ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
פרקים א-ח עוסקים בהלכות שמיטת הקרקע.
פרק ט עוסק בשמיטת חובות.
פרקים י-יג עוסקים בהלכות היובל (והלכות בתי ערי חומה המושפעים מהלכות היובל).
בפרק ט הלכה ב הרמב"ם פוסק שבזמן שהיובל אינו נוהג, שמיטת כספים איננה נוהגת. הוא מביא את דרשת חז"ל על הפסוק "וזה דבר השמיטה – שמוט" המקיש את שמיטת הקרקע לשמיטת הכספים.
בשבוע שעבר הסברנו מה עומד מאחורי ההיקש המחבר בין מצוות שמיטת הכספים למצוות היובל. מטרת היובל היא יישור הקו, ביטול המעמדות, שבהקשר זה בא לידי ביטוי הכלכלי המתבטא בקניית נדל"ן (אף הכתובים נתנו לזה שם מיוחד, "עם הארץ"). מטרת שמיטת הכספים היא ביטול המעמדות, בהקשר זה היא נעשית על ידי ביטול ושמיטת החובות. שמיטת הקרקע, המאפשרת לכולם לאכול בשווה, מאפשרת אכילה בשנת השמיטה ובסמוך לה בלבד. אין אפשרות לאגור את פירות השמיטה, יש לבער את מה שנותר מפירות אלו (בהמשך נלמד את המחלוקת אם גם עניים מצווים על הביעור אחרי השמיטה. יתכן ומחלוקת זו קשורה לשאלה עד כמה שמיטת הקרקע אמורה להשפיע על חיי העניים לטווח ארוך, או לספק להם אוכל בשנת השמיטה בלבד). אם כך, משמעות שמיטה זו היא רווח מסוים בזמן מסוים בלבד, בשונה מביטול הפערים החברתיים שנעשית בשמיטת החובות והשבת הקרקעות ביובל.
כאמור, הרמב"ם מזכיר את היקש השמיטה ליובל בהקשר של שמיטת כספים בלבד. יתרה מזו: בפרק ג' הרמב"ם עוסק בתוספת שביעית. בהלכה א הוא פוסק כדברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף ד ע"א) שלמדנו, האומרים שתוספת שביעית נוהגת רק כאשר בית המקדש קיים. בפרק ד' (הלכה כה) הרמב"ם כותב שהשביעית נוהגת 'בין בפני הבית בין שלא בפני הבית'. סביר שהרמב"ם כותב כך כנגד אמירתו מפרק ג', שתוספת שביעית איננה נוהגת אלא בפני הבית. אך אם הרמב"ם מגדיר כאן באלו נסיבות חובת השמיטה קיימת מדאורייתא ובאלו נסיבות היא מדרבנן בלבד, לכאורה היה נכון להזכיר שהיובל הוא תנאי לחובת השמיטה!
מתוך כך המשנה למלך מסיק שהרמב"ם סובר שבשעה שהיובל אינו נוהג, רק שמיטת כספים בטלה. שמיטת קרקעות ממשיכה להיות בתוקף, מדאורייתא, גם בשעה שהיובל ושמיטת הכספים אינן נוהגות! כך מכריע גם הרב קנייבסקי בהבנת דעת הרמב"ם.
שיטה זו מחדדת מאוד את דברינו הקודמים. לפי הבנת הכסף משנה את הרמב"ם, שמיטת הכספים תלויה ביובל, ואילו שמיטת הקרקעות איננה תלויה באף אחת מהשמיטות האחרות! ברור שלפי תפיסה זו יש שני תחומים שונים – פתיחת קטיף היבול לכולם למשך שנה אחת, ותחום אחר של ביטול המעמדות (על ידי ביטול החובות בסוף השמיטה והשבת הנדל"ן ביובל).
בהלכות יובל, בפרק י הלכה ט, הרמב"ם מונה מספר הלכות התלויות ביובל. הוא מסיים אתדבריו באמירה הבאה:
בזמן שאין היובל נוהג אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם
יש שני דרכים לקרוא את סוף המשפט: האם "שביעית בארץ", דהיינו שמיטת קרקעות, נוהגת מדאורייתא או "מדבריהם" בשעה שאין היובל נוהג?
הר"י קורקוס מביא גרסה שונה, ממנה ברור שכוונתו שגם שמיטת קרקעות היא מדרבנן בלבד בשעה שהיובל אינו נוהג. נשוב ונבאר את ההלכות הקודמות ברמב"ם לפי שיטתו:
בפרק ד נאמר שהשמיטה איננה תלויה בבית המקדש. דבר זה נאמר רק כהמשך לפסיקה בפרק ג', שתוספת שביעית תלויה במקדש.
בפרק ט מובא הלימוד "דבר השמיטה – שמוט" המקיש את שמיטת הכספים ליובל, בלבד, מפני שזהו הלימוד המקורי המקיש את השמיטה ליובל. אך אחרי ששמיטת הכספים בטלה כאשר אין יובל, גם שמיטת הקרקע בטלה.
פרק י עוסק ביובל. שם הרמב"ם מפרט אלו הלכות תלויות ביובל, ושם הוא פוסק שכל חובות השמיטה תלויות ביובל.
בכסף משנה, בהתאם לשיטתו, מבאר ששמיטת הקרקעות מדאורייתא, ואילו שמיטת הכספים נוהגת מדבריהם.
בבית יוסף ובאבקת רוכל כתוב שכוונת הרמב"ם היא שגם שמיטת הקרקעות היא מדרבנן בלבד בשעה שאין היובל נוהג.
זה מייצר סבך מעניין, שכן הרב יוסף קארו חיבר את שלושת הספרים הללו (כסף משנה על הרמב"ם, בית יוסף על סדר הטור, וספר תשובותיו – אבקת רוכל).
מרתק להתחקות אחרי המחלוקות שנבעו מכך. מדובר על הדרך בה הרב יוסף קארו, שאינו הפוסק היחיד, מבאר את דברי הרמב"ם, שאינו הראשון היחיד. דברי הראשונים והפוסקים כל כך חביבים על גדולי ישראל שאינם מוותרים על הבנה נכונה ומדוקדקת של אחד מגדולי ישראל את דברי אחד הראשונים. אשרי העם שככה לו!
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השלמת התמונה
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
