ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
פרקים א-ח עוסקים בהלכות שמיטת הקרקע.
פרק ט עוסק בשמיטת חובות.
פרקים י-יג עוסקים בהלכות היובל (והלכות בתי ערי חומה המושפעים מהלכות היובל).
בפרק ט הלכה ב הרמב"ם פוסק שבזמן שהיובל אינו נוהג, שמיטת כספים איננה נוהגת. הוא מביא את דרשת חז"ל על הפסוק "וזה דבר השמיטה – שמוט" המקיש את שמיטת הקרקע לשמיטת הכספים.
בשבוע שעבר הסברנו מה עומד מאחורי ההיקש המחבר בין מצוות שמיטת הכספים למצוות היובל. מטרת היובל היא יישור הקו, ביטול המעמדות, שבהקשר זה בא לידי ביטוי הכלכלי המתבטא בקניית נדל"ן (אף הכתובים נתנו לזה שם מיוחד, "עם הארץ"). מטרת שמיטת הכספים היא ביטול המעמדות, בהקשר זה היא נעשית על ידי ביטול ושמיטת החובות. שמיטת הקרקע, המאפשרת לכולם לאכול בשווה, מאפשרת אכילה בשנת השמיטה ובסמוך לה בלבד. אין אפשרות לאגור את פירות השמיטה, יש לבער את מה שנותר מפירות אלו (בהמשך נלמד את המחלוקת אם גם עניים מצווים על הביעור אחרי השמיטה. יתכן ומחלוקת זו קשורה לשאלה עד כמה שמיטת הקרקע אמורה להשפיע על חיי העניים לטווח ארוך, או לספק להם אוכל בשנת השמיטה בלבד). אם כך, משמעות שמיטה זו היא רווח מסוים בזמן מסוים בלבד, בשונה מביטול הפערים החברתיים שנעשית בשמיטת החובות והשבת הקרקעות ביובל.
כאמור, הרמב"ם מזכיר את היקש השמיטה ליובל בהקשר של שמיטת כספים בלבד. יתרה מזו: בפרק ג' הרמב"ם עוסק בתוספת שביעית. בהלכה א הוא פוסק כדברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף ד ע"א) שלמדנו, האומרים שתוספת שביעית נוהגת רק כאשר בית המקדש קיים. בפרק ד' (הלכה כה) הרמב"ם כותב שהשביעית נוהגת 'בין בפני הבית בין שלא בפני הבית'. סביר שהרמב"ם כותב כך כנגד אמירתו מפרק ג', שתוספת שביעית איננה נוהגת אלא בפני הבית. אך אם הרמב"ם מגדיר כאן באלו נסיבות חובת השמיטה קיימת מדאורייתא ובאלו נסיבות היא מדרבנן בלבד, לכאורה היה נכון להזכיר שהיובל הוא תנאי לחובת השמיטה!
מתוך כך המשנה למלך מסיק שהרמב"ם סובר שבשעה שהיובל אינו נוהג, רק שמיטת כספים בטלה. שמיטת קרקעות ממשיכה להיות בתוקף, מדאורייתא, גם בשעה שהיובל ושמיטת הכספים אינן נוהגות! כך מכריע גם הרב קנייבסקי בהבנת דעת הרמב"ם.
שיטה זו מחדדת מאוד את דברינו הקודמים. לפי הבנת הכסף משנה את הרמב"ם, שמיטת הכספים תלויה ביובל, ואילו שמיטת הקרקעות איננה תלויה באף אחת מהשמיטות האחרות! ברור שלפי תפיסה זו יש שני תחומים שונים – פתיחת קטיף היבול לכולם למשך שנה אחת, ותחום אחר של ביטול המעמדות (על ידי ביטול החובות בסוף השמיטה והשבת הנדל"ן ביובל).
בהלכות יובל, בפרק י הלכה ט, הרמב"ם מונה מספר הלכות התלויות ביובל. הוא מסיים אתדבריו באמירה הבאה:
בזמן שאין היובל נוהג אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם
יש שני דרכים לקרוא את סוף המשפט: האם "שביעית בארץ", דהיינו שמיטת קרקעות, נוהגת מדאורייתא או "מדבריהם" בשעה שאין היובל נוהג?
הר"י קורקוס מביא גרסה שונה, ממנה ברור שכוונתו שגם שמיטת קרקעות היא מדרבנן בלבד בשעה שהיובל אינו נוהג. נשוב ונבאר את ההלכות הקודמות ברמב"ם לפי שיטתו:
בפרק ד נאמר שהשמיטה איננה תלויה בבית המקדש. דבר זה נאמר רק כהמשך לפסיקה בפרק ג', שתוספת שביעית תלויה במקדש.
בפרק ט מובא הלימוד "דבר השמיטה – שמוט" המקיש את שמיטת הכספים ליובל, בלבד, מפני שזהו הלימוד המקורי המקיש את השמיטה ליובל. אך אחרי ששמיטת הכספים בטלה כאשר אין יובל, גם שמיטת הקרקע בטלה.
פרק י עוסק ביובל. שם הרמב"ם מפרט אלו הלכות תלויות ביובל, ושם הוא פוסק שכל חובות השמיטה תלויות ביובל.
בכסף משנה, בהתאם לשיטתו, מבאר ששמיטת הקרקעות מדאורייתא, ואילו שמיטת הכספים נוהגת מדבריהם.
בבית יוסף ובאבקת רוכל כתוב שכוונת הרמב"ם היא שגם שמיטת הקרקעות היא מדרבנן בלבד בשעה שאין היובל נוהג.
זה מייצר סבך מעניין, שכן הרב יוסף קארו חיבר את שלושת הספרים הללו (כסף משנה על הרמב"ם, בית יוסף על סדר הטור, וספר תשובותיו – אבקת רוכל).
מרתק להתחקות אחרי המחלוקות שנבעו מכך. מדובר על הדרך בה הרב יוסף קארו, שאינו הפוסק היחיד, מבאר את דברי הרמב"ם, שאינו הראשון היחיד. דברי הראשונים והפוסקים כל כך חביבים על גדולי ישראל שאינם מוותרים על הבנה נכונה ומדוקדקת של אחד מגדולי ישראל את דברי אחד הראשונים. אשרי העם שככה לו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
