אותנו כאילו אנו רעים באופי שלנו ולא בדרך מקרה.
על הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה,ז) מבאר הצדיק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א בספרו "חשבה לטובה" (מאמר לחודש אלול) שיעזוב את המחשבה שרשעות היא דרכו ואין לו ברירה ואופן לשנות את עצמו, ושזה כאילו כל מהותו להיות רשע. אלא יעזוב את הרעיון הפסול הזה, רק ידע שהמעשה לא טוב, אבל לא הוא עצמו, כי הפנימיות של יהודי הוא קודש לה' ועצמותו הוא כולו טוב.
'אני' ראשי תיבות א'הוב נ'חוץ י'כול, בגאולת מצרים נאמר "אני יוצא בתוך מצרים". ה'אני' האמתי, העמוק שבתוכי יוצא לחרות מהמיצרים- מאותן הדעות השליליות הקדומות שיש לי על עצמי.
ה'אני' שבתוכי פורץ את כל מסכי הדמיונות החשוכים שאימצתי במשך החיים, ומגלה לי את הפוטנציאל הטמון בנשמתי ולמה נועדתי.
וכך, מתנוצצת לי ההבנה שאני אהוב לשמים ואהוב לבריות, שאני נחוץ בעולמו של הקב"ה, כי בלעדיי התכנית האלוקית חסרה ואני משלים אותה. הרגשה מרוממת זו ממלאת אותי בגאווה קדושה על הזכות הנפלאה שאני יכול להוסיף המון אור וברכה לעולמו של מי שאמר והיה העולם.
בעת יתקדש חג אני מתפטר מהחמץ, אלו המחשבות המנופחות המאיימות שמשהו נורא ואיום יקרה אם אני שוב אנסה... אני נגאל מהפחד, מהקולות והצחקוקים שמשתקים ומקפאים אותי במקום, שבגללן אני מחמיץ את החיים שלי, ומוכן לקפוץ למים כדי להגשים את עצמי אפילו בעוד צעד אחד קדימה.
בליל הסדר, אני מסיר את הסטיגמה שהדבקתי על עצמי 'אני כישלון', או תווית שתייגתי את הילד שלי 'אתה ילד רע'. אני נזכר שאני מהות של טוב נצחי, אני קודש קודשים 'חלק אלו-ה ממעל', וכך גם הם ילדיי והסובבים אותי. אני מאמין בעצמי שהנני בן חורין, שיש לי את הכוח והיכולת לשנות את ההתנהגות הלא נכונה על ידי שאבחר מחדש בטוב שכבר קיים בי.
חג פסח הוא זמן של גאולת הנפש מהעבדות, זמן לצאת לחופש מכבלי הדמיון השקרי של פרעה, זה הזמן להשתחרר מהדימוי העצמי השלילי שחוסם אותי מלהתקדם. זמן לנשום, לאהוב ולחבק, בעיקר את עצמי.
חג פסח כשר ושמח.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אנחנו קודש למענך

מה המשמעות הנחת תפילין?

איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

ענייני כשרות המצויים

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

מה מברכים על מנה אחרונה?

אי אפשר לבד!

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















