ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
א. בגדר קנין אודיתא נחלקו הראשונים והאחרונים, יש אומרים שהזכיה בממון פועלת ע"י הודאה, כיון שהודאת בעל דין כמאה עדים, וי"א שהזכיה בממון נעשית מדין קנין, היינו שאם הנותן התכון להקנות ע"י הודאתו הר"ז מועיל כדין קניין וקניין זה נקרא "קניין אודיתא", וכל שמודה בעל הממון שמכר את הדבר הממון שייך לזה שהודה לו, וצריך לומר לשון הודאה כגון "נתתי" ולא "אני נותן כעת" וכד' (עי' בגמ' שם, ברשב"ם, תוס', רא"ש, ומש"כ קצוה"ח קצ"ד, ג' וסי' מ' סק"א, ונתיבות סי' ס' סקי"ז ופת"ש ר"ג סק"ג). ממילא יוצא שלדעת הסוברים שקנין אודיתא מועיל כדין קנין ממש ואינו רק נאמנות בעלמא, ניתן למכור לגוי את הכלי בקנין אודיתא, וכפי שיבואר לקמן.
ב. ונחלקו הפוסקים האם צריך לעשות קניין אודיתא בפני עדים, לדעת קצוה"ח (סי' מ' סק"א) צריך עדים ושיאמר בפניהם "אתם עדי" כדרך הודאה גמורה ולכא' כך עולה מפשט דברי הגמ' לעיל. אולם לדעת הנתיבות (שם) אין צורך בעדים, כיון "דלא איברו סהדי אלא לשיקרא". ולכתחילה יש לחוש לדעת קצוה"ח ולהקנות לגוי בפני עדים, אך ניתן להקל כנתיבות בשעת הצורך (כמבואר בסוף אות ג.).
ג. האם "אודיתא" מועילה בגוי: לדעת הקצות (קצ"ד סק"ג) הדבר מועיל בגוי אפ' למכירת חמץ, ואילו המקור חיים (סי' תמ"ח סק"ה) סובר שלא מועיל אודיתא במכירת חמץ משום שלעניין הפקעת איסור לא מהני הודאה בשקר, לשיטתו אודיתא הינה הודאת בעל דין, והיא מועילה בגוי רק בממונות. וכן נראה מדברי המ"ב (תמ"ח סקי"ז) שהאריך לגבי שאר קניינים ולא הזכיר קניין אודיתא. יש לציין שדעת האמרי בינה (הלואה טז) שקניין אודיתא אינו מועיל בגוי כלל. אולם נלע"ד כשיש צורך גדול יש להקל לעשות את הפתרון הנ"ל בקנין אודיתא, כיון שדין טבילת כלים קל יותר מפסח החמור שיש בו כרת, וכל שכן בכלי זכוכית שלרוב הדעות הוי דרבנן.
ד. האם העצה לתת לגוי את הכלי ולשאול ממנו מועילה תמיד: השו"ע (שכ"ג, ז') כתב עיצה זו רק לגבי שבת, ובס' טהרת ישראל (ל"ה) כתב שעצה זו אינה אלא כשצריך לכלי ואין לו כלי אחר, וכתב על כך המ"ב (ס"ק ל"ה) בשם הט"ז שלאחר שבת צריך להטביל את הכלי כיון שלבסוף יהיה נשקע תחת ידו והוי כשלו, אלא שיטביל בלא ברכה. וכך הכרעת כה"ח (שכ"ג, נ'). ודלא כפר"ח (סק"מ) שיש להטביל אח"כ בברכה. ורק נציין שאף שיש איסור לעשות קניין בשבת, מכל מקום לצורך שבת יש להתיר, ואכמ"ל (עיין או"ח סי' ש"ו מג"א ש"ו סקט"ו, ומ"ב סקל"ג).
ה. האם צריך לתת לגוי שהוא מכיר: לדעת הדרכ"ת (יו"ד ק"כ, ק"ח) וכה"ח (או"ח שכ"ג, מ') גוי האמור לעניין הפטור מטבילת כלים, היינו כל גוי לאפוקי מעבדו שפחתו או משרתי הבית, כיון שבהם הדבר נראה כהערמה בעלמא. ולדעת הכת"ס (או"ח נ"א) צריך שיהיה הגוי מכירו כדי שלא יעבור על "לא תחונם", כיון שלתת מתנת חינם לגוי שאינו מכיר ולא חייב לו כלום ואין לו שום תועלת בכך הדבר אסור. יש להעיר שהראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מתיר להשתמש בעצה זו לכלים גדולים מאד שלא ניתן להטביל או לכלי חשמל שיש חשש שיהרסו וכד', ושמעתי שלא הצריך לעשות זאת בפניו אלא להקנות לגוי מסויים במתנה שמכירים אותו (לדוג' הגוי ששומר בשבת בכניסה לבי"ח שערי צדק) ויאמר שהכלי נתון במתנה גמורה לשומר הערבי שנמצא בשבת בבית החולים שערי צדק, והמתנה היא על מנת שישאיל לו בחזרה, ובאופן זה לא התחייבו הכלים בטבילה שכן הם של הגוי.
העולה למעשה:
אף שלא ניתן לזכות לגוי שלא בפניו, כיון שזכיה מטעם שליחות וקי"ל שאין שליחות לגוי, מכל מקום ניתן להקנות לגוי בקנין "אודיתא", בתנאים הבאים:
א). יש לומר "מכרתי כלי זה לגוי פלוני באופן המועיל" בפני עדים (אם יש אפשרות), ביום חול ניתן לכתוב כן בשטר. לאחר מכן יש לשאול מן הגוי את הכלי. בדרך זו אין צריך להביא לגוי את הכלי בפועל.
ב). יש להשתמש בפיתרון זה רק בשעת צורך, כגון אדם ששכח ולא הטביל את הכלי (הנצרך לשבת) בערב שבת, ואפילו אם מדובר ביום חול (בשעת הצורך) וכנידון השאלה.
ג). כשיהיה פנאי בהמשך - יש להטביל את הכלי בלי ברכה.
הבטים הלכתיים בתעשיית החלב אמירה לנכרי בעבודות הרפת בשבת
ועדת מהדרין תנובה - כינוס ארצי המוקדש להיבטים הלכתיים בתעשיית החלב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
