ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
וזה לשונו: "ויש לומר גם כן, כי בשבת אין צורך לבחינת המעשה, שבשבת נאסר כל המלאכות, ולכך הרצון בלבד להיות מוסר נפשו לה' יתברך הוא הקרבן".
פירוש, בגלל שמעלתה של השבת כה גבוהה, אנו סמוכים וקרובים אליו יתברך בעצם הרצון שלנו, עד שאין לנו צורך בביטוי מעשי של הקרבת קרבנות לגילוי רצון זה.
עניין הקרבת הקרבנות אינו מעשה שהיה רק נחלת העבר בזמן בית המקדש. יותר מכך, הוא אינו מעשה חיצוני בלבד של העלאת בהמה על המזבח. אלא, הכוונה הפנימית היא לגלות את המקום הצפון בלב האדם ששם הוא 'בלתי לה' לבדו'.
כך כותב 'השפת אמת': "'צפונה לפני ה'- כי עיקר הקרבן היה הרצון למסור נפשו לה' יתברך, וזה ההסתר שהיה בהקרבן ונקרא צפונה, וזה יוכל להיות גם עתה להיות כל האדם משועבד לה' יתברך".
בתוך כל אחד מישראל גנוזה נקודה עמוקה של רצון להתקרב לאביו שבשמיים. אפילו יהודי שבחיצוניותו נראה רחוק ביותר מקדושת ישראל, אנו מאמינים שגם בתוכו יש רצון למסור נפשו, גופו ומאודו למען כבודו יתברך, ושבוודאי יגיע הזמן שיתגלה הרצון העמוק הזה.
אנו נמצאים בחודש אדר, ומתקרבים לימי חג הפורים. בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) כותב בשם האריז"ל שי"ב חודשי השנה מכוונים כנגד י"ב השבטים. והשבט שמכוון כנגד חודש אדר הוא שבט נפתלי.
על נפתלי נאמר בתורה "נפתלי שבע רצון" (דברים לג, כג), ועוד נאמר (בראשית מט, כא) "נפתלי אילה שלוחה". כותב 'הלקח והלבוב': "מורה על גודל כוח הזריזות שיש בכוח שבט נפתלי, היפך עמלק שהוא מכניס בכלל ישראל שירגיש (דברים, כה, יח) 'ואתה עיף ויגע'. קרירות מביא את האדם לידי עצלות. כאשר בא האדם לידי ייאוש, בא לידי עצלות. עמלק בא ברפידים, אמרו חז"ל (בכורות ה, ע"ב) שהוא לשון רפיון ידים ועצלות".
ומוסיף: "כוח הרצון הוא מה שגורם לאדם לבוא לידי מידת הזריזות, הרצון הוא כוח הדוחף שיש באדם. שורש תיבת 'רצון' הוא 'רץ', האדם רץ כפי מידת הרצון שיש בו, כי הרצון הוא הכוח המתגבר על רפיון".
ואת 'הרצון' הזה אנחנו מקבלים בפורים. בפורים האדם מקבל לב חדש, וגובר החשק לעשות רצון אביו שבשמים, כפי שחז"ל (שבת פח, ע"ב) דורשים שבפורים קיבלנו את התורה ברצון. כלומר, התגלה הרצון הפנימי שלנו לקרבת אלוקים על ידי קבלת התורה.
רבנו נחמן מברסלב זי"ע כותב (שיחות הר"ן יב) שאמנם היום אין קורבנות, אבל האדם שמתאמץ להתפלל תפילה בכוונה, אדם שאחר כל נפילה לא מתייאש אלא אוסף את עצמו להתחיל מחדש, כל זה בחינת קרבן, ועליו נאמר "כי עליך הורגנו כל היום".
קרבן הוא לשון התקרבות. אנו אומרים כל יום בתפילה "וחיי עולם נטע בתוכנו". בתוך כל איש ישראל מונחת תשוקה גדולה לחיות חיי אמת ואמונה. יש פעמים שההרגש רדום, אבל בימים אלו יש יכולת להתחדש ולהצית מחדש את האש היוקדת בתוך לב האדם, כפי שרבנו הקדוש כותב שכל ההתחלות מפורים (ליקוטי מוהר"ן תניינא עד). כי על ידי שמחת פורים יש לאדם את הכוח להתחזק, לעשות התחלה חדשה בדרכי היהדות.
בפזמון שלאחר מגילת אסתר אנו אומרים: "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", וזה המסר של המגילה "אין שום ייאוש בעולם כלל"! רק לרצות ולרצות, להמשיך לכסוף להשתוקק לפעול טוב בעולמו של הקב"ה. לא לזלזל במעט טוב שאני כן יכול ומסוגל לעשות, אלא להאמין שכל מעשה אפילו הכי קטן הוא משמעותי כי "והכלל, שהעיקר הוא הרצון והכיסופין, שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך" (שיחות הר"ן נא).
כותב 'הלקח והלבוב': "הרבונו של עולם תובע מאיתנו שנעשה שינויים בדרך החיים שלנו, אינו מבקש דברים גדולים. 'נפש כי תקריב'- עני מביא מנחה, דבר קטן, אבל הוא עם הנפש, עם כל הרצון ובאמת. כן בדורות הללו שאנו עניים בדעת, רוצה מאיתנו הקב"ה דברים קטנים, דברים שיש ביד האדם לעשותם, שיעשה אותם באמת".
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
למה משווים את העצים לצדיקים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מכינים תה בשבת?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
