ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יחזקאל בן אמינה
וְעַל אַף הָאֲרִיכוּת, עַל אַף מִלָּה לֹא נְוַתֵּר!
לְאַחַר מִפְקַד בְּנֵי לֵוִי, מֹשֶׁה אֶת כֻּלָּם מְצַוֶּה,
גַּם אֶת הַזְּכָרִים וְגַם אֶת הַנְּקֵבוֹת בְּאֹפֶן שָׁוֶה:
שֶׁכָּל הַמְצֹרָעִים יֵצְאוּ אֶל מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל,
עַל מְנָת לִשְׁמֹר עַל קְדֻשָּׁה, בַּמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹכֵן הָאֵל.
יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים אֶת הַצִּוּוּי שֶׁל מֹשֶׁה מִיָּד מְיַשְּׂמִים,
וּלְאַחַר מִכֵּן מְפֹרָטִים דִּינֵי נָזִיר שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת בַּמְּרוֹמִים.
מִי שֶׁמְּעֻנְיָן לְהִתְקָרֵב לַה' בְּאֶמְצָעוּת נְזִירוּת,
חַיָּב לְמַלֵּא אַחַר הַכְּלָלִים בְּהַקְפָּדָה וּזְהִירוּת.
אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֵׁכָר, וְכֵן שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עֲנָבִים,
וּבְגִדּוּל שֵׂעָר אָרֹךְ מִבְּלִי לְהִסְתַּפֵּר, הַנְּזִירִים חַיָּבִים.
בְּסוֹף תְּקוּפַת הַנְּזִירוּת שֶׁעָבְרָה בְּהַצְלָחָה,
עַל הַנָּזִיר לְהָבִיא לַמִּקְדָּשׁ קָרְבָּן בְּשִׂמְחָה.
מִיָּד אַחֲרֵי פָּרָשַׁת נָזִיר יֶשְׁנוֹ צִוּוּי מְיֻחָד,
אַהֲרֹן וּבָנָיו מְצֻוִּים לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
בְּבִרְכַּת הַכֹּהֲנִים עַם יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל,
שָׁלוֹם וְהֶאָרַת פָּנִים מֵאֵת ה', וְגַם הַצְלָחָה בַּכֹּל.
בַּהֶמְשֵׁךְ, לִכְבוֹד חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן מְבִיאִים הַנְּשִׂיאִים,
קָרְבָּנוֹת שֶׁבְּאֹפֶן מַפְתִּיעַ אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּדִיּוּק זֵהִים!
כָּל אֶחָד מֵהַנְּשִׂיאִים הֵבִיא כַּמּוּת זֵהָה,
שֶׁל ''סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה''. (במדבר ז סא)
בְּהֵמוֹת לְחַטָּאת, וְכַף זָהָב מְלֵאָה בִּקְטֹרֶת,
כֻּלָּם הֵבִיאוּ אֶת אוֹתוֹ קָרְבָּן מְיֻחָד לְתִפְאֶרֶת!
אָז נָכוֹן שֶׁכָּל אֶחָד הֵבִיא אֶת אוֹתָהּ קְעָרָה,
אַךְ בַּפֵּרוּט הַנִּרְחָב שֶׁל הַתּוֹרָה יֶשְׁנָהּ מַטָּרָה.
מִפְּנֵי שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהַנְּשִׂיאִים, הָיָה חָשׁוּב לְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת,
הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְפָרֵט מֵחָדָשׁ אֶת הַנְּדָבוֹת הַשָּׁווֹת.
לַה' חֲשׁוּבָה הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם,
וְלָכֵן הַפָּרָשָׁה כָּל כָּךְ אֲרֻכָּה, עַד שֶׁהַבַּעַל קוֹרֵא נִרְדָּם.
על פי פירוש הרמב''ן (במדבר ז, ב)
.
.
.
הרחבה בפרשה - נשא - רחמנא ליבא בעי!
בפרשה בחרוזים התעסקנו בשאלה מדוע האריכה התורה בפירוט קורבנות שניים עשר הנשיאים שוב ושוב.
כידוע, בדרך כלל מקצרת התורה אפילו במצוות הכוללות דינים רבים כגון שמירת שבת עליה אומרת הגמרא שהלכותיה הם ''כהררים התלויים בשערה''. אך לעומת זאת בפרשת נשא ישנה במשך 78 פסוקים חזרה משונה ביותר.
על שאלה זו עונה הרמב"ן כך:
"וְהַנָּכוֹן בְּטַעַם הַכָּתוּב כִּי הַקָבָ"ה חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו... אֲבָל רָצָה לְהַזְכִּירָם בִּשְׁמָם וּבִפְרָט קָרְבְּנוֹתֵיהֶם וּלְהַזְכִּיר יוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. לֹא שֶׁיַּזְכִּיר וְיִכְבַּד הָרִאשׁוֹן זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, וְיֹאמַר וְכֵן הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אִישׁ אִישׁ בְּיוֹמוֹ, כִּי זֶה יִהְיֶה קִצּוּר בִּכְבוֹד הָאֲחֵרִים".
כלומר, מסביר הרמב''ן שהקב"ה רצה לכבד כל אחד ואחד מהנשיאים ולכן לא היה די בהזכרת שמו של כל אחד ואחד, אלא צריך היה לפרט שוב מה כל אחד הביא ולהעריך את מעשיו. אך עדיין יש לשאול מדוע חשוב כל כך לכבדם?
הרמב''ן כתב בהמשך דבריו כך:
"כִּי לְכָל אֶחָד מֵהַנְּשִׂיאִים עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְהָבִיא חֲנֻכָּה לַמִּזְבֵּחַ וְשֶׁתִּהְיֶה בְּזֶה הַשִּׁעוּר''.
כלומר למעשה באמת הביא כל אחד מהנשיאים את אותו קורבן אך מאחר שכל אחד חשב בעצמו לתת מכל הלב את אותו דבר בדיוק, פירטה התורה.
ידוע פתגם חז''ל שמקורו במסכת סנהדרין: ''רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי''
כלומר ה' רוצה מאיתנו את הלב והכוונה בכל מצווה ומצווה. על פי זה, אע''פ שהנשיאים הביאו קורבן זהה מכיוון שכל נשיא חשב על הרעיון בעצמו, והיה בטוח שזו הנדבה הטובה ביותר שאפשר להביא, התייחסה התורה לכל נדבה כאילו היא מיוחדת במינה ושונה מחברתה.
הרב אברהם הירש כתב בעניין כוונה במצוות דבר נפלא:
"שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּלֵּב כִּי בּוֹ מִשְׁכָּן הַנְּשָׁמָה וְכָל הָאֵיבָרִים גְּרִירֵי בָּתְרֵהּ (גרורים אחרי הלב) וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְאֵין לִבּוֹ לְשָׁמָיִם הֲרֵי הוּא כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה" (תורת חיים על סנהדרין קו ב)
שנזכה לקיים מצוות בלב שלם!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
