אנו קוראים בהגדה של פסח "וירעו אותנו המצרים". נשאלת השאלה, מה הלשון 'אותנו'? היה מן הנכון לכתוב 'וירעו לנו', כאומר שמצרים עשו לנו רע.

עונה האלשיך הקדוש (במדבר כ, טו) "הכוונה שעשו אותנו לאנשים רעים, ואמרו עלינו שיש לנו מחשבות רעות לעשות דברים רעים".

פרעה הרשע שמסמל את היצר הרע בעולם, ידע היטב שכדי שעם ישראל יתרחקו מאביהם שבשמיים עליו להחליש את רוחם כדי שיאבדו תקווה, ואז יהיה ביכולתו לנצח אותם ולהעבירם מחיק היהדות.

לכן רצה פרעה להכניס בהם ייאוש שלא יאמינו בעצמם על ידי שיחשבו שהם ביסודם אנשים רעים, וממילא כבר אין להם סיכוי להשתנות. כי גם אם הם עושים איזה מעשה טוב זה בדרך מקרה, והרי שוב יחזרו לטעותם. וזו הכוונה 'וירעו אותנו', היינו, שעשו אותנו כאילו אנו רעים באופי שלנו ולא בדרך מקרה.

על הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה,ז) מבאר הצדיק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א בספרו "חשבה לטובה" (מאמר לחודש אלול) שיעזוב את המחשבה שרשעות היא דרכו ואין לו ברירה ואופן לשנות את עצמו, ושזה כאילו כל מהותו להיות רשע. אלא יעזוב את הרעיון הפסול הזה, רק ידע שהמעשה לא טוב, אבל לא הוא עצמו, כי הפנימיות של יהודי הוא קודש לה' ועצמותו הוא כולו טוב.

'אני' ראשי תיבות א'הוב נ'חוץ י'כול, בגאולת מצרים נאמר "אני יוצא בתוך מצרים". ה'אני' האמתי, העמוק שבתוכי יוצא לחרות מהמיצרים- מאותן הדעות השליליות הקדומות שיש לי על עצמי.

ה'אני' שבתוכי פורץ את כל מסכי הדמיונות החשוכים שאימצתי במשך החיים, ומגלה לי את הפוטנציאל הטמון בנשמתי ולמה נועדתי.

וכך, מתנוצצת לי ההבנה שאני אהוב לשמים ואהוב לבריות, שאני נחוץ בעולמו של הקב"ה, כי בלעדיי התכנית האלוקית חסרה ואני משלים אותה. הרגשה מרוממת זו ממלאת אותי בגאווה קדושה על הזכות הנפלאה שאני יכול להוסיף המון אור וברכה לעולמו של מי שאמר והיה העולם.

בעת יתקדש חג אני מתפטר מהחמץ, אלו המחשבות המנופחות המאיימות שמשהו נורא ואיום יקרה אם אני שוב אנסה... אני נגאל מהפחד, מהקולות והצחקוקים שמשתקים ומקפאים אותי במקום, שבגללן אני מחמיץ את החיים שלי, ומוכן לקפוץ למים כדי להגשים את עצמי אפילו בעוד צעד אחד קדימה.

בליל הסדר, אני מסיר את הסטיגמה שהדבקתי על עצמי 'אני כישלון', או תווית שתייגתי את הילד שלי 'אתה ילד רע'. אני נזכר שאני מהות של טוב נצחי, אני קודש קודשים 'חלק אלו-ה ממעל', וכך גם הם ילדיי והסובבים אותי. אני מאמין בעצמי שהנני בן חורין, שיש לי את הכוח והיכולת לשנות את ההתנהגות הלא נכונה על ידי שאבחר מחדש בטוב שכבר קיים בי.

חג פסח הוא זמן של גאולת הנפש מהעבדות, זמן לצאת לחופש מכבלי הדמיון השקרי של פרעה, זה הזמן להשתחרר מהדימוי העצמי השלילי שחוסם אותי מלהתקדם. זמן לנשום, לאהוב ולחבק, בעיקר את עצמי.

חג פסח כשר ושמח.