ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
הביאורים מצטיינים ברוחב דעת המאפשר להבין את הרקע לדבריו של מרן הרב ואת משמעותם המדויקת. רוחב דעת בתחומי מחשבת האמונה, הקבלה, הפילוסופיה היהודית והעולמית, היסטוריה, פסיכולוגיה, ספרות ואומנות.
היחס בין המדע והמוסר והתיקון שבתשובה
פעמים רבות המבוא לסעיף מרחיב את הדעת וממקד את הלומד בסוגיה שהרב קוק מתכוון לבאר. לדוגמה, פתיחת הביאור ל'אורות התשובה' טו, א: "הרב קוק דן בשתי סוגיות, המתלכדות לאחת. הראשונה היא היחס הראוי בין המדע והמוסר בעידן החדש... המדע שהתפתח במהירות בעידן המודרני העצים מאוד את כוחותיו של האדם, אך רמת המוסר של האדם לא התעצמה במקביל. בזכות ההתקדמות המדעית מדינות התחמשו בנשק קטלני והרסני ביותר... ההישגים בתחום הכימיה והביולוגיה שירתו רעיונות מפלצתיים של מנהיגים טוטליטריים אכזריים, כך שבשתי מלחמות העולם מתו למעלה משמונים מיליון בני אדם ועוד מיליונים רבים נפצעו, חלו ונעשו נכים לשארית חייהם... הסוגיה השנייה: מושג התשובה ועידון הרצון, הנצרך דווקא בדור זה.
"התשובה מאפשרת לצרף את כל ההתקדמות המדעית אל התורה והקודש, את כל התפתחות העוצמה האנושית אל הטוב והישר. היו הוגים בעידן החדש שקראו לשוב לבערות, לחיים בחיק הטבע בתמימות ופשטות, ללא כל הרציונליות שיש בקִדמה. זהו רעיון שאולי נראה פסטורלי ונעים, אך הוא לא נכון, ולו מהסיבה המעשית: בעולם העתיק היו מחסור, מחלות וסבל שאין בעולם החדש, בזכות ההתפתחות המדעית, כך שלא ניתן לוותר עליה. אך יחד עם זאת, יש להכיר בפגמים שקיימים בה - אם היא אינה מחוברת למערכת ערכים נשגבה יותר. משום כך דווקא התשובה היא הפתרון".
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
655 - דין דימום שנגרם מהנחת התקן תוך־רחמי
656 - ביאור חדש לכתבי הרב קוק זצ"ל
657 - פרו ורבו וירושת הארץ
טען עוד
התשובה בישראל ובעולם
פתיחת הביאור לאורות התשובה יב, א: "כל אנשי הרוח בעולם, בכל התרבויות, התפיסות והדתות השונות, יודעים שהתשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפלויות הנמצאות בעולם. כפי שהרב קוק מתאר... מה שמתחדש במסורת ישראל הוא דרך התיקון... בבודהיזם, בנצרות ובאסלאם, כאשר אדם נכשל בחטא וחפץ לשוב בתשובה, עליו להתנזר מן החיים, לעזוב את ענייני העולם כדי שלא ייפול בחטאו מחדש. בניגוד לכך אומר כאן הרב קוק שעם זה שבתשובה אדם מתעלה משפלותו, הוא איננו נעשה זר אל העולם, כי אין זהות בין שפלות החטאים לבין העולם, דווקא את השפלות האדם עוזב, ולא את העולם.
"בדתות השונות העיקרון המרכזי בתשובה הוא שהעולם מצד עצמו שפל, ועל כן כל מי שחי בעולם שרוי בעל כורחו בזוהמת השפלות, ועל מנת להתקדש עליו לפרוש מן העולם ככל האפשר... במסורת ישראל לעומת זאת... לא זו בלבד שבכדי לשוב בתשובה אדם לא צריך להתנזר מן העולם, אלא אדרבא: הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים".
מקור החטא והתיקון בשאיפה לאין סוף
אין תיקון בהתנזרות מהעולם כי "מה שמביא את האדם לחטוא אינו העולם מצד עצמו, אלא הנטייה לחטא שיש בנפש. אמנם ישנה השפעה לחברה, לפיתויים שבאים מהעולם... אך עובדה היא שלא כולם חוטאים. משום שבעיקרו של דבר לאדם יש יכולת לשלוט על כוחותיו והוא אחראי על עצמו... לכן בתשובה אותן הנטיות של החטא מזדככות בו. הוא אינו חונק את הנטיות לחטא, אלא מגלה אותן באופן נכון".
בהמשך מבואר שיסוד החטא מהרצון העז לפרוץ כל גבול אל האין־סוף, אולם כשהוא נפרץ בחטא החיים נחסמים ונטמאים והגבולות הולכים וסוגרים על האדם עד המוות. התשובה מאפשרת להתעלות בלא גבול, אולם תחת הדרכת התורה ומצוותיה, שאינה "חוסמת את האדם ומגבילה אותו אלא מגנה עליו. זהו משמעם של איסורי התורה השונים - הם מגנים על הנשגב והעוצמתי שבאדם, על היופי שבו... כמו אֵם שאוסרת על בנה להתפרץ לכביש מתוך דאגה לשלומו".
התשובה תוך איזון בין ניחומים ותיקון
מפתיחת הביאור לאורות התשובה יב, י: "הדין נותן שאדם שחטא ייענש, ולא תינתן לו אפשרות לתקן את מעשיו. לכן חידוש החיים שיש בתשובה, עד שאפילו רשע גמור יכול וצריך לשנות את מעשיו ורצונו ולהיות צדיק, זהו חסד עצום שניתן מאת ה'... לשם כך על החוטא להשתמש בתנחומים, להכיר בכך שיש בו עוד נקודות טובות וצדדים חיוביים... אולם חסד התשובה עלול להתעוות, כפי שנעשה בתרבות הנוצרית, ולגרום לעיוות המוסר כולו. התנחומים עלולים להפוך למכשול... כל אימת שיחטא האדם, ירגיע את מצפונו בנחמות שיש רשעים ממנו, או בהסברים ותירוצים שונים, ולא יתקן את מצבו בפועל. לכן יש להשתמש בתנחומים בחכמה: מצד אחד להכיר בחשיבותם - שהם מצילים מבאר השחת של ייאוש ואבדון, ומצד שני להכיר גם בתקלה העלולה לצאת מהם - שמא נעימות הנחמה תרגיע את האדם ותביא אותו לפאסיביות גמורה, כך שלא יתקן את המעוות".
הוותרנות יסודה בתפיסה אלילית
שם ממשיך הרב זאב לבאר את דברי מרן הרב קוק, שיסודה של הוותרנות בתשובה נובע מפגם האלילות שבאמונה: "הוותרנות שבעבודה זרה נובעת מתפיסת האלוהות שבה. מצד עומק נשמתו אדם רוצה את הא-ל האחד, הנשגב ומופשט מכל הגדרה אנושית, אך זה קשה ורחוק מדי לאדם. בינתיים הוא רואה את השמש והירח, את כוחות הטבע המופלאים, ומתנחם בזה; אם לא יזכה בתפיסת האלוהות העליונה, לפחות יוכל להתפעל מגרמי השמיים, הרוח או הים. הוויתור הרוחני בשאיפה הנשגבה, הכוללת ביותר, מוביל לוויתור מוסרי ביחסו של אדם לזולת ולכלל ההוויה".
כך נוצרה בדת הנוצרית התפיסה "המוותרת על הדין המדויק ומסתפקת ברצון ובכוונה הכללית הטובה... שיטה זו גוררת אחריה כל רצח וכל זימה... כל רוצח יטען להגנתו שהייתה לו סיבה טובה לרצוח... או שסבל מקשיים ובעיות נפשיות... כך נעשו בפועל בשם הנצרות עוולות נוראות. העולם מבוסס על דיוק ודין, "וכפי שרופא מנתח לא יכול לזלזל במספר הסנטימטרים המדויק שעליו לחתוך בגוף המנותח, כך גם בתהליך התשובה. אם התנחומים לא משמשים תשתית לתיקון מעשי מדויק, אין להם ערך... לאורך הדורות היהודים הואשמו בדקדקנות עודפת בפרטים הלכתיים... אולם המציאות הוכיחה שרק זה מה שהצליח להחזיק מערכת מוסרית שתתקיים בפועל לאורך דורות".
הנסתר והנגלה, הדת והמדע
פתיחה לאורות התחיה, נט: "במחשבה פשטנית הנסתר הוא היסוד הראשי שעליו בנויה הדת, והגלוי הוא היסוד הראשי שעליו בנוי המדע. נדמה שישנו ניגוד מובנה בין הנסתר לנגלה... נדמה שהאדם מוכרח לבחור רק באחד משני היסודות, הנסתר או הנגלה, אבל בפרק זה אולי יותר מאשר במקומות אחרים, הרב מבאר שהניגוד ביניהם הוא לא מוחלט, וישנו גם צד של השלמה.
"הבעיה המהותית שקיימת בחשיבה הרציונלית של המדע... הפילוסופיה... היא ביחס לדברים שקשה לתאר במילים אבל הם כן ממלאים את חדרי הנפש והנשמה... ההכרה מתארת רק את מה שנוכח בתבנית מוגדרת, אך לא את המקורות והמניעים, השאיפות והיצרים... כל אדם חש שמעבר לידיעתו וליכולתו יש דברים נעלים ונסתרים מבינתו... כך ביחס למה שסובב אותו... אפילו את עצמו הוא אינו מכיר עד הסוף... במידה רבה מקורות הדת והאמונה נמצאים מעבר לסף ההכרה. הם אינם גלויים ורציונליים, אלא נסתרים. בדומה לכח היצר או כח הרצון, השאיפה והתנועה...
"אם הזמן החדש עומד בסימן הרציונליזם, הרי שבדברים האלה הרב מסמן את העידן הבא שעומד בסימן ההבנה האנושית את הנסתר, המצריכה דרך מיוחדת של ידיעה, השונה מדרכה של הרציונליות הפשטנית, התובעת בלעדיות על הכל... כדברי הרב: 'הנסתר ינצח את העולם בחופשיותו אשר לא תדע גבול של מועקה'".
ממשיך הרב זאב ומבאר את עבודתו הגדולה של הפילוסוף קאנט, שביקר את ההכרה הרציונלית, שאינה יכולה להכיר את המציאות כפי שהיא לעצמה אלא רק את הופעותיה. "אך יחד עם זאת גם בתפיסתו של קאנט יש טעות גדולה, מפני שהיא לא שללה רק את יכולת ההכרה, אלא גם את מקורותיה", את הצד הנסתר שמרמז על הדבר עצמו. "ברוב גאוותו על ההישג האינטלקטואלי שהשיג, קאנט לא ביקר את עצמו, ושלל גם את האפשרות של ההתגלות האלוהית". ועל כן ישנה סתירה עמוקה בעמדתו, אם אין אפשרות לדעת על הדבר עצמו מניין שהוא קיים?
כאן, אגב, אפשר לפגוש את אחד היתרונות של ביאורי הרב זאב, שמבאר את התפיסות הפילוסופיות הנצרכות להבנת דברי מרן הרב זצ"ל. פיכטה ניסה לפתור את הבעיה על ידי הגדרת "הדבר עצמו" כמושג הגבול, אבל לא ביאר מהו הדבר שמעבר לגבול. שופנהאור ניסה להגדיר את "הדבר עצמו" כרצון, אולם הרב קוק ביקר את דבריו, כי גם מושג הרצון הוא אנושי. "במקומו הרב מדבר על 'רצון הרצונות' ו'חי החיים'".
מתוך כך מבאר מרן הרב את הצורך לשלב בין הסוד הנסתר ובין מה שנתפס בשכל, בין ההתגלות האלוקית והביקורת השכלית, שמשילוב השפעותיהם נבנה היסוד האיתן להופעת האור האלוקי.
יהי רצון שעל ידי הוצאת הספרים היקרים הללו יתקיימו בנו דברי הנביא: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט).
לשאלות הלכתיות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מכינים תה בשבת?
עבודת ה' לחופש
אוצרות בלב הים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
