ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
יש הנוהגים: להרבות בתשובה ובתחנונים ויש הנהוגים אף התענות ולומר סליחות [של ימי השובבים] בשבועות שקוראים בהם את פרשיות שובבי"ם, שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו משפטים – ובשנה מעוברת מוסיפים ת"ת [תרומה תצווה] (מג"א תרפה א, באר היטב שם ב בשם האר"י, פמ"ג א"א תרפה, שערי תשובה שם ב).
סימן לדבר: "שובו בנים שובבים" (ירמיה ג יד) ראשי תיבות שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים.
ברמזיו: שובבים ת"ת רומזים לארבע חומות, תשובה, תפילה, צדקה, תורה, "שובבי"ם" רמז "לשובו בנים שובבי"ם" ובמה בתיבת ת"ת ראשי תיבות תשובה תפילה וגם ר"ת תלמוד תורה ות"ת רמז לצדקה מלשון נתינה (של"ה פרשת שמות).
שובבים בשנה רגילה או בשנה מעוברת
יש אומרים: שעיקר ענין שובבים הוא בשנה מעוברת וכך כתב המג"א (תקפה א) "יש הנוהגין בשנה מעוברת", וכן כתב השל"ה למה בשנת העיבור וכו', וכן כתב הלבוש (שם א).
ויש אומרים: שענין שובבי"ם הוא לא רק בשנה מעוברת אלא גם בשנה רגילה (פמ"ד א"א תרפה, שע"ת שם ס"ק ב, יסוד ושורש העבודה שער יב ב, כף החיים רמ ו).
ויש אומרים: שבשנה מעוברת מתקן יותר (ברכ"י תקסו בשם מהרח"ו), ולכן מי שאינו יכול להתענות בכל שנה יתאמץ לשנה מעוברת לעשות תיקון שובבי"ם (עבודת הקודש בצפורן שמיר ו).
הטעם שמתענים בימים אלו
לפי שפרשיות אלו סגולה לקבלה מיוחדת לכפרה ולקבלת תשובת האדם המתענה (שם פיתוחי חותם כד).
טעם אחר: לפי שימים אלו מכפרים על חטאי הלשון (טעמי המנהגים בענין פדיון בכור סימן תתקלד), רמז לדבר: "ואלה שמות" ואלה ר"ת "ואבק לשון הרע" (פמ"ג א"א תרפה בספר המגיד שלי כתבתי וכו' עיין שם).
טעם אחר: לפי שבפרשיות של שובבי"ם ת"ת נמצאו בהם עניינים של תשובה, תפילה וצדקה ותלמוד תורה כנגד כולם, בפרשת שמות יתבאר ענין הגלות והסיגופים, בפרשת וארא ענין התשובה, בפרשת בא יתבאר ענין העבודה, בפרשת בשלח ענין התפילה, ביתרו ענין מתן תורה, ומשפטים ענין הדינים בתרומה נדבת לב בצדקה, תצווה ענין בגדי כהונה איש חסיד ומצוות גמילות חסדים ולכן אלו הפרשיות הם מסגולים לתושבה ביתר שאת (של"ה תורה שבכתב תחלת פרשת שמות).
טעם שובבים ת"ת בשנה מעוברת
הטעם לסוברים ששובבי"ם הוא רק בשנה מעוברת
לפי שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין בה"ב שמתענים אחר סוכות לבה"ב שמתענים אחר הפסח שהם ימי תענית וכפרה לישראל לכן מתענה ח 'ימים כנגד חודש העיבור שהוא ד' שבועות בכל שבוע ב' ימים דהיינו ב' וה' וכדי שלא להכביד על הציבור חלקום ואין מתענים אלא פעם אחד בשבוע (מנהגי מהר"ש לרבי שלום מנוישטאט רבן של המהרי"ל הוצאת מכון ירושלים תשנז עמוד קלה, לבוש תרפה א).
טעם אחר: כי קבלה בידינו שבשנת העיבור החולאים מתרבים ובפרט חולי ילדים ר"ל לכך תקנו תעניות אלו (של"ה שם).
טעם אחר: לפי שראו קדמונינו שהשנים מעוברות עלולים להפיל עוברים בשנים המעוברות ותקנו להתענות אלו הח' תעניות כנגד ב' וה' של חודש העיבור משום הנשים המועברות שלא יפילו והטעם שהתחילו בפרשת שמות: משום שאותה פרשה מדברת בפריין ורביין של ישראל (שמות א ז) שנעשו לעם גדול לכן מתפללים שגם עכשיו יפרו וישרצו ולא יפילו (לבוש שם).
טעם אחר: לפי שבשנת העיבור צריך לעשות תשובה יותר מבשאר שנים לפי שאם לא היה מיעוט הלבנה היו החמה והלבנה משמשים יחד ולא היו צריכים לעבר את השנים ולפי שהעיבור השנה נהיה על ידי קטרוג שלמטה המביא לידי חטא תקנו תעניות אלו (של"ה שמות דף שו).
הטעם שמתחילים בפרשת שמות
לפי שאנו משלימים עתה את גלות מצרים (פמ"ג א"א תרפה).
טעם אחר: לפי שנאמר שם (שמות ג ט) "הנה צעקת בני ישראל וכו' ועתה לכה ואשלחך" ושלחו לגאול את ישראל ועד פרשת כי תשא דמשמעים שם על השקלים לתת צדקה שהוא במקום תענית (מלבושי יו"ט מבעל התוי"ט, עיין א"ר שו"ת כרם שלמה סימן ג).
טעם אחר: לטעם של הלבוש שמתענים משום שיש יותר מחצי שנה בלא תענית משום שכתוב (שמות ג ט) "הנה צעקת בני ישראל" והיינו דמהות הצעקה היא זעקה להשי"ת ולכן היא שייכת לפרשת שמות (א"ר תרפה יא).
טעם אחר: מדוע מתענים עד פרשת משפטים לפי שנאמר בפרשת כי תשא (ל טו) "לכפר על נפשותיכם" שרומז שנכפר להם העון שהוא תכלית התענית (אימרי יהודה מבריז'אן).
טעם אחר: מדוע מתענים עד פרשת משפטים לפי שנאמר בה (כא ב) "כי תקנה עבד עברי" לומר שעל האדם להיות קנוי כעבד לבורא העולם בקיום מצוות התורה (מהר"ח ויטאל בספר שער היחודים ענף ב פ"ד).
מנהגי התענית
יש אומרים: שעיקר ענין השובבים הוא להתענות ארבעים יום רצופים [חוץ משבתות ור"ח וט"ו בשבט] שיש מן יום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת תצווה (אבן השהם שולחן ערוך מכתבי האריז"ל חלק ה סימן כג, נימוקי או"ח תרפה על פי האריז"ל, מגיד מישרים להב"י פרשת תרומה).
יש הנוהגים: להתענות בימי ב' וה' בשבועות אלו (עבודות הקדוש לחיד"א אות צד מביא שכך מנהג בערי איטליא, ילקוט מעם לועז פרשת וישב לח ח).
יש הנוהגים: להתענות רק בימי חמישי (מג"א תרפה א, מנהגי טירנא לקט יושר עמוד קטז). אלא א"כ חל ביום שאין אומרים בו תחנון שאז מתענים ביום ב' (לקט יושר שם), והטעם: לפי שעיקר היה להתענות ביום ו' ומכיון שאין מתענים ביום שישי (מג"א רמט ד) מקדימים ליום חמישי (ליקוטי מהרי"ח בשם הה"ק בעל מאור ושמש).
והטעם שמתענים ביום ה' אף שאמרינן אין גוזרים תענית על הציבור ביום ה' (תקעב) לשיטת הלבוש וסיעתו ששובבי"ם רק בשנת העיבור כיון שאין זה אלא בשנה בעיבור אין זה נחשב כגזירה (לבוש תרפה א ג).
טעם אחר: לפי שאנשי מעמד התענו והתפללו ביום ה' (תענית כז, ב) וכדוגמת זה קבעו יום זה לתענית ותשובה (א"ר תרפה יא לטעם הלבוש).
טעם אחר: לפי שבבריאת העולם ביום החמישי נאמר ברכה לדגים (בראשית א כב) "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (נוהג כצאן יוסף עמוד קצא).
ויש הנהוגים: להתענות ביום שישי ערב שבת קודש שהוא כנגד מדת היסוד (נימוקי או"ח תרפה שכך נהגו תלמידי הבעהש"ט, מג"א למגיד מטריסק, אור צדיקים כח א).
יש שלא הקפידו להתענות ביום קבוע אלא כל שבוע יום אחר (ילקוט אוהב ישראל הליכות ומנהגים מרבוה"ק האוב ישראל מאפטא עמוד קסט אות צג).
צדקה במנחה בתענית שובבי"ם
בכל תענית ציבור אמרו "אגרא דתעניתא צדקה" וכל שכן בתפלת מנחה תענית ימי השובבי"ם (חמדת ימים ח"ב שובבי"ם יד).
אמירת תהילים
יש הנוהגים: לומר את כל ספר התהלים בבוקר של יום שישי בכל פרשיות השובבי"ם, רמז לדבר: תיבות "שמות בני ישראל הבאים מצרימה" ר"ת השבי"ם וס"ת תהלים לרמז שימי השובבי"ם מסוגלים לתשובה ואמירת תהלים מסייע לתשובה (ספר ויגד יעקב עה"ת פרשת שמות הביא בשם הספר דברי יחזקאל).
תענית בדורות שלנו
כיון שעל ידי התענית יתמעט מלימוד התורה אין רבים מתענים ויש להרבות ללמוד תורה לשמה ויגיעת התורה (כתר ראש שאלתות מהגר"ח ואלוזין, ברכ"י תקעא א).
סיגופים במקום תענית
תענית דיבור: מי שאינו יכול להתענות יכול במקום זה לעשות תענית דיבור ותעלה לו במקום תענית אכילה (עיין הגר"א באגרתו), וכך כותב המשנ"ב (תקעא ס"ק ב) וריאתי בספר אחד שכשאדם רוצה להתנדב תענית, טוב יותר שיקבל תענית מן הדיבור ממה שיקבל עליו מן האכילה, והטעם: לפי שמתענית דיבור לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו ולא יחלש ע"י זה.
יתגבר על תאות האכילה: אפשרות נוספות במקום תענית על ידי שימשוך ידו מלאכול באמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול וזה נחשב גם כן לסיגוף ומתכפרים עונותיו (ראב"ד הו"ד בטור או"ח רמ, מג"א תקעא א, באר היטב א).
להרבות בלימוד: כמו כן ילמד יותר מהרגיל (עיין משנ"ב תקעא ס"ק ד).
קבלת התענית
יש אומרים: שיש לקבל תענית שובבי"ם במנחה שלפני הצום כדין יחיד המתענה שצריך לקבל על עצמו התענית יום קודם (יוסף אומץ תצח, סדר שובבי"ם ת"ת, לוח דבר בעתו).
פירסום הדבר שמתענה
תענית יחיד: אסור לפרסם לאחרים (שו"ע תקסה ו).
תענית שובבי"ם: יש אומרים: שיש להצניעו כשאר תענית יחיד (עיין בדברי תורה מונקאטש מהדו"ת אות פב, וכן נהג בעל הבית ישראל מגור), ויש אומרים: שמותר לפרסמו והטעם: לפי שלא שייך בזה יוהרא כיון שמחויב להתענות (דרכי חיים צאנז אות קיז, פלא יועץ אות ת, ספר ואין למו מכשול בשם הגאון בעל אימרי אש והביא שאמר טעמו למנהג זה לפי שראה בני אדם שמזלזלים בתענית של ימי השובבי"ם לכן מפרסם כדי שילמדו אחרים ויעשו כמותו).
שיעורים ביור"ד
בדרונו נפוץ שעושים שיעורים בשולחן ערוך ביור"ד בהלכות נדה כדי לעורר את הציבור לדקדק בהמצוה זו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"עין במר בוכה ולב שמח"
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מי יושב במקום שלי?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
