ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
והשיבו וחיו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מזל טוב בת פרחה
אלא, הלימוד מכך הוא ממה שמובא בספר 'שערי קדושה' לרבי חיים ויטאל זיע"א שיסוד המים הוא תאווה לדברים גשמיים. וקריעת ים סוף היא סמל לשבירת יסוד המים, לבטל את החמדה. כל זה בא ללמד את בני ישראל שעמדו על שפת הים והאמינו כי יש ביכולתם לצאת ממצרים, אבל לא האמינו בעצמם שטומאת מצרים תצא מהם.
לכן, לפי ההסבר הנ"ל מובן הטעם שיצאו באותו הצד שנכנסו, כי מהות קריעת ים סוף היא להראות לבני ישראל שיש לכל אחד יכולת לשנות את הטבע שלו, לקרוע את הים ולבטל את התאווה השלילית.תוב בתהלים (קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים", וחז"ל דורשים שלכל שבט נקרע שביל אחר בים. 'השפת אמת' זיע"א מחדש לנו חידוש עצום: "ולא זו בלבד, רק כל איש ישראל ראוי לקרוע הים בשבילו".
עם זאת, עלול היצר הרע לייאש את נפש האדם באומרו, כי כל זה נאמר לדור המדבר, דור דעה, שהיו להם נשמות גדולות שזכו לקבל את התורה. אבל אתה במצבך, איך ראוי שיקרע הים עבורך, ואיך תוכל לקרוע את ים התאווה שהנך שקוע בו.בעל ספר 'באר מים חיים' מביא את דברי המדרש כי דתן ואבירם לא נמצאו בשעת קריעת ים סוף אלא באו אחר כך, ונקרע עבורם הים במיוחד. ויש בדבריו אלו לימוד עצום לחזק ליבות נשברים שחושבים על העבר שלהם ונעשים מלא ייאוש ועצבות, והיצר הרע אומר להם שהכול אבוד. הרי מי לנו רשעים יותר מדתן ואבירם שחלקו על משה ואבדו בעדת קרח, ולאלו הרשעים נקרע הים. וזה להורות החשיבות הגדולה שיש לכל נפש מישראל שיכול להתחיל מחדש לבקוע את הים הפרטי שלו.
כאשר אדם רוצה לקחת חיזוק לשוב אל ה', בעת שעולה על דעתו הניסיונות המרובים העומדים נגדו, ואת מה שעבר עליו כל השנים, ורוצה לדעת שיש ביכולתו לצאת מכל המיצרים שלו, יתבונן בזה שנקרע הים אף לדתן ואבירם, ולהאמין שנשאר זה הכוח בכל יום ויום לעבור את הים, לכל יהודי באיזה מצב שיהיה.
מובא בספר 'מאור ושמש' דברי חז"ל על הפסוק "אז ישיר משה"- מכאן לתחיית המתים מן התורה, שהכוונה שאז ניתנה לבני ישראל האמונה בתחיית המתים. ממילא, לפי דבריהם ז"ל קריאת התורה בשבת זו, וכן קריאת שירת הים בכל יום מעוררות באדם את האמונה בתחיית המתים.
ויש להוסיף, שנכללת באמונה זו גם האמונה ביכולתו להחיות את עצמו. ידוע שחז"ל דימו רשעים למתים. עניין תשובה הוא תחיית המתים, כלשון הפסוק ביחזקאל (יח, לב) 'והשיבו וחיו', ויש לנו התחזקות עצומה מקריעת ים סוף שיש כוח להשיב החיות אפילו במת.
ודבר זה עוקר מהאדם את הייאוש שבראות מצבו ביהדות חושב שאין לו תקווה, הרי האמונה בתחיית המתים מלמדת שיש לכל אדם תקווה לשוב אל ה', כי יסוד התשובה הוא שהאדם נולד מחדש והופך לאיש אחר.
אנו נמצאים באמצע ימי השובבי"ם. עברו כבר קרוב לארבעה שבועות, והקב"ה ברוב רחמיו נתן לנו את יום ט"ו בשבט בימים אלו לאמץ רוחנו, וכן את הקריאה של שירת הים בפרשתנו שיש בו לימוד גדול לימים אלו כנ"ל.
האדם סובר בדעתו- הנה רוב ימי השובבי"ם עברו והוא עומד על מקומו הראשון. היצר הרע מחלישו במחשבות פסולות שאין לו עוד יכולת לשנות את דרכו. חושב האדם על עצמו 'וילך שוב"ב' (ישעיה נז, יז), שהפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח הלכו כבר לאיבוד, ואיך יכול עכשיו להתחיל מחדש לשוב ולהתחזק. לכן, הקב"ה שלח את יום ט"ו בשבט שבו אנו יכולים להתעורר מחדש, לנצל ימים קדושים ונעלים אלו לשוב ולתקן חטאות נעורים.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הרי העצים והאילנות בזמן החורף הם יבשים לגמרי, ונראה לעין כאילו עוד לא יצמחו מהם לא ענף ולא פרי, ונראה כאילו מת האילן. וביום ט"ו בשבט נכנס שרף לתוך האילנות ונכנס בהם חיות, שמזה, יהיו האילנות מלבלבין בניסן.
ביום זה יש לימוד ל'האדם עץ השדה' (דברים כ,יט) החושב על עצמו כי הוא עץ יבש, ואין בו עוד לחלולית דקדושה, ואין ביכולתו לשוב אל ה', כי אף שנראה כעץ יבש, אבל עדיין נשאר בו נקודה קדושה שממנה יכול לבנות את עצמו מחדש ולהחיות את עצמו".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית













