ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
הגאונים הסבירו את הסוגיא בדרך שונה ממה שמצינו בפירוש רש"י. ואלו דבריהם: "חד דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו פי' שתחונן דעתו עליו כדי שתסור האימה מלבו כי בעת שעובר לפני התיבה מתבהל מפני הצבור וכשמתחיל להתפלל ולכוין לבו להתחנן סרה אותה האימה מלבו דכתיב "ואתחנן ואתנפל". וחד אמר כדי שתחולל דעתו עליו בשיעור שתסור האימה מלבו ויכוין לבו לחלות פני צורו שימחול על מה שפשע ומרד; שזה יותר שיעור מן המתכוין לקבל פרס. כי ענין ואתחנן כגון לקבל פרס הוא שהיה משה רבינו מתחנן אבל ענין ויחל הוא בקשת מחילה וצריך דברי תחינה בבכיה". (תשובות הגאונים - מוסאפיה סימן קיא).
לפי הגאונים אין מדובר כאן בתפילה אחרי תפילה שנאמרות ברציפות אלא בשני סוגים של תפילה. האחת היא בקשה מהקב"ה לפנים משורת הדין (כשיטת רש"י) והתפילה מהסוג השני היא בקשת מחילה על חטא וקלקול. לכן יש הבדל בין הנוסח של תחילת פרשת ואתחנן לבין הנוסח של פרשת כי תשא. בקשת הסליחה והאפשרות של תיקון דורשת תפילה מאומצת יותר. חילוק זה יכול להשפיע על האווירה הנדרשת בבית הכנסת. הכנסת חשבון נפש כהקדמה לתפילה והמסקנה שיש צורך בתיקון, יכולה לשמש מנוף ליתר רצינות בתפילה. תפילה שמשמעותה בקשת "טובה" יכולה להתנהל, אומנם מתוך הכנה רצינית, אבל גם תוך שימוש בשירה ומתוך שמחה.
האם יש גם מקום להקדים שיעור ועיסוק רציני בלימוד כהכנה לתפילה? יתכן וגם לזה יש תשובה בסוגיא שם (ברכות דף ל ע"ב). כמה שורות קודם מופיע: "רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא, לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי (למרות שהיו בעיר טבריה שלש עשרה בתי כנסת הם התפללו בבית המדרש שלהם)". גדולי התורה של טבריה מלמדים אותנו על הקשר החשוב בין לימוד תורה לבין תפילה. רבי אמי ורבי אסי היו מקפידים להתפלל דווקא במקום בו למדו בקביעות ועסקו בתורה לאורך היום. הנפקא מינא לימינו היא, שגם מי שאיננו עוסק בדברי תורה כל היום, כמו גדולי החכמים רבי אמי ורבי אסי, ראוי שבית תפילתו יהיה גם מקום לימודו. על כתפי הרבנים מוטלת החובה – הזכות, לאפשר לימוד מעמיק לצאן מרעיתם כהקדמה לתפילה. גם זו דרך לקשר בין שתי הדרכים של עבודת השם, לימוד התורה והתפילה, שמן הראוי שיהיו מאוגדים יחד. כך יעלה היהודי מעלה ויזכה לחיבור משמעותי יותר עם אביו שבשמים.
נסיים במאמר חז"ל נוסף העוסק בסוגיא זו של הקדמה לתפילה, בו מצאנו הבדל משמעותי בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.
במסכת ברכות (שני דפים קדימה) מצינו עוד: "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת (לפני התפילה). מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: אמר קרא "אשרי יושבי ביתך". ואמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (דף לב ע"ב). מקשה הגמרא: "וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה (שלש תפילות ביום ושעה קודם ושעה אחר כל תפילה), תורתן היאך משתמרת, ומלאכתן היאך נעשית?" ומתרצת: "אלא מתוך שחסידים הם - תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת". לעומת זאת בתלמוד הירושלמי התירוץ הוא הרבה יותר משמעותי: "אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנת במלאכתן" (ברכות פ"ה ה"א). אין צורך להכביר במילים כדי להסביר מדוע תירוצו של התלמוד הירושלמי הרבה יותר חזק ומהפכני. מי שינהג רצינות בתפילתו, תורתו לא רק תשתמר אלא תתברך וממילא תתעלה ותתרומם. זה כוחה של תורה ולימודה בארץ ישראל שהתורה לא רק משתמרת אלא גם מתברכת.
דווקא עתה, ערב שנת השמיטה, נקרא לרבבות בית ישראל לקבוע מקום לתורתם ותפילתם ולעסוק גם בלימוד הלכות שנת השבע. תוכנית "מורנו" – הלכות שמיטה, מבית "ארץ חמדה", מוצעת בימים אלה לציבור הרחב, ללימוד מהנה ומעמיק.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני קדימה בברכות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
