ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
יום אחד, נפטר האח השני לבית עולמו, ובלב אחיו התעורר מחדש רגש האהבה הטבעית לאח. בא הנשבע בשאלה – האם מותר לו לראות את אחיו המת, רגע אחד לפני שייטמן בעפר למנוחת עולמים? האם השבועה כוללת גם את המת?
באה השאלה לפני רבנו ה'נודע ביהודה' והתיר את הדבר, שהרי מצאנו בקריעת ים סוף, שמשה מבטיח לעם ישראל – "אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". ובכל זאת, בני ישראל ראו את המצרים אחרי מותם, שנאמר "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים". נמצאנו למדים, שראייה שלאחר המוות אינה חשובה ראייה.
אם נעמיק בעניין נגלה כאן תובנה חשובה מאוד. הנודע ביהודה דייק שמבחינה הלכתית ראיה שלאחר המוות אינה חשובה ראיה ומפגש בין אנשים, כראיית האדם בחייו. אולם, למעשה, במקרה של בני ישראל והמצרים, ראיית המצרים אחרי מותם היא מימוש ההבטחה שלא יראו יותר את המצרים לעד. הכיצד?
בתחילה, כשעם ישראל יצא ממצרים באופן פיזי, הוא עדיין לא פרק את עול עבדות מצרים מבחינה נפשית. בתוך תוכם, הם עדיין היו העבדים הנרצעים החוששים מהנוגש המצרי, ולכן כשמצרים רדפו אחריהם אל שפת ים סוף, הם התמלאו פחד וחלחלה.
חששות אלו מרגיע משה באומרו להם -אל תחששו, עוד מעט והמצרים ייעלמו, כביכול, גם מסיוטי הלילה שלכם. הם הולכים להיעלם מחייכם לנצח – "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". למעשה, דווקא כדי שהבטחה זו תתממש, היה חשוב שעם ישראל יראה את מצרים מת על שפת הים. רק כשהם ראו את נוגשיהם ומשעבדיהם מתים, הם יכלו להשתחרר גם בעומק נפשם מאימת מצריים.
ולמעשה, מה שקרה לכל ישראל בפרשת בשלח, כבר קרה למשה בפרשת בא. לאחר מכת חושך, קורא פרעה למשה למפגש מו"מ אחרון, בניסיון נואש למנוע את המכה הבאה, תוך השארת המקנה של ישראל כבני ערובה לחזרתם המובטחת. כשמשה מסרב, מטיח בו פרעה – "לך מעלי... אל תוסף ראות פני, כי ביום ראותך פני תמות".
משה מגיב לדברים ומבטיח – "לא אוסיף עוד ראות פניך", ועוד לםני שמשה נוטש את הארמון, הוא מקבל מה' ומעביר לפרעה את ההתראה על מכת בכורות, ויוצא ב'טריקת דלת רועמת', "ויצא מעם פרעה בחרי אף".
בפועל, פרעה הגיע אל משה פעם נוספת. אחרי מכת בכורות מסופר שפרעה קם בלילה וקרא למשה ואהרון וביקש מהם לקום ולצאת ממצרים. אכן, המפרשים תמהים, שמפגש לילי זה סותר את הבטחתו של משה "לא אוסיף עוד ראות פניך".
עונה הרמב"ן (יא, כט) שני פירושים –
א. במכת בכורות, משה לא ראה את פני פרעה, כי הם נפגשו בחושך.
ב. כוונת משה היתה לומר, שלא יפגוש יותר את פרעה בארמון, ומשה לא יבוא עוד אל פרעה, אבל פרעה יבוא למשה.
שורה תחתונה, בכך שפרעה גירש את משה מפניו, הוא יצר את הניתוק המוחלט ביניהם. משה יוצא ממנו בטריקת דלת גמורה. יותר לא יבוא נציג העם הנרדף אל השליט, כי אם המלך שירד מגדולתו יבוא להתחנן בפני עבדיו לשעבר. כך קיבלה הפרידה תוקף מוחלט וסופי.
ולימוד גדול יש בכך לעבודת ה' ולבריאות הנפשית של כולנו. לעיתים, יש לנו הרגלים רעים שאנו גוררים איתנו לאורך שנים. לעיתים, יש לנו סיוטים, קשיים נפשיים, אנשים שהקשר איתם פוגע בנו, ועוד שלל בעיות וקשיים, שאנו ממשיכים ומסתבכים בהם לאורך שנים, רק בגלל שאנו מנסים לפתור אותם לאט ולאט, ולא מסוגלים להיפרד מרווחים קטנים שהם מביאים עימם בכנפיהם.
(לדוגמא – יש מצבים שאדם עובד לאורך שנים בעבודה שאינה מספקת לו פרנסה ראויה, אך הוא מסרב להיפרד ממנה, שמא לא ימצא משהו במקומה. לפעמים, ייטב לו כשיקום ויתפטר, והדבר יאפשר לו למצוא משהו טוב ממנה.
לדוגמא – לעיתים, יש לאדם חבר שאינו הגון, שמדרדר אותו רוחנית, ואולי גם פוגע בו ומעליב אותו. הוא חושש לעזוב את החבר, כי כשניסה למצוא חברים חדשים, הדבר לא צלח בידו. הוא מנסה לדבר על לב החבר פעם אחרי פעם, אך הבעיה לא נפתרת. לעיתים, כדאי לו לקום ולשרוף את הגשרים, ורק כך כשגבו אל הקיר, הוא יהיה מוכרח למצוא חברים חדשים, ואז הוא גם ימצא).
בכל המצבים הללו, עלינו לקום ולזרוק בבת אחת את כל אותם עניינים לים, להיפרד מהם באופן מוחלט, והדבר יביא מזור לנפשנו. ולפעמים, ה'קשיים' הללו 'זורקים' אותנו, ואחרי תקופת הפרידה והאבל, עלינו לשמוח ולדעת שהרווחנו, כי הם אפשרו לנו לצאת לדרך חדשה!
אנחנו בצד של החזקים!
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בדיקת פירות ט''ו בשבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
