ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אנו קוראים בהגדה של פסח "וירעו אותנו המצרים". נשאלת השאלה, מה הלשון 'אותנו'? היה מן הנכון לכתוב 'וירעו לנו', כאומר שמצרים עשו לנו רע.
עונה האלשיך הקדוש (במדבר כ, טו) "הכוונה שעשו אותנו לאנשים רעים, ואמרו עלינו שיש לנו מחשבות רעות לעשות דברים רעים".
פרעה הרשע שמסמל את היצר הרע בעולם, ידע היטב שכדי שעם ישראל יתרחקו מאביהם שבשמיים עליו להחליש את רוחם כדי שיאבדו תקווה, ואז יהיה ביכולתו לנצח אותם ולהעבירם מחיק היהדות.
לכן רצה פרעה להכניס בהם ייאוש שלא יאמינו בעצמם על ידי שיחשבו שהם ביסודם אנשים רעים, וממילא כבר אין להם סיכוי להשתנות. כי גם אם הם עושים איזה מעשה טוב זה בדרך מקרה, והרי שוב יחזרו לטעותם. וזו הכוונה 'וירעו אותנו', היינו, שעשו אותנו כאילו אנו רעים באופי שלנו ולא בדרך מקרה.
על הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה,ז) מבאר הצדיק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א בספרו "חשבה לטובה" (מאמר לחודש אלול) שיעזוב את המחשבה שרשעות היא דרכו ואין לו ברירה ואופן לשנות את עצמו, ושזה כאילו כל מהותו להיות רשע. אלא יעזוב את הרעיון הפסול הזה, רק ידע שהמעשה לא טוב, אבל לא הוא עצמו, כי הפנימיות של יהודי הוא קודש לה' ועצמותו הוא כולו טוב.
'אני' ראשי תיבות א'הוב נ'חוץ י'כול, בגאולת מצרים נאמר "אני יוצא בתוך מצרים". ה'אני' האמתי, העמוק שבתוכי יוצא לחרות מהמיצרים- מאותן הדעות השליליות הקדומות שיש לי על עצמי.
ה'אני' שבתוכי פורץ את כל מסכי הדמיונות החשוכים שאימצתי במשך החיים, ומגלה לי את הפוטנציאל הטמון בנשמתי ולמה נועדתי.
וכך, מתנוצצת לי ההבנה שאני אהוב לשמים ואהוב לבריות, שאני נחוץ בעולמו של הקב"ה, כי בלעדיי התכנית האלוקית חסרה ואני משלים אותה. הרגשה מרוממת זו ממלאת אותי בגאווה קדושה על הזכות הנפלאה שאני יכול להוסיף המון אור וברכה לעולמו של מי שאמר והיה העולם.
בעת יתקדש חג אני מתפטר מהחמץ, אלו המחשבות המנופחות המאיימות שמשהו נורא ואיום יקרה אם אני שוב אנסה... אני נגאל מהפחד, מהקולות והצחקוקים שמשתקים ומקפאים אותי במקום, שבגללן אני מחמיץ את החיים שלי, ומוכן לקפוץ למים כדי להגשים את עצמי אפילו בעוד צעד אחד קדימה.
בליל הסדר, אני מסיר את הסטיגמה שהדבקתי על עצמי 'אני כישלון', או תווית שתייגתי את הילד שלי 'אתה ילד רע'. אני נזכר שאני מהות של טוב נצחי, אני קודש קודשים 'חלק אלו-ה ממעל', וכך גם הם ילדיי והסובבים אותי. אני מאמין בעצמי שהנני בן חורין, שיש לי את הכוח והיכולת לשנות את ההתנהגות הלא נכונה על ידי שאבחר מחדש בטוב שכבר קיים בי.
חג פסח הוא זמן של גאולת הנפש מהעבדות, זמן לצאת לחופש מכבלי הדמיון השקרי של פרעה, זה הזמן להשתחרר מהדימוי העצמי השלילי שחוסם אותי מלהתקדם. זמן לנשום, לאהוב ולחבק, בעיקר את עצמי.
חג פסח כשר ושמח.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
















