ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
שתי הפרשיות הראשונות, שמשמשות כפתיחה לפירוט של הדין המהותי, הן הפרשיות העוסקות בעבד עברי ואמה עבריה. נברר אלו ערכים, המבטאים את כבוד האדם וחירותו, באים לידי ביטוי בפרשיות אלה, מתוך עיון בפסוקים ובדברי חז"ל, בהמשך לדברינו על פרשת תרומה
דווקא מתוך פרשיית עבד עברי, הוכחנו כי לכל אדם הזכות לחופש וחירות, עתה נוסיף שתי הלכות המבטאות ערך זה וחשיבותו:
א. חז"ל קבעו עיקרון ביחסי עובד ומעביד: "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום" (בבא קמא דף קטז ע"ב, ועוד). הלכה זו, שאין עליה חולק, מביאה לידי ביטוי את זכותו של השכיר לחירות ואת ההגבלה על שלטונו של המעסיק על שכיריו. (אל דאגה, התורה דואגת גם להגנתו של המעסיק, ולא נרחיב).
ב. כל איש הנושא אישה, מתחייב בכתובה לדאוג לצרכיה של אשתו ובכלל זה כמובן לדאוג למזונותיה (הנשים הגיבורות של דורנו, לקחו על עצמן את פרנסת בעליהן, בשנים שהם מקדישים לגדילה בתורה, אין לשער את גודל הכרת הטוב שהם חייבים להן).
נחלקו הראשונים מה הם גבולות ההתחייבות. האם האיש חייב גם להשכיר עצמו כפועל כדי לזון את אשתו, או שהוא מתחייב רק לעשות ככל יכולתו, כדי להשיג את הדרוש לפרנסת המשפחה כעצמאי?
לדעה השניה, עיקרון החירות מתגבר על שעבוד הגוף שהאיש קיבל על עצמו בכתובה, ולכן אי אפשר לכוף את האיש להשכיר עצמו כפועל. נצטט את עיקרי המחלוקת מתוך דברי התוס' במסכת כתובות (שהרי החלוקים, שניהם מבעלי התוס'): "מכאן מוכיח רבינו אליהו שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו ... ועוד הביא ראיה מדכתבינן בכתובה ואנא אפלח כו' ומיהו גם זה יש לדחות כמו שמפרש ר"ת דאפלח היינו עבודת הקרקע פירוש אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל להשכיר עצמו אינו חייב" (דף סג ע"א).
בפירוש בעלי התוס' לתורה – "משיבת נפש" (שמות יח, יב) הוסיפו להסביר: "יש מרבותינו ז"ל שאמרו שחייב את עצמו להשכיר את עצמו לאחרים לפרנס את עצמו ואשתו, ויש שאומרים שאין חייב להשכיר את עצמו לאחרים... ויש לפרש דבריהם כי כבר נאמר "עבדי הם", ולא עבדים לעבדים".
נקדים עוד הקדמה אחת: חכמי ישראל לפי המקום והזמן, בכל הדורות, יצאו בחריפות כנגד קשר גופני עם ילדות או נערות צעירות, גם אם כביכול או לא כביכול, נוצר קשר של חו"ק. נדגים זאת באמצעות אחת ההחלטות הנדירות, שהתקבלו פה אחד בחודש שבט תש"י (1950), ע"י הרבנים הראשיים שכיהנו בקום המדינה, יחד עם מועצת הרבנות הראשית דאז. להחלטה הצטרפו כל רבני ישראל. בהחלטה זו נאסר, ואף חמור מזה, לחתן כלות צעירות מדי. גם כנסת ישראל נתנה מעמד חוקי להחלטה זו. החלטות אלה גם הן חלק של הזכות וחובה לדאוג לכבוד כל אדם וחירותו.
נעבור עתה לפרשת האמה העבריה, הפרשיה פותחת במילים: "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כ"א ז).
השאלה העולה מיד עם מקרא הפסוק הפותח היא: מה הקשר בין הפתיחה והסיום? מדוע התורה מתחילה במכירה ומיד עוברת לשחרור – ליציאה? התשובה היא כי דרך כתיבה זו מכריזה בקול רם בהיר וצלול כי: אם = "כי" תיווצר מציאות שכזו, המשימה מספר אחת היא לבטל אותה! כיצד? על ידי שחרור האמה. היא איננה משתחררת כמו עבד!!! שתי הדרכים המרכזיות לשחרורה שונות לחלוטין.
בשבועות הקרובים נדון בכך ונפרט, אבל כבר עכשיו נקדים ונוסיף:
התורה קובעת, חד משמעית, כי לא תתכן לעולם מציאות של שפחה עברית. ישנה מציאות אחת בלבד שבת תמצא עצמה משועבדת, בהגבלות, למי שאינו קשור ומחויב אליה בקשרי אישות, מבחינה הלכתית.
בינתיים, הבה נשתדל להדר גם בנושא שמירת כבודם וחירותם של כל איש ואשה, ק"ו ביחסים וקשרים בין רבנים.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
