ללמוד כדי לחיות | הרב חגי לונדין | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
אמונה וחסידות
לימודי אמונה

קטגוריה משנית

120

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

למידה כיום היא כלי הפיתוח המרכזי של האישיות. ילד או ילדה זוכים בממוצע לשתים עשרה שנות לימוד כבסיס, ועליהן מתווספות שנות השכלה גבוהה. על פי רוב, ככל שאדם מוסיף שנות השכלה ותארים אקדמיים – מעמדו החברתי והכלכלי עולה בהתאמה.
מה מטרת הלמידה? התשובה הפשטנית היא להוסיף ידע. העולם הזה הוא חומרי־כמותי ועל מנת למקסם את התפקוד שלי בתוכו אני זקוק לאינפורמציה. המטרה היא "ליהנות מהחיים", קרי, לבלות בפאב בלילה או לצאת לנופש משפחתי. לצורך כך אני זקוק לכסף, לצורך הכסף אני זקוק לעבודה, ולצורך העבודה אני זקוק לכישורים מקצועיים שנרכשים באמצעות למידה. בתפיסה זו אין להשכלה ערך מצד עצמו אלא רק כאמצעי למיקסום משאבי העולם הזה.
מכאן גם מגיעה המסקנה המתבקשת: מכיוון שאין ללמידה ערך עצמי ומטרתה היא תועלתנות לסיפוק גופני או נפשי – ככל שהתהליך יהיה קל יותר כן ייטב! ככל שהלימוד יהיה מונגש וצבעוני יותר, מהיר ואטרקטיבי יותר – כך עדיף לכולנו.
בתרבות הפוסט־מודרנה ישנה דחיפה מתמדת להקליל כל מאמץ בכלל ומאמץ לימודי בפרט. המחשה, סרטים, סיפורים – עומדים במרכז הפדגוגיה כיום. העיקרון מיושם החל מילדי כיתה א': "אל"ף - אוהל, בי"ת זה בית, גימ"ל זה גמל גדול, מהי דל"ת? זוהי דלת שפותחת את הכול". גם מעמד המורה עבר ממחנך שאמור להקנות ערכים רוחניים לספק ידע שאמור להנגיש את המידע לתלמידים, ויש שחולמים על ביטול מקצוע ההוראה והקניית השכלה באמצעות מערכות מקוונות ללא מגע יד אדם.
הנחת המוצא היהודית היא שהעולם הרוחני הוא העולם הממשי, ואילו החומריות היא רק מעטפת. מטרת הלימוד אינה רק להקנות ידע לשימוש פונקציונלי במשאבי הטבע אלא להפוך אותנו לאנשים טובים יותר – מוסריים, ערכיים ורוחניים יותר. מכיוון שכך, ידע שנרכש ללא מאמץ וללא אתגר לא יעניק את האפקט הרצוי: הוא לא ישנה אותנו אלא רק ימלא את ראשנו באינפורמציה. מאמץ לימודי הוא נקודת המפנה של הלומד או הלומדת מאישיות חומרנית לאישיות רוחנית.
נדגים זאת על דרך השלילה: בשנות ה־60 של המאה הקודמת נעשה ניסוי במערכת החינוך האיטלקית ללמד ילדים באמצעות היפנוזה. הילדים הורדמו בידי מהפנט ובזמן השינה שודרו להם טקסטים לימודיים באוזניות. לאחר שהתעוררו – הפלא ופלא – הם ידעו לחזור בעל פה מילה במילה על הטקסט. באופן לא מפתיע השיטה נזנחה במהרה, וזאת משתי סיבות: ראשית, הילדים זכרו את הטקסט לטווח זמן קצר בלבד, ושנית, הם לא הצליחו להפיק ממנו תובנות חדשות. בעת שנשאלו "על פי מה שלמדתם במקרה x – מה תהיה התשובה במקרה xy?", הם נאלמו דום.
כאשר הלומד צובר מידע באופן פסיבי הוא אינו עובר תהליך עצמי וממילא לא יצליח ליישם זאת במקרים חדשים. הוא נשאר אומנם עם הידע הכמותי אולם לא שינה באופן איכותי את צורת חשיבתו, וממילא גם לא את אישיותו.
המסוגלות לנתח מצבים ולהקיש ממקרה למקרה מכונה בשפת חז"ל בשם בינה, שזו היכולת להבין דבר מדבר. זוהי תחילת המסלול להפיכת האישיות מכמותית לאיכותית, מכזו שמסתפקת בתמונה הגלויה של המציאות לכזו שחותרת למבט עומק מהו ההיגיון הפנימי שעומד מאחורי הדברים. המשנה והתלמוד הם אולי המרחבים המובהקים שבהם מתפתחת יכולת זו. זוהי לא רק טכניקה לימודית אלא מדיניות חיים שלמה.

כמות מול איכות
אלילות היא עמדת נפש שמצויה אצל רבים מבני המאה ה־21: ראיית המימדים הכמותיים ולא האיכותיים, נתינת מקום בנפש רק למה שאפשר למשש, להריח ולראות, והתייחסות זניחה למימדים המופשטים. שאלה סתמית כדוגמת "מה שלומך הבוקר?" מתייחסת כיום רק למצבו הגופני או הכלכלי של הנשאל. מעטים מצפים לשמוע תשובה בסגנון: "הבוקר אני חש חוסר סיפוק רוחני...". סעודה משפחתית טיפוסית היא דוגמה נוספת לחומריות שעומדת במרכז חיינו כיום: במקרים רבים תיסוב השיחה סביב נושאים "חשובים" כדוגמת פוליטיקה, ספורט ושלל חוויות השבוע. אם המשפחה היא דתית, בשלב זה או אחר יזכיר מישהו לנוכחים באי־נחת מופגנת ש"צריך להגיד דבר תורה", מה שיגרום לעצירת השיחה התוססת ונעיצת מבט חלול בדובר עד שיסיים את ה"דבר תורה". לאחר שנפרע המס הדתי נשמעת אנחת רווחה בקרב היושבים, והם שבים בחדווה לדבר על הנושאים שבאמת מעניינים אותם – חדשות ועסקים...
היוונים הקדמונים, אבותיהם של התרבות המערבית, סברו שהחומר מורכב מאטומים – חלקיקים שאינם ("א־") ניתנים לחלוקה נוספת ("־טומים"). כיום אנו יודעים שהאטומים ניתנים לחלוקה נוספת, אולם תבנית החשיבה היוונית נותרה בעינה: קיימת מסגרת סופית – עליונה ותחתונה – למציאות. הכול סופי בסופו של דבר. המימד הכמותי־חומרי הוא הבלעדי, והלמידה האינטלקטואלית אף היא חלק ממנו. בהתאם לכך עיצבו היוונים את מוסד האקדמיה (על שם חורשת אקדמוס מצפון לאתונה), שבו לומדים להפיק את המקסימום מהידע האנושי. ערכים, קרי מימד רוחני־אלוקי, אינו קיים מבחינתם. זהו הניסיון המערבי להכניס את העולם כולו לנוסחאות ולטבלאות. אפילו המימד הרגשי מתיימר להתכמת במדדי אינטליגנציה רגשית E.Q)).
לעומת התפיסה היוונית טוענת היהדות שהמימד האיכותי הוא העומד ביסוד הכמות ולכן אין גבול לעולם החומר. אנרגיה אינסופית מצויה בבסיס החומר ובכל שערה גנוזות עוצמות של פצצות אטום. ביסוד הסוף מצוי האינסוף. בהתאם לזאת המטרה בלימוד איננה למקסם את משאבי עולם הטבע אלא לגעת במהות החיים. לכן אישיות ישרה היא תנאי הכרחי לרכישת ידע: "אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". הלמידה התורנית בעצם אומרת לנו: שימו לב לעולם הפנימי שעומד ביסוד הכול. לעולם אל תסתפקו במעטפת החיצונית – "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
האידיאל הוא לעורר אקטיביות והבנה בקרב הלומדים. מדעים מדויקים – לימודי מתמטיקה למשל – מיוסדים על הבנת החומר ועל פעילות מוחית אקטיבית (וזו ככל הנראה הסיבה לרתיעה שהם מעוררים בקרב התלמידים). אולם גם במדעי הרוח ניתן להעביר את החומר מהמימד הכמותי לאיכותי. דרך אחת ללמד את הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה היא להכתיב עובדות יבשות, מתכון בטוח להרדמתם של השומעים. הדרך הנכונה היא לאתגר אותם: "אתם הקייזר הגרמני או ראש ממשלת בריטניה בשנת 1914, ומובא לידיעתכם דבר הירצחו של יורש העצר האוסטרי בסרביה. השיקולים שעומדים בפניכם להיגרר למלחמה הם סיבות א+ב, ומן הצד השני להימנע מפעולות איבה עקב סיבות ג+ד – מה אתם הייתם עושים?"

לתחום את המסכים
במאה ה־21, הזירה המרכזית שבה מתחוללים המאבקים בין כמות לאיכות, בין פסיביות לאקטיביות, היא זירת המאבק בין צפייה במסכים לקריאת ספרים. הסיבה שבגללה אימותינו צעקו עלינו בנעורינו "תפסיקו לבהות במסך ותתחילו לקרוא ספרים" היא מפני שייחודה של המילה הכתובה הוא שהאדם אמור באופן אקטיבי להשתמש בשכלו ולהפוך אותה לתמונה תוך כדי הפעלת חוש ביקורת. האותיות הן סימונים גרפיים שאט אט הופכים למילים, שהופכות למשפטים, שמתורגמים למשמעות. צפייה במדיה חזותית לעומת זאת מדלגת על תהליך החשיבה, מציפה את התמונה ישר מול עיני הצופה ומאפשרת לבמאי לשלוט לחלוטין ברגשות הצופים ללא חוש ביקורת מצידם. כדוגמת צינורית זונדה שמעבירה אוכל לקיבה בדילוג על מערכת העיכול, כך התמונה והצלילים המתלווים עוקפים את החשיבה ומאפשרים לעוות את המציאות. זוהי גם הסיבה לכך שרוב אנשי התקשורת והמדיה נוטים לכיוון הליברלי. המדיה היא רגשית במהותה, ותמונת ילד פלשתיני קטן מול טנק של צה"ל תעורר אמפתיה באופן אוטומטי כלפיו ולא כלפי החיילים. הבנת ההקשר הרחב שהילד והטנק הם חלק מהתמונה הכוללת של מאבק היסטורי שבו לא תמיד החלש הוא גם הצודק דורשת חוש ביקורת והבנה מופשטת שאינם "עוברים מסך".
הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול כתב בשנת 1948 ספר שבו ניבא כיצד ייראה העולם בשנת 1984. בדמיונו הוא חזה משטר מרכזי בשם "האח הגדול" ששולט בחיי האזרחים באמצעות מסכים שמצויים בכל פינה ושוטפים את מוחם במסרים אבסורדיים ש"לבן הוא שחור" ו"מלחמה היא שלום". אורוול התכוון למשטר חיצוני דוגמת השלטון הקומוניסטי שהיה בזמנו, אולם הוא לא החמיץ בהרבה. בימינו אנשים בחרו בעצמם להשתעבד למסכים ששוטפים את מוחם ללא הפסק, והצפייה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", שעוצבה בהשראת הספר, היא אולי הדוגמה המובהקת לכך.
אנו לא משלים את עצמנו שהמסכים ייעלמו מחיינו, וברור שהעתיד דוהר לכיוון מקוון יותר ודיגיטלי יותר. יחד עם זאת, בקרה ושליטה בהרגלי הצפייה אפשריות גם במאה ה־21: קביעת זמן מוגדר שבו משתמשים במכשירים, מנגנוני סינון, רכישת כלי ניתוח וביקורת ביחס לתכנים הנצפים וכן הלאה. יש לנו גם זמנים מובנים של התנתקות משטף החיים והתכנסות פנימית. השבתה של 24 שעות פעם בשבוע מהסם הדיגיטלי, לדוגמה, היא אחת מהמתנות הגדולות שמעניקה השבת היהודית לבני דורנו.
במקביל לשליטה בהרגלי הצפייה נעודד כל העת פיתוח מיומנות קריאה ולימוד, שהדגש בהן הוא על הבנה ועיון. ספרי קומיקס לצורך העניין אינם מועילים לנו מפני שהם למעשה צפייה בסרט על דף נייר. ספרי פרוזה אומנם טובים לפיתוח רגשי, אולם עיקר הבניית האישיות מגיע מספרי עיון, ובעיקר מלימוד תורה.

להרחבה ניתן לעיין בספרו של הרב לונדין '12 אתגרי אמונה למאה ה־21'

לימודי אמונה

הרב חגי לונדין

ראש ישיבת ההסדר חולון וראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו.

יום הקדיש הכללי
איך זוכרים את השואה?
תשע"ו
כי תשא
למעלה מהשגתנו
י"ט אדר תשפ"א
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב שתמיד צדק
אב תשפ"ה
מגפת הקורונה
אמת קורנת
תמוז תשפ

לימודי אמונה

1:10
לימודי אמונה
להידמות לבורא גם אתה יכול
הרב מעוז שוקרון | שבט תשפ"ג
לימודי אמונה
האם יש תוקף למכירת עולם הבא?
הרב נועם דביר מייזלס | שבט תשפ"ג
לימודי אמונה
תכנית 'בנין אמונה' – ותוכנית ההרחבות ב'חצר המשכן'
הרב שי הירש | סיון תשע"ו
מוסר מלכים
התפתחות האדם
הרב מישאל דהאן זצוק"ל | אלול תשס"ח

לימודי אמונה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב יוסף צבי רימון
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב אליהו ברין
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב ינון גרוסברג
הרב אורי שרקי

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו