ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
נוסיף ונברר על דברינו לפרשת אמור תשס"ד, שם עסקנו בנושא חשוב זה.
פתיחת פרשת המועדות בפרשתנו, מציבה בפנינו מבנה וסגנון האומרים דרשני:
"(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:
(ג) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיקֹוָק בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: פ
(ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ב-ד).
בפסוקי המסגרת (ב,ד) מודגש פעמיים, בכל אחד מהם, עניין המועד (הביטוי מועד מקבל משמעות כפולה, הראשונה = חג, השניה = בזמן הנכון), בפסוק האמצעי (ג) מופיעה לפתע פרשיית השבת.
מה פשר העניין?
רש"י תירץ את הכפילות בדרך הבאה: פסוק אחד עוסק בקידוש החודש והשני בעיבור השנה (את הופעת השבת ביניהם הוא מפרש על דרך הדרש). עיבור השנה נצרך משתי בחינות. הראשונה, כדי להבטיח שחג הפסח, יחול לעולם בתקופת האביב. השנייה, כדי שעם ישראל לא יאלץ לעלות לרגל בתקופת הגשמים. את הצורך הראשון ניתן להגדיר כ"צרכי שמים", כך יישמר הציווי האלהי. את הצורך השני ניתן להגדיר "כצרכי העם", או בלשון אחרת "כבוד האב" ו"כבוד הבן".
קביעת המועד = החג, במועדו = בזמן הנכון, תלויה בעיבור השנה וגם בקידוש החודש.
יש הבדל ביניהם!
עיסוק בקידוש החודש מתיר את אי שמירת שבת. לכן ,מי שראה את המולד איננו מחויב בשמירת שבת והוא רשאי להגיע אל בית הדין גם תוך מעבר על הלכות שבת. לעומת זה, העיסוק בעיבור השנה איננה מתיר חילול שבת.
אם נצעד על פי דרכו של רש"י ואחרי בקשת המחילה, נציע כי הפסוק הראשון עוסק בקידוש החודש, לכן הוא קודם לפסוק על השבת כי הוא דוחה אותו. לעומת זאת, הפסוק השני עוסק בעיבור השנה ולכן השבת קודמת לו שהרי היא איננה נדחית מפניו.
אם נבוא ונשאל: מדוע יש צורך גם בנימוק של "כבוד האב" =הקב"ה, וגם של "כבוד הבן"= עם ישראל?
נענה ונאמר: שהמציאות של עם = מדינה יהודית, משנה סדרי הלכה.
מהלכות קידוש החודש שלימדונו חז"ל, נלמד שכשמדובר בשמירת שבת של מדינה – של כלל הציבור, משתמשים בכללי הלכה שונים. קצרה כאן היריעה מלהכיל את הדיון בפרטי עיקרון זה. נפנה את קוראינו החביבים, לדבריו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, בספרו החשוב "עמוד הימיני" (סימן יז), שם הוא דן בשאלת המפתח של עבודת המשטרה בחג ובמועד במדינת ישראל. כאשר מדובר בשאלות פרטיות, הפתרון המקובל מדורי דורות הוא "גוי של שבת" (היתר זה איננו גורף ויש תנאים מגבילים בשימוש בו). לכל אחד ברור כי אי אפשר לנהל מדינה תוך הסתמכות על פתרון מסוג זה. הפתרון חייב להיות מערכתי. מו"ר קורא בדבריו דווקא לציבור שומר המצוות, להתגייס לעבודת הקודש של שירות במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים, אף על פי שברור כי במהלך עבודתם יקראו לעשות גם תורנויות בשבתות וחגים. מה שברור הוא, שהם יצטרכו לפעול גם במקום, שלכאורה, פיקוח הנפש הוא עקיף, כמו בעבירות רכוש. הרב ישראלי קורא להרחיב את ההיתר גם לחזרה הביתה, לאחר ביצוע המשימה/תורנות.
דווקא במועדים שאחרי יום העצמאות, בשבוע בו חל ל"ג בעומר, המועד בו הפסיקו תלמידי רשב"י – לוחמי בר כוכבא למות, היום בו אנו גם מציינים את גבורתם בניסיון לחדש את עצמאות ישראל, ולפני יום ירושלים - המועד בו אנו מציינים את היציאה למרחבי ארץ ישראל וההשתחררות מ"גבולות אושוויץ", נודה לקב"ה על פדות נפשנו, ונעשה כל מאמץ לשמור היטב על המתנה האדירה שקיבלנו – מדינה יהודית עצמאית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













