ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליס סאלם בת גרסיה ז"ל
משום כך פירש ה"אבן עזרא" שהאיסור שנאמר בפרשתנו להקים מצבה כוונתו למצבה שנעשית לעבודה זרה, אבל מצבה הנעשית לשם שמים אין בה איסור.
אך רש"י פירש שהאיסור הוא על מצבה, אפילו זו המיועדת להקריב עליה לשמים. ומשם כך כתב: "ואע"פ שהיתה אהובה בימי האבות עכשיו שנאה". רש"י גם מאריך מה היא מצבה ומה הוא מזבח, ומדוע המציבה שהיתה אהובה בימי האבות נעשתה שנואה. מצבה היא אבן אחת שמקריבים עליה, והכנענים עשאוה חוק לעבודה זרה ומשם כך נעשתה שנואה בעיני המקום, והתורה ציותה עלינו להקריב דוקא במזבח אבנים או מזבח אדמה.
הרמב"ן מקשה על דברי רש"י שהרי הכנענים השתמשו גם במזבחות, כמו שנאמר בפרשת ראה (יב, ג): "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם"! ולכן אמר שלפי דברי רש"י צריך לומר שעל כל פנים הם השתמשו במצבות יותר מאשר במזבח. אפשרות אחרת שהרמב"ן מעלה היא שהמצבה היא אבן אחת העשויה לנסך עליה יין וליצוק עליה שמן, והמזבח עשוי מאבנים הרבה ומיועד להעלות עליו עולות ושלמים, ובשניהם השתמשו הכנענים אלא שהתורה לא רצתה לאסור את המזבח כיון שהוא צורך הקרבנות שהתורה ציותה עליהם.
הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה אגרת תשמו) מבאר מדוע נשנאה המצבה על פי דברי הרמב"ם שהגדיר את המצבה כבנין שמתקבצים לעבודה סביבו. דרך זו בעבודת ה' היתה אהובה בימי האבות, כאשר עדיין לא היה הבדל בין עם לעם, ואברהם אבינו קרא לכל באי עולם להפנות את לבבם לשם ד'. זו היתה דרכו של אברהם אבינו להרגיל את כל באי עולם לדעת שיש אדון לבירה. "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". הדבר מתאים לאופייה של המצבה שהכל מתקבצים סביבה לעבודה, ללא הבדלה.
לעומת זאת בזמן הבנים, כאשר כבר קיים עם מיוחד, עם סגולה, שקיבל תורה ומצוות עם הדרכה אלוקית מפורטת כיצד יש לעבוד את רבש"ע, אז עבודת ה' מתבצעת דוקא "בבית". לבית יש מחיצות, ואל הבית נכנסים רק הראויים ליכנס, ומדריגת העבודה הנעשית על ידם היא גבוהה הרבה יותר.
את הדברים האלה חזה יעקב אבינו, ואמר "והאבן הזו אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים", כלומר לא מצבה שכולם מתקבצים לעבודה סביבה, אלא בית מוקף מחיצות המיוחד לעבודתם של הראויים לכך. על כך אמרו חז"ל (פסחים פח): "מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב? לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית". ההר הוא מקום גבוה ומתנשא שאפשר לבא אליו מכל עבריו, וכך היתה דרכו של אברהם שקרא בשם ה' לכל באי עולם. לשדה כבר יש גבולים, היא מסויימת במצריה. והבית הוא מוקף מחיצות ורק הראוי לבוא יוכל להיכנס אליו.
אפשר גם לומר שזה ההבדל בין מצבה למזבח. המצבה היא אבן אחת, והיא מקבילה לקריאה הכוללנית שתכליתה לידע שיש אדון לבירה. המזבח מורכב מאבנים הרבה, והוא מתאים לעם שקיבל הדרכה אלוקית מפורטת וכל פרטי חייו מוארים באור אלוקי על ידי תורה ומצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
