ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בכל יום שישי, היה נוהג רבי חיים לבוא לבית הכנסת לקבל פני שבת מלכתא מבעוד יום, והיה קורא את שיר השירים בדביקות רבה. להפתעתי הגדולה, שמתי לב, שרבי חיים מתרגש במיוחד ופורץ בבכי גדול בעת שהיה קורא את הפסוק "הנך יפה רעייתי... עינייך יונים". לא הבנתי, למה מכל הפסוקים המרגשים שבמילת שיר השירים, הוא פורץ בבכי דווקא בפסוק זה.
פעם אחת, העזתי ושאלתי אותו – 'רבינו, מפני מה אתה בוכה דווקא בפסוק זה?'
ענה לי הרב, אספר לך מעשה מיוחד שאירע לי בעת שכיהנתי כרבה של מוסקבה. באותם ימים, מוסקבה הייתה מחוץ ל'תחום המושב' של יהודי רוסיה, והתגוררו בה רק יהודים עשירים מעטים, שבזכות כספם התירו להם להתגורר בעיר זו. לפיכך, אני כרב המקום שימשתי גם כמוהל ודאגתי לצרכים הרוחניים השונים של הקהילה.
ערב אחד, דפק על דלת ביתי אדם רעול פנים, שהיה עטוף כולו מכף רגל ועד ראש. האורח האלמוני ביקש לדבר עימי בסתר בחדר הפנימי. הכנסתיו לחדר, והוא סיפר לי שנולד לו בן, וברצונו שאמול את בנו במועד מסויים.
אך תנאי מיוחד היה לו. הוא מתפרנס ממכירת פסילים ושאר תשמישי הדת הנוצרית, ולכן עליו להסתיר את עובדת היותו יהודי, כי אם תיוודע זהותו האמיתית הרי שהוא מסתכן בנפשו. לפיכך, אסור שייוודע לאיש שבנו נימול. הוא ביקש שהברית תיערך בסתר ביתו, כשרק הסבתא תהיה נוכחת, ואף אני המוהל אגיע למקום מחופש ומוסתר.
הסכמתי לתנאי המיוחד, אבל בתמורה לכך הצבתי גם תנאי מיוחד משלי. ביקשתי שהאב יופיע למפגש נוסף בביתי כשבוע אחרי הברית. האב הסכים לתנאי, והברית יצאה לדרך.
ואכן, לאחר שבוע, הופיע האב בביתי בפעם השנייה. נכנסתי עימו לחדר הפנימי ושאלתי אותו שאלה אחת בלבד – הרי אתה תמשיך להסתיר את הזהות היהודית שלך, ולכן תיאלץ גם ללמד את בנך להסתיר את יהדותו, ולמעשה תחנך אותו לגדול כגוי. אם כך – למה את מל אותו ומסבך לו את החיים?
ענה לי אותו אדם – אכן, אגדל את בני כגוי, אבל חשוב לי שאם בני ירצה לשוב לחיק העם היהודי, תהיה לו דרך חזרה.
באותה שעה, אמר רבי חיים לרבי אריה, הבנתי את פשר הפסוק "הנך יפה... עינייך יונים". הגמרא במסכת בבא בתרא אומרת, שאדם שמוצא גוזל של יונה שעדיין מדדה, הרי אם הוא בתוך מרחק של 50 אמה משובך מסויים, הוא שייך לבעל השובך, כי עד 50 אמה יש לגוזל קשר עין לשובך, וגוזל תמיד שומר על קשר עין עם השובך שלו, כדי שיוכל לחזור לשובך.
מאותו יהודי למדתי, שאפילו היהודי הרחוק ביותר, שכבר עזב את השובך, שומר על קשר עין עם השובך, כדי שיוכל לחזור אליו. וזו הכוונה – 'עינייך יונים'.
יודעים אנו, שגם זוג השומר על נאמנות גמורה זה לזו מכונה 'זוג יונים', כי לעולם הוא לא נפרד. ומבחינה זו – עם ישראל והקדוש ברוך הוא דומים גם כן לדוד ורעיה, שעיניהם יונים, ולעולם לא נפרדים.
עניין זה נרמז אולי בכלי המקדש שבפרשתנו. על שניים מכלי המקדש הצטווינו לעשותם 'מקשה' - הכרובים היוצאים מהכפורת והמנורה. וודאי סודות עמוקים יש בדבר, אך אולי הסוד המצוי בכפורת והכרובים קשור לרעיון בו פתחנו.
מצאנו שכל כלי המקדש, כשאבדו או נותצו בחורבן, בנו אותם שוב. הכלי היחידי שנבנה באופן חד פעמי הוא רק ארון הברית עם הכפורת והכרובים. לפיכך, בבית שני לא היה ארון הברית, כי כבר נגנז בסוף ימי בית ראשון (יומא נג:), וחדש לא עשו. (עיין רש"ש יומא נג: שמבאר שאולי נבע העניין מכך שהארון נבנה דווקא לצורך לוחות העדות. טעם אחר נתן המנחת חינוך מצווה צה, שביאר שיש איסור לעשות כרובים חדשים, מבלל האיסור "אלוהי זהב לא תעשון איתי", אם כך לשיטתו יש אף איסור מפורש לעשות כרובים אחרים).
יודעים אנו, שהכרובים מבטאים את האהבה והחיבור בין כנסת ישראל לאבינו שבשמיים, ובשעה שישראל עושים רצונו של מקום הרי פניהם איש אל אחיו, וכשחלילה, עוברים על רצונו של מקום, הם מסתובבים אחור אל אחור.
באה הכפורת ומלמדת אותנו, שאף על פי שנוצר ריחוק ופירוד, בכל זאת יש תמיד קרבה ואחדות. גם בעיתות חטא וריחוק, כששני הכרובים מצויים במצב אחור לאחור, הם עדיין מקשה אחת, גוף אחד. נמצא שלעומת דתות השקר המנסות לטעון, חלילה, שה' זנח את ישראל, באים הכרובים ומלמדים אותנו שזו יצירה חד פעמית, הברית והקשר הם חד פעמיים, ולעד תהיה רק כפורת אחת, שבה הכרובים המייצגים את ברית ה' וישראל עשויים מקשה אחת בקשר בל ינתק.
וסמוכים ובטוחים אנו שהארון יתגלה שוב, כשהכרובים פניהם איש אל אחיו, ויכריז בהדרת יופיו – מקודשת, מקודשת, מקודשת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
