ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם, שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה, 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם, וכשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו.
'ולא תחללו את שם קדשי' זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים "אשר לא נשא לשווא נפשי", שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו".
וזה על ידי שהאדם חי בהכרה שלמה כמה קדושה יש בכל יהודי ויהודי, כמה קדושה יש לנפש ישראל. וישמח במעלתו, שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף.
כל עבודת היצר הרע היא להשכיח מלב האדם את חשיבותו שזכה להיות גילוי אלוקות, שמלכות ה' מופיעה דרכו. יצר הרע מחליש דעת היהודי שאולי בדורות הקודמים היו קדושים וצדיקים אבל בדור שלנו עם הניסיונות וכו' זה לא אפשרי.
וחובת האדם להאמין בעצמו ובמעלתו, שכפי שה' יתברך נצחי ואין שום שינוי בקדושתו יתברך בשום מצב, כך בוודאי אין שום שינוי בקדושה הנצחית של איש הישראלי.
על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מפרשים חז"ל (גמרא ברכות) שכל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, ולמדים זאת מהמרגלים ומעדת קורח.
והאמרי אמת זיע"א מדייק מכך, כי הרי הלימוד של הגמ' הוא מהמילה 'תוך' שמוזכרת בשניהם. ללמדנו, כי 'בתוך תוכו' של כל איש ישראל יש פנימיות של קדושה, בתוך בני ישראל מונחת קדושה, רק צריכים למצוא ולגלות זאת הקדושה.
אנו נמצאים בתוך ספירת העומר, אשר העומר בא משעורים, השעורים הוא מאכל בהמה. ומובא ש'תנופה' בגימטריה 'ישראל', והכוונה היא שאם רוצים להרים את הנפש הבהמית, קודם צריכים לגלות באיש הישראלי את המעלות הטובות שיש בו ואת נשמתו הטהורה, ועל ידי שמניפים אותו ומגלים לו חשיבותו על ידי זה יכולים להגביה אותו לה' יתברך.
'וספרתם לכם' לשון 'ספיר' - 'אור', כשהאדם ניגש להתעסק בעולם החומר בענייני ה'לכם' עליו לזכור שהוא מאיר באור יקרות, שהוא גילוי של האור אין סוף ברוך הוא בעולם המעשה.
ועל ידי ידיעה זו יהיה לו הכוח להניף ולהרים הגשמיות אליו יתברך, ושלא יהיה חס ושלום להפך, שהגשמיות תפיל אותו למעשה בהמה, רק הוא יקדש ויזכך את החומר ויקריב אותו לנחת ולרצון לפניו יתברך.
ואם האדם רוצה להוציא עצמו מהמעשים שדומים למעשה בהמה, זה באופן שבראשונה יכיר את הקדושה הגדולה המונחת בו, וידע כמה יש ביכולתו להגביה את עצמו עד שמי מרום, ועל ידי ידיעה זו תיכנס בו התשוקה להרים עצמו להתקרב לאביו שבשמים.
ובימים אלו שאנו נמצאים בין יציאת מצרים לשבועות מתקיים בנו הפסוק "אני ה' מקדישכם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה'", בני ישראל הלא היו במ"ט שערי טומאה והקב"ה הוציא אותם ונעשו קדושים וראויים לקבלת התורה, כך בדור ודור יש לבר ישראל היכולת להתקדש ולהתרומם.
וכפי שאז הקב"ה הניף והגביה את עם ישראל מהאשפות עד לדרגה של מתן תורה, כן הוא בכל הדורות בזמן הזה, שמסוגלים הימים לעשות תנופה, לצאת ממצרים ולהתעלות עד למעמד של קבלת התורה ולהוציא מהכוח אל הפועל את הקדושה הנטועה בתוכנו.
אנו נכנסים השבוע להילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ובהילולת רשב"י צריך האדם להרגיש שהוא בן של מלך. וזו השמחה הכי גדולה - מה שאומר רבי שמעון "כל ישראל בני מלכים" (משנה שבת יד, ד) אפילו ששקועים בלכלוך רח"ל, הרי זה כבן מלך שירד לכפר ושכב בתבן, ועכשיו חוזר לאביו, למלכותו ולתפארתו.
"אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון", 'רימון' אותיות 'מירון'. היכולת לראות בעין טובה את הטוב הנסתר בכל יהודי ולרומם אותו זה בכוחו של ר' שמעון שקבע והאמין שכל יהודי הריהו בן אהוב לאביו שבשמים.
רבי שמעון אומר ליהודי תתחזק! אתה בן מלך! 'תתחזק' בגימטריה 'רבי שמעון בר יוחאי'. כי זה כוחו של רשב"י לומר ליהודי 'תתחזק שאתה בן מלך' וזו שמחת היום.

כלי יקר על הפרשה הסבר דברי המדרש שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות
כלי יקר פרשת אמור חלק ב'

מה המשמעות הנחת תפילין?

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך ללמוד אמונה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

סוד ההתחדשות של יצחק

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר לפנות למקובלים?

למה צריך את ארץ ישראל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.



















