ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
במבט ראשון, אמירה זו תמוהה היא מאוד, וכי בגלל שאיתרע מזלו של אותו אדם, והוא נוכח בשעת מעשה הסוטה, עליו לנדור על עצמו נזירות?
כדי להשיב על העניין, נתבונן בסיפור מיוחד של חז"ל (תענית כא. – תרגום חופשי). אילפא ורבי יוחנן היו עוסקים בתורה. בשלב מסויים, הם היו דחוקים מאוד מבחינה ממונית, והחליטו ללכת ולעשות עסקים. בדרך, הם התיישבו לאכול בצד כותל רעוע.
באו לשם שני מלאכי השרת, ושמע רבי יוחנן שאמר אחד אחד המלאכים לחבירו – נפיל עליהם את הכותל, ונהרגם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. ענה המלאך השני – תעזוב אותם, כי אחד מהם עתיד לגדול.
שאל רבי יוחנן את אילפא, האם שמע דיבורים. כשענה לו אילפא שלא שמע, הבין רבי יוחנן שהוא האיש שעתיד לגדול. חזר רבי יוחנן לעולמה של תורה, ואילפא המשיך בעולם המסחר. לבסוף, זכה רבי יוחנן והתמנה לראש הישיבה.
לכאורה, סיפור זה תמוה, כיצד הבין רבי יוחנן שהוא האיש שאמור לגדול? ועוד – וכי זו הסיבה לשוב לעולמה של תורה?
אלא, שסיפור זה מלמדנו נקודה חשובה ויסודית. מלאך זה לא תרנגול עם כנפיים לבנות. מלאך משמעותו המהות הרוחנית של הדבר. שני המלאכים הם למעשה שתי הנשמות של רבי יוחנן ואילפא.
בתחילה, אומרות הנשמות, שעל רבי יוחנן ואילפא להיפרד מהעולם, כי הם למעשה כבר נפרדו מהעולם. הם ביכרו את החיים הזמניים, הכלים ונגמרים, על פני חיי הנצח הרוחניים.
אולם, רבי יוחנן שומע את הדברים. הוא גם שומע שאחד מהם עתיד להמשיך בחיי הנצח שלו, ועליו להמשיך וללמוד תורה. מכך שהוא זה ששומע את הדברים, הוא מבין שנשמתו היא שמתגלה אליו, ומלמדת אותו מה עליו לעשות בהמשך חייו. לאילפא, לעומתו, לא מתגלים הדברים, כי הוא באמת לא צריך כרגע להמשיך בתורה, אלא שכרגע מתאים לו להמשיך את חייו בעולם המסחר.
נמצאנו למדים מגמרא זו, שהאדם זוכה במהלך חייו שמאורעות חייו יתגלו לפניו. ובמילים אחרות, כל אדם רואה את העולם לפי המשקפיים שמתאימים לעולמו הפנימי. אמור לי מה אתה רואה, ואומר לך מי אתה.
וזו הסיבה, שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין. יתכן ואנשים רבים נכחו באזור של מעמד הסוטה, אך מי שראה את הסוטה בקלקולה, כנראה שהוא אדם שמבטו על העולם רואה קלקולים של סוטות. ואם זה מבטו על העולם, הרי שגם עולמו הפנימי נגוע בבעיה זו, וממילא עליו לאזן עצמו ולפנות בכל הכוח לכיוון אחר, ולהזיר עצמו מהיין.
כך ינהג כהנחיית הרמב"ם, שעל האדם ללכת בדרך האמצע. ולעיתים, כשאדם נוטה לצד אחד, הרי שכדי להגיע לדרך האמצע, עליו ללכת לתקופה מסויימת לצד השני. מי שהראש שלו מלא, לא עלינו, בענייני סוטות ועריות, עליו ללכת לצד השני ולהתנזר, וסופו להגיע לדרך האמצע.
ובימינו, יש לצערנו הרבה מקומות שרואים סוטות בקלקולם, ועלינו להזהר ולשמור על מחשבותינו ועינינו נקיים!
קשה עליי פרידתכם
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עניינו של ט"ו בשבט?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
