ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
הזהיר הוא מי שנזהר במעשיו ורואה שלא יחטא במה שנודע ומפורסם אצל הכל שהוא חטא. מחטאים גלויים וידועים הוא נזהר, אבל ממעשים גבוליים שאינם חטאים ברורים, מהם אינו נזהר. ליבו נוטה להורות בהם היתר, והוא אינו פורש מהם.
לעומתו הנקי, מי שרכש את מידת הנקיות, מפותחת בו יכולת ההבחנה הזכה והוא מתרחק מכל דבר שיש בו איזה רושם של חטא, ולא רק מחטאים ברורים ומפורסמים.
הזהיר, ליבו עדיין נגוע קצת בנטיות רעות, ועדיין לא טיהר את עצמו מהתאוות לגמרי, על כן ליבו מושכו להקל בדברים שאין החטא מפורסם בהם. ואעפ"י שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, אך עדיין הדרך ארוכה, וכל עוד נטיות הלב לא טוהרו מכל תאווה, עדיין הוא נמשך אחריהן, והן מטות את לבבו להקל בספקות, להתעלם מברור יסודי.
צריך האדם שיתרגל הרגל גדול במידת הזהירות, עד שיתנקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל את עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו. הנה כוח הרגל זה ירחיק אותו מענייני החומר וידביק את דעתו אל השלמות הנפשית עד שסוף סוף יוכל להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יתנקה ליבו מכל תאווה גופנית, וימלא ליבו בחמדה אלוקית, ואז תישאר ראייתו זכה וברורה, וירחיק מכל מה שהוא חטא אפילו שיהיה קל שבקלי החטאים, ולא יהיה בהם אפילו נדנוד דבר רע. אנשים כאלה נקראו "נקיי הדעת שבירושלים".
גם דוד המלך השתבח במידה זו, והיה שמח בעצמו ואומר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'". והנה ודאי כי מלאכה רבה היא לאדם להגיע אל שלמות מידה זו. כי עבירות הניכרות וידועות - קל להישמר מהן, כיוון שרעתן גלויה. אך הדקדוק המצטרך לנקיות הוא קשה ביותר, כי יש הרבה עבירות שאדם דש בעקביו והוא בכלל לא מרגיש בהן, וכמו שאמרו חכמים: "רובם בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע". כי מפני רוב דקותו של החטא, כל בני אדם נכשלים בו מפני שאינם מכירים אותו.
אכן, הדרך ארוכה וקשה להגיע למידת הנקיות, אך אפשרי. וצריך לשאוף להתקדם בשלמות המידות ללא לאות. דוד המלך שעבד על עצמו והיה נזהר ומנקה את עצמו נקיון גמור מכל אלה, היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" - מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא עצמו אמר: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב".
אמנם נכון, מידת הנקיות מידה גדולה שקשה להשיגה אבל אפשר, ומי שהגיע למידה זאת כבר הגיע למדרגה גדולה, כי עמד בפני מלחמה גדולה וחזקה וניצח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














