ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר שופטים
- שיעורים בספר שופטים
לאט לאט החל שערו של שמשון לצמוח בחזרה לאחר שגילחוהו. מדוע חשוב לציין ששערו החל לצמוח בחזרה?
בספר "רמזי דחכמתא" של רבי שמואל אריה ז"ק מובא לימוד יסודי וחשוב, וכך כתב:
"ויחל שער ראשו לצמח - בא להורות כי דבר שבקדושה אין לו ביטול, וכן בכל איש ישראלי נשאר קבוע קדושה שאין לה הפסק... ותמיד הקדושה מתנועע לשורשו, ועל ידי זה יוכל האדם לחזור ולהיבנות ביתר שאת משהיה".
שמשון נמצא כלוא אצל הפלשתים, מועסק במלאכה בזויה כשעיניו מנוקרות, וכל הפלשתים באו לראות בקלונו וללעוג לו בבוז. ואף ממצב שפל זה, שנראה כאילו אין ממנו תקומה, קם שמשון וחוזר ונבנה, להורות שדבר שבקדושה אין לו הפסק ואין לו ביטול.
והרד"ק 1 כתב:
"והטעם הסיפור בזה, לפי מה שאומר 'ויאמר שמשון אל הנער', שחשב שמשון שישוב לו כוחו עם שערו".
כששבו שערות ראשו לצמוח, הרגיש שמשון שקדושת נזירותו שבה אליו, והוא נאזר בגבורה.
האברבנאל 2 מדגיש, שלא השיער גרם אלא תשובתו של שמשון על מה שפגם, וזו לשונו:
"אין ראוי שנחשוב שהיה כח שמשון בשערות ראשו בדרך טבעי, ושלכן סר בסורם ושב כוחו בהחזרתם לצמוח.
אבל היה כוחו דבר נסיי בעוד שישמור נזירותו, וכאשר הלך אחרי עיניו, וגלה סודו לשוכבת חיקו, ולא זכר שהיתה ממשפחת אויביו, נענש שסר ה' מעליו והודו נהפך עליו למשחית, וכאשר צמח שער ראשו לא אמר הכתוב ששב כחו אליו (כי לפי האמת לא שב הכוח עם השער), אבל קרה אחרי צמיחתו שהוליכוהו לשחק בו בבית אלהיהם, והוא עשה תשובה מחטאו ושב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו וקראהו מצרתו, ומפני זה ענהו וחיזק את ידיו ועשה מה שעשה, בכוח האל לא מהשער".
צמיחת שערות ראשו היתה מהירה במיוחד
המלבי"ם 3 מציין, שצמיחת שערות ראשו של שמשון היתה מהירה במיוחד, וכך כתב:
"ויחל שער ראשו לצמח - אמר בפעל הכבד, על שצמחו במהירות שלא כדרך הרגיל, שאם לא כן יקשה איך לא נזהרו פלשתים לגלחו מפקידה לפקידה בידעם שכוחו תלוי בשערותיו".
שערות ראשו צמחו בזמן קצר מאוד, באורח פלא, ומכך ניתן ללמוד כי גם אם התגלתה חולשה אצל שמשון, עד מהרה שבה השכינה לשרות עליו, ושב להיות מנהיגם של ישראל ומושיעם מיד פלשתים.
כשראה שמשון שסרני פלשתים נאספים כדי לחגוג את נצחונם ולתת שבח לדגון אלהיהם על כך שנתנו בידיהם, לא יכול היה לסבול את חילול שמו יתברך שדבר זה עתיד לגרום, ומיד התעוררו כוחות חייו.
חציו התחתון דג וחציו העליון אדם
בספר שמואל מבאר רש"י 4 , שאליל הפלשתים נקרא דגון משום שצורתו היתה כדמות דג, וברד"ק 5 מבואר, כי חציו התחתון היה צורת דג, וחציו העליון היה צורת אדם.
מה ראו הפלשתים לעשות דווקא את הדג לאליל? הגמרא בבבא בתרא 6 אומרת: "דגים פריצי", כלומר הדגים פרוצים בתאוותם יותר משאר בעלי החיים, ולכך סגדו הפלשתים, לחיים שאין בהם איסורים והגבלות, אלא הכל פרוץ ואפשרי. וטענתם היתה, שגם אם בגופם יחיו חיי פריצות כמו דג, עדיין יהיה להם ראש לחשוב בו מחשבות נכונות וידיים לעשות בהם מעשים הגונים. אך לימים הראה ה' לכל הסוגדים אל דגון, כי מי שמתנהג כך בגופו, עתיד למצוא את ראשו וידיו כרותים ומוטלים ארצה בבזיון, "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן" 7 . וביתר הרחבה כתב הרמ"ד ואלי, תלמיד הרמח"ל, בספרו "אור זרוע" 8 :
"אל תתמה על צורה מורכבת של זה האלוה שהיה חציו אדם וחציו דג, כי כן היו הרבה באלוהי העמים, כמו השעירים שאמר הכתוב: 'ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים', סאטיר"י בלעז, בצורת אדם מלמעלה ובצורת שעיר מלמטה, וכמו הדינטאור"י, בצורת אדם מלמעלה ובצורת שור מלמטה, ורבים כיוצא באלו שמראים איזה חשיבות מלמעלה - שמושכים מן הקדושה, והגריעות מלמטה - שיורדים אל הקליפות...
לא כאלה חלק יעקב, שנכללים כולם ברזא ד'אדם', ולכן אמרו רבותינו ז"ל: 'אתם קרואים אדם ואין אומות העולם קרואים אדם'".
מאבל ויגון לשמחה ולששון
בתיאור התכנסות סרני פלשתים לזבוח לדגון אלוהיהם מוזכרת המילה 'ולשמחה', "וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח גָּדוֹל לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם וּלְשִׂמְחָה" 9 . מילה זו מופיעה שלוש פעמים בלבד בכל התנ"ך, כאשר שני המקורות הנוספים הם:
א. לגבי ביטול הצומות לעתיד לבוא נאמר: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" 10 .
ב. בספר קהלת נאמר: "לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" 11 .
לאור זאת מבאר רבי שמואל לנייאדו, בעל ה"כלי יקר" 12 , שאספתם של סרני פלשתים שיוחדה לפי תוכניתם למעין חגיגת ניצחון על מנהיגם ומושיעם של ישראל, הפכה משעת אבל ויגון ליהודים, לשעת שמחה וששון. וזו לשונו:
"אפשר שמאמר 'ולשמחה' הכתוב, הגיד מראשית אחרית, שעתידים רבים ליהרג וישמחו כל בית ישראל. וזהו 'לזבוח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה' לישראל, ולכן לא כתיב 'ולשמוח'. ואולי אל זה רמז המסורה - 'ולשמחה' שלוש - זהו 'וצום הרביעי... יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה', והשלישי 'לשמחה מה זו עושה', על כן רצה לפרש 'ולשמחה' זו, לישראל שהיו בצום ובכי, יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה, שהצום יהפך לשמחה, כך כאן גם כן נהפך היגון לשמחה לישראל, וסבב ה' יתברך על ידי העם עצמו שרצו לשמוח ולצחק, והביאו שמשון שעשה להם כל זאת. וזהו 'ולשמחה מה זו עושה', שעל ידי השמחה נתגלגלה פורענות פלשתים ושמחת ישראל".
יכין ובועז
בתוך שמחת הניצחון ביקשו הפלשתים לשים ללעג את מי שהטיל עליהם אימה ופחד, ולשם כך הוציאוהו מבית האסורים ותכננו להתל בו ולעשותו לשעשוע וצחוק. המבנה שאליו נקרא היה רחב מימדים ובמרכזו עמדו עמודי תמך שהעמידו את הבנין.
שמשון פנה אל הנער שהיה מוליכו לאחר שניקרו הפלשתים את עיניו, וביקש ממנו להוליך אותו אל עמודי התמך המרכזיים שעליהם ניצב הבנין, כדי שיוכל להישען עליהם. עמודים אלה מזכירים לנו עמודים אחרים המוזכרים בספר מלכים, בפסוקים המתארים את תבנית בית המקדש שבנה שלמה, וכך נאמר שם:
"וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" 13 .
על כינוי עמודי ההיכל בשמות אלה כתב רש"י 14 בספר דברי הימים:
"חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים, קרא את האחד 'יכין' על שם אביו שמשון, שנאמר בו 'וילפת שמשון שני עמודי התוך... נכון' וגו', ושלמה קרא לשני 'בועז' על שם זקנו בועז".
פעמיים בדברי שמשון מוזכרת המילה 'נכון', "הַנִּיחָה אוֹתִי והימשני וַהֲמִשֵׁנִי אֶת הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם... וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם" 15 , ומכאן שמו של העמוד הימני של ההיכל - 'יכין'. ואם ישאל השואל: מה למעשה הגבורה של שמשון שהפיל את העמודים שהבית "נכון" עליהם, לעמודי ההיכל?
נראה לומר, שמכיוון שאותו מבנה אדיר שימש מקום פולחן לעבודה זרה של הפלשתים, ושמשון מסר נפשו למוטט את יסודותיו ובכך למוטט את היסודות שעליהם נשענת העבודה זרה בכלל, בכך קבע את היסוד לבנין המקדש שהוא יסוד הקדושה והרוחניות של העולם 16 .
ואנקמה נקם אחת משתי עיני
הבית היה מלא באנשים ונשים ובסרני פלשתים, ועל גגו הצטופפו כשלושת אלפים אישה ואישה, וכולם חיכו למופע השעשועים והלעג, אך התסריט המיוחל השתנה ובמקום שעשוע ולעג נגלתה לעיניהם תמונתו של שמשון נושא תפילה לה': "אֲדֹנָי ה' זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹקִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים" 17 , אנא ה' הענק לי שוב את אותה גבורה עליונה, כדי שאוכל לנקום נקמה אחת מפלשתים על כך שניקרו את עיני! וכתב הרמ"ד ואלי, תלמיד הרמח"ל:
"ולפי שידע הצדיק הזה שאיבד ראות עיניו מפני שהלך אחר עיניו, לפיכך לא ביקש מאת ה' שיתן לו כוח להנקם מעיניו סתם, שהרי בדין אבדו ממנו, אך ביקש לנקום 'משתי עיניו', שהוא מלשון 'כי השתות יהרסון', כלומר יסודי עיניו שניקרום ועקרום ממנו, והגזרה לא היתה אלא שיאבד את ראות עיניו ולא שיתעקרו יסודי עיניו באכזריות חמה ושטף אף, ועל זה נאמר 'אני קצפתי מעט והם יעזרו לרעה', ולכן ביקש לנקום את נקמתו משתי עיניו, שהם יסודי עיניו ממש, כמו שפירשנו".
הרמ"ד ואלי מדגיש, שגם אם שמשון הלך אחרי עיניו, עדיין צדיק הוא, ובוודאי קיבל את הדין על כך שניקרו את עיניו ובוודאי הצטער על מה שפגם. אך הפלשתים ברוב רשעותם הענישוהו באכזריות ולא הסתפקו בנטילת מאור עיניו, אלא עקרו את גלגלי עיניו לגמרי, ועל כך ביקש שמשון לנקום נקמתם ולהשיב להם כגמולם על כך שהחמירו בעונשו יותר ממה שראוי לו.
מיתתו היתה שלמה ושב לשורשו
בסיום הפרק מסתיימת מסכת חייו המופלאה של שמשון הצדיק.
תפילתו של שמשון התקבלה וגבורתו העליונה שבה. שמשון לפת את עמודי התווך בחזקה והפילם, וכשנפלו העמודים התמוטט הגג על כל יושבי הבית וקברם חיים. באותה שעה הכריז שמשון: "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" 18 , ובכך גילה את תמצית חייו, שכן כל חייו מסר נפשו לדבר אחד - לנקום את נקמת הפלשתים מיד בני ישראל. לשם כך התחכך עם פלשתים והיתל בהם וגילה את קלונם ברבים, ולשם כך העמיד את עצמו בסכנה רוחנית ובסכנה קיומית שוב ושוב.
גבורת נקמתו של שמשון הגיעה לשיאה בגבורתו האחרונה בה הפיל חללים רבים מהעם הפלשתי והכריע את דגון אליההם כאשר מוטט את בנין פולחנם.
אחיו ובית אביו נכנסו לתחום שליטתם של הפלשתים והצליחו בפעולה מבצעית נועזת לחלץ את גופתו של שמשון. הם נשאו את ארונו וחלקו לו כבוד אחרון וקברוהו בסמוך לקבר מנוח אביו, בין צרעה ובין אשתאול, במקום בו החלה לראשונה לפעם בו רוח ה', ללמדנו שהיתה מיתתו שלמה ושב לשורשו 19 .
^ 1.רד"ק שופטים טז, כב.
^ 2.אברבנאל שופטים טז, כב.
^ 3.מלבי"ם שופטים טז, כב.
^ 4.רש"י שמואל א' ה, ב.
^ 5.רד"ק שמואל א' ה, ד.
^ 6.בבא בתרא עד ע"ב.
^ 7.שמואל א' ה, ד.
^ 8.אור זרוע שופטים טז, כג.
^ 9.שופטים טז, כג.
^ 10.זכריה ח, יט.
^ 11.קהלת ב, ב.
^ 12.כלי יקר שופטים טז, כג.
^ 13.מלכים א' ז, כא.
^ 14.רש"י דברי הימים ב' ג, יז.
^ 15.שופטים טז, כו-כט.
^ 16.ראה משבצות זהב מלכים א' ז, כא.
^ 17.שופטים טז, כח.
^ 18.שופטים טז, ל.
^ 19.ראה אור זרוע שופטים טז, לא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
