ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"איש איש כי תשטה אשתו. שנו רבותינו אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהם רוח שטות שכן כתיב: כי תשטה אשתו (דורש מלשון שטות – עי' סוטה ג ע"א). הרי למדנו לאשה, לאיש מנין? שנאמר (משלי ו) נואף אשה חסר לב" (תנחומא נשא ה).
שונה הוא יצר העריות מכל שאר העבירות. יצר זה, הרי הוא יצר חימום ותאוה חיצוניים הבאים ו"תופסים" את האדם פתאום. רגע אחד לא יחוש כל תאוה מינית, ופתאום עלול הוא "להדלק" במפגש עם גירוי מיני. כל כך חזק יכול גירוי זה להיות, עד שעלול האדם להשליך כבוד או מעלה, בשביל תאוה חולפת ורגעית, ובחטא אחד לאבד טובה הרבה.
אם נתבונן לדוגמא בתאוות האכילה: בכל רגע נתון שיתן האדם מאכל על בלוטות הטעם, ירגיש הוא את ערבות המאכל. וכן בתאוות הממון: בכל רגע יכולה תאוה זו להיות באדם, וכאשר ישיג מנה ירצה מאתיים (עי' קהלת רבה א, א, אות יג). אך בתאות המין, שונה הדבר, אחר שגמר חפצו "זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן" (ויקרא רבה יד, ה). כאשר יסור מן האדם רוח התאוה, יהא לו הקירוב המיני לזרא, ויתהה וישתומם האדם על השטות שהיתה בו.
מצד האמת, לא היה אדם נמשך למין השני. כל כך לא טבעי הוא הקשר המיני לאדם, עד שכאשר פגעו אנשי כנסת הגדולה ביצר זה (יומא סט ע"ב), לא נמצאה אפילו ביצת תרנגולת בשוק (התרנגולים הם סמל תאות המשגל – עי' ברכות כב ע"א).
על כן, דוקא בגלל חשיבותו הגדולה של יצר זה לקיום העולם, נברא הוא כיצר תקיף וחזק. וכך אמרו חכמים (קהלת רבה ג, ג): "וכי יצר הרע טוב מאד?! אלא ללמדך שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים".
בפרשתנו מדגים המדרש את אופי מסוים של שטות זו, שביצר המין:
(במ"ר ט, ג): "...מעשה באשה אחת שנזדקק לה אדם אחד (שרצה לזנות עמה) ואמרה ליה (האשה) לאיזה מקום תלך (פירוש: היכן אתה רוצה לקבוע מקום שתזנה עימי שם?). מה עשתה האשה הלכה ואמרה לאשתו (של אותו האיש שתלך במקומה לשם) והלכה אשתו לאותו מקום ונזקק לה (זינה עימה אותו האיש בחושבו שהיא אותה האישה שדיבר עימה). אח"כ תוהה בו (התחרט ונתבלבל מרוב צער על מה שעשה) ובקש למות. אמרה לו אשתו מפתך אכלת ובכוסך שתית (פירוש שהיתה זו היא ולה נזקק) אלא מי (=מה) גרם לך (את הצער הזה) שאת גס רוח (מתגאה ברוחך, ורוצה לענג עצמך בתאוות) הוי שוה לבני אדם (אלא היה שווה לשאר אנשים ואל תבקש יותר ממדתך)".
הרי אדם זה, שמילא סיפוק תאוותו, לא היה לו אלא שטות בדבר, שהרי "אכל" מ"פתו" המצוי לו תמיד, אותו מעשה ואותה הביאה, ומה הניאו לרצות לחטוא – שטות בעלמא.
נמצא, שיצר המין חיוני הוא לעולם. אך על האדם תמיד לזכור שרוח שטות הוא, ולנתב "צחוק" זה (מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ) לאפיקים אליהם מיועד, בלבד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













