ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
השפת אמת זיע"א שואל, הלא בכתף הוא ענין של קבלת עול, ואיך שייך קבלת עול לשירה? ומתרץ, שהתוצאה מקבלת עול היא שירה. היינו, כי מי שמקבל עליו עול תורה מתמלא אחר כך בשמחה על ידי עבודת ה' יתברך ובא לידי שירה.
וזה הפך מהדעה הרווחת שקבלת עול גורמת למיעוט שמחה, וששמחה מגיעה מחוסר הטלת אחריות. אלא התורה מלמדת אותנו שאדרבה על ידי קבלת עול באים לידי שירה, כי מטרת תכלית האדם היא קבלת עול מלכות שמיים, ושלמות היהודי היא כשיש עליו עול של תורה ומצוות, ושלמות זו מביאה אותו לידי שירה ושמחה.
כל מה שהאדם מקבל עליו העול יותר, הרי הוא בא להרגיש יותר מתיקות בדרך התורה, כי להרגיש את העריבות שיש בתורה הוא דייקא על ידי הקבלת משא. רמז לכך 'עמלות' בגמטריה 'מתוק' כי את המתיקות והעריבות שיש בתורה ניתן להרגיש רק כשיש ריכוז וחידוד כל החושים לצלול לעומקה של תורה.
אנו יוצאים מחג מתן תורה, אשר קראנו בו את מגילת רות, ומסופר שערפה הפנתה עורף לנעמי ואילו רות התאמצה והלכה אחריה במסירות נפש, ומובא שכך אצל האדם שבוער אצלו הרצון למצוא את הנעימות בתורה עליו להתאמץ בלימוד התורה.
ואף בזמנים חשוכים שלא מרגיש את הנעימות בתורה הוא מוסר את נפשו ולא מפנה עורף לתורה אלא דבק בה כפי שרות אמרה לנעמי "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי, ואלוקיך אלוקי, באשר תמותי אמות".
כך האדם צריך למסור את נפשו שיהיה לו קשר לתורה כל יום ויום לפי יכולתו, הן רב הן מעט, ובוודאי יזכה לגלות את הנעימות שיש בתורה הקדושה.
מובא במדרש 'תנא דבי אליהו': "כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה", ובדברים אלו יש חיזוק גדול מאוד לאדם שידע שיש ברשותו זכות עצומה כי הלימוד שלו היא תורת ה' ממש. וזוהי שמחת האדם מלימוד התורה, שמרגיש היקרות והחביבות של התורה עד שהתורה נבלעת באיבריו וניכרת השמחה על פניו.
ונעתיק את לשון הזהב המפורסם של האור החיים הקדוש זיע"א: "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
ועוד כותב השפת אמת: "וזה לשון המדרש 'בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו', והוא מאמר המשנה 'המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות'. ואמרו 'מעבירין', משמע, אפילו בהיותו שרוי בגלות נפשו שרחוקה מאביה שבשמיים, אף אל פי כן אין לך אדם שאין לו שעה, שמתעורר לו קצת גאולה בנפש, שיוכל לקבל עליו עול מלכות שמיים.
וכמו כן, מי שמקבל עליו עול מלכות תורה כראוי מסייע לו לגאול נפשו, הגם, מי שצריך לעבוד לפרנסתו, מכל מקום נתן לנו ה' יתברך מצות השבת, הוא יום מנוחה, וכמובא 'שבת יעשה כולו תורה'. וכל סוחר צריך להיות מקבל עול תורה ביום השבת, ובכוח זה מעבירין ממנו עול דרך ארץ בימי החול". עד כאן דבריו הקדושים.
בספר הלקח והלבוב מובא: "והנה בשבת מתקיים 'בכתף ישאו', כי נושאים העול תורה בשבת, והתוצאה מזה היא 'ישאו' לשון 'שירה', ומזה בא ענין השירה המיוחדת בשבת קודש.
ובפרט בעת סעודה שלישית 'רעוא דרעוין', שהוא נקודת השבת, לאחר יום של נשיאת עול, הרי באים אז לדרגה מיוחדת של שירה וזמרה, והוא זמן של התעוררות לשירה להקב"ה, על ידי השירה יש התרוממות הנפש, כי הפה הוא קולמוס הנשמה.
ושבת היא 'יומא דנשמתין', והנשמה גורמת לאדם להביע רגשי התעוררות וגעגועים בשירה לה', ושלמות השבת היא בסעודה שלישית בזמן שמחת הנפש".
דורשת הגמרא "מדוע נקרא שמה רות, אמר רבי יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות". ויהודי הרוצה להתקרב לבוראו ולגאול נפשו, ילך בדרכי נעים זמירות ישראל וירבה בשירות ותשבחות ברכות והודאות למלך קל חי וקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
